יום שלישי ט' באדר ב תשפ"ד 19/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

חג הסוכות

חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

מוטי מרינגר י"ד באלול תשס"ט - 03/09/2009 06:07

שואלים ודורשים מהלכות החג שלושים יום קודם החג, בעוד שלושים יום לעת ערב יעלה ויבוא עלינו חג הסוכות בו יקדשו עם ישראל את החג בצילא דמהימנותא בתוך הסוכות.


חג הסוכות הוא אחד משלשת הרגלים בהם הצטווינו בתורת משה לעלות לרגל לראות פני ה' בירושלים, מצוות החג הם רבות אך שם החג – סוכות – הוא על שם מצוות ישיבה בסוכה עליה נצטווינו בחג זה.


נאמר בתורה 'בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל יישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל'. נחלקו רבותינו ז"ל בפירושו של פסוק זה, רבי עקיבא לומד כי עיקר המצווה היא זכר ליציאת מצרים לפי שבעת שיצאו ישראל ממצרים חנו במקום שנקרא סוכות ודרו בו בסוכות. רבי אליעזר סובר כי אין כוונת המקרא לסוכות ממש אלא כיוון הכתוב לענני הכבוד בהם הקיף הקב"ה את בני ישראל היוצאים ממצרים על מנת להגן עליהם ולהורותם הדרך אשר ילכו בה.


נתי שוחט
  צלם
למרות שיציאת מצרים הייתה בחודש האביב בחג הפסח, ואם כן לכאורה היה מן הראוי לישב בסוכות בחג הפסח, מכל מקום ציוותה תורה לישב בסוכה בחג הסוכות בעת שהקרה כבר מתחילה והחורף ממשמש ובא. וטעם הדבר על מנת שלא יאמרו אומות העולם להנאתם יושבים בני ישראל בסוכות מפני השמש וחום הבתים, אלא דווקא בעת הסתיו עת כל אדם מתגונן מפני הקור בביתו, או אז יוצאים בני ישראל לקיים מצוות סוכה וניכר לכל כי למען קיום מצוות ה' יתברך יושבים הם בסוכות ולא למען עצמם.


מסופר כי שאל פעם גוי לאחד מהרבנים מדוע דווקא בחג הפסח עת יושבים ליד שולחן ערוך בתוך הבית דווקא אז שואל הבן ארבע קושיות ב'מה נשתנה', לכאורה הרבה יותר שאלות יש בחג הסוכות כשיוצאים מהבית וגרים בצריף בחצר כשהקרה ממשמשת ובאה. ענה הרב לאותו גוי אדרבה, דווקא בחג הסוכות כשאנו יוצאים מבתינו ודרים בסוכה אין לילד כל שאלה, רגיל עמנו – עם ישראל – מזה דורות רבים להיות נרדף ונדכא, נודד ממקום למקום בעוני ובצער. לעומת זאת בחג הפסח יושב כל איש בביתו ונוהג בעצמו מנהג מלך בכלים נאים ורוב עושר דווקא אז מתקשה הילד ושואל מה נשתנה, וכי הסתיימה הגלות שאנו נוהגים כבני מלכים?...


מלשון הפסוק 'חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך' דרשו חז"ל כי הסוכה תהיה מסוככת בפסולת גורן ויקב, ועל כן מצווה לסכך את הסוכה בדבר הגדל מהקרקע שאינו מקבל טומאה וכבר נתלש מהקרקע. את דפנות הסוכה עושים גם משאר דברים ומצוות סוכה היא לעשות לפחות שתי דפנות שלמות ושלישית אפילו טפח.


מצוות הסוכה הייתה חביבה ביותר על צדיקים רבים שלא היו זזים מהסוכה במשך כל ימי החג, מרוב שמחה והתרגשות עילאית על הזכות לקיים את מצוות סוכה היו הצדיקים ערים כל הלילה כשהם שרים ורוקדים בסוכה, מנשקים את דפנותיה ומחכים בכיליון עיניים להנץ החמה על מנת שיוכלו לקיים בסוכה את מצוות נטילת ארבעת המינים.


נאמר בתורה 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל', מצוות ארבעת המינים היא ליטול לולב אחד, שלשה הדסים, שתי ערבות ואתרוג אחד לאגדם יחד ולנענעם למעלה ולמטה ולארבעת רוחות השמים על מנת להרחיק טללים רעים ורוחות רעות. בטעם נטילת ארבעה מינים אלו נאמר במדרש טעמים רבים ואחד מהם הוא 'ארבעה מינין שבלולב, שנים מהן עושין פירות, ושנים מהן אין עושין פירות. העושין פירות זקוקין לשאינן עושין פירות, ושאין עושין פירות זקוקין לעושין פירות. כך הם ישראל, יש בהם חכמים גדולים ותלמידים בינונים ועמי הארץ. אמר הקב"ה, הריקים הללו אי אפשר לאבדן, אלא יהיו כולן אגודה אחת, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה'.


בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים בימי חג הסוכות את פרי החג - שבעים במספר כנגד שבעים אומות העולם, מהקרבת פרים אלו על ידי עם ישראל היו שבעים אומות העולם מקבלות מן השמים את השפע לו הם זקוקים. ביום הראשון של החג הקריבו י"ג פרים, ביום השני י"ב פרים, וכך פחתו והלכו עד שביום השביעי הקריבו שבעה פרים. חז"ל אומרים שהסיבה שהפרים מוקרבים בכמות הולכת ופוחתת הוא סמל לאומות העולם שכוחם ילך ויפחת לעתיד לבוא.


על הקרבת פרים אלו נאמר במדרש 'את מוצא בחג ישראל מקריבין לפניך שבעים פרים על שבעים אומות, אמרו ישראל ריבון העולמים הרי אנו מקריבין עליהם שבעים פרים והיו צריכין לאהוב אותנו והם שונאין אותנו שנאמר 'תחת אהבתי ישטנוני', לפיכך אמר להם הקב"ה עכשיו הקריבו על עצמכם 'ביום השמיני עצרת תהיה לכם והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פר בן בקר אחד איל אחד', משל למלך שעשה סעודה שבעת ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה, כיון שעברו שבעת ימי המשתה אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה נגלגל אני ואתה במה שתמצא, ליטרא בשר או של דג או ירק. כך אמר הקב"ה לישראל ביום השמיני עצרת תהיה לכם גלגלו במה שאתם מוצאים בפר אחד ואיל אחד.

נתי שוחט
 

מצווה נוספת שהייתה נוהגת בזמן בית המקדש היא מצוות ניסוך המים. בכל יום ויום מימי חג הסוכות היו הכהנים והלווים יחד עם רבים מעם ישראל יורדים אל מעיין השילוח על מנת לשאוב מים חיים לניסוך על גבי המזבח. שאיבת המים הייתה מלווה בשירה וריקודים שנמשכו בתוך בית המקדש בכל לילה, בעזרת הנשים שבבית המקדש הודלקו נרות רבים להאיר לחוגגים ולא הייתה חצר בכל ירושלים שלא הייתה מוארת מהאור הרב שעלה מבית המקדש. אמרו חז"ל 'כל שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו'.


נביאים תקנו לישראל מצווה נוספת, והיא: יום שביעי של ערבה. בו היו מקיפים את המזבח בבדי ערבה שגובהן אחד-עשרה אמות, ומסובבין סביב המזבח שבעה פעמים כשחמישה בדי ערבה בידיהם.


עתה בעוונותינו חרב בית המקדש ובוטלו הקורבנות ומצוות ניסוך המים אך עדיין חוגגים עם ישראל בחג הסוכות את שמחת בית השואבה בציפייה שנזכה לראות בשמחת בית השואבה בבית המקדש במהרה בימינו אמן.

  1. 2. תוספת
    קיש קיש קריא 03/09/2009 13:53
    הכותב הנכבד שכח להוסיף את עיניינה של מצוות הקהל הנעשית בחג הסוכות במוצאי שמיטה.
  2. 1. ל' יום קודם החג וכו'
    קא משמע לן 03/09/2009 13:49
    מעניין שדווקא 30 יום לפני פסח זאת אומרת בפורים כולם זוכרים כי ל' יום קודם החג שואלים וכו' ואילו בסוכות אני לפחות לא זכרתי את זה עד היום, יישר כח למוטי מרינגר.