יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

שושן פורים

בעיה"ק ירושלים תובב"א, בעיר שושן שבפרס ובערים נוספות המקובלות כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון נוהגים לעשות את הפורים ביום ט"ו לחודש אדר, יום אחד אחרי שאר האזורים בהם חוגגים בתאריך י"ד לחודש. פורים זה מכונה "שושן פורים"

אבי לזר ט"ו באדר תש"ע - 01/03/2010 06:01
הימים י"ד וט"ו באדר, שני ימי פורים אלה לכל מצוותיהם. אלא, שחלוקים הם במקומות. מקום שנוהג בו בי"ד אין נוהג בו בט"ו, ומקום שנוהג בו בט"ו אין נוהג בו בי"ד. וכך הייתה ראשית התקנה מטעם החכמים והנביאים שקבעו יום טוב של פורים לדורות "בזמניהם" [מגילת אסתר פרק ט'] - זמנו של זה לא כזמנו של זה, וזמנו של זה לא כזמנו של זה. 

ומדוע עושים פורים בזמנים חלוקים למקומות, ולא עושים אותו יום אחד בכל מקום כשאר ימים טובים? שכן גם בימי מרדכי ואסתר חלוקים היו היהודים שבשושן, מן היהודים אשר בשאר המדינות. שבכל שאר המדינות הרגו היהודים בשונאיהם ביום י"ג ונחו מאויביהם ביום י"ד ועשו אותו יום משתה ושמחה, ואילו היהודים אשר בשושן נקהלו ביום י"ג וי"ד והרגו בשונאיהם, ונחו ביום ט"ו ועשו אותו יום משתה ושמחה. 

ומעיקר הדין היה צריך לחלק רק בין שושן לשאר המדינות וכפי שהיה המעשה, ולומר - עיר המוקפת חומה מימות אחשוורוש קוראת בט"ו ושאינה מוקפת חומה מימות אחשוורוש קוראת בי"ד, אלא שרצו החכמים שבאותו הדור לחלוק כבוד לארץ ישראל שהייתה חרבה בימים ההם, וכדי שיהיה זכרון לארץ ישראל בנס הזה, אמרו: שושן הבירה שנעשה בה הנס - חשובה היא ותעשה יום טוב לעצמה ביום ט"ו. הכרכים האחרים, שהיו מיושבים ומוקפים חומה מימות יהושע בן נון אף על פי שפרוזים עתה וחרבים - חשובים הם ונמנים עם שושן לעשות יום טוב ביום ט"ו, אבל הכרכים שלא היו מוקפים חומה מימות יהושע בן נון אף על פי שעתה הם מוקפים - אינם חשובים, ועושים יום טוב ככל שאר הפרזים ביום י"ד. 

ואי אתה מוצא בזמננו כרך, מלבד שושן, שעושים בו פורים וודאי ביום ט"ו באדר, ואין לנו בו שום ספק, אלא ירושלים בלבד. כל שאר המקומות שקוראים בהם את המגילה גם בט"ו, כמו הערים העתיקות שבארץ ישראל - יפו, עכו, חברון, ועוד, וכן אנו מוצאים בחוץ לארץ את איזמיר שבטורקיה, חאלב שבסוריה ובגדד העירקית,  כל אלו עיקר מצוות פורים שלהם הוא ביום י"ד, ואינם נוהגים את יום ט"ו אלא מחמת הספק, כיוון שלא ידוע אם היו ערים אלו קיימות בזמנו של יהושע בן נון ואם הן אותן הערים של עתה. ומפני הספק נוהגים בהן להחמיר וקוראים את המגילה גם ביום ט"ו, אבל אין מברכים על מקרא מגילה שביום ט"ו. שונה מכל אלו היא טבריה, שהספק שלה הוא האם הים שמשמש כחומת העיר מצד מזרח נחשב כמשלים לשלוש כיווני החומה.

יש ערים אשר למרות שאינם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הרי הם קוראים את המגילה רק בט"ו והם ערי ה"סמוך ונראה". "סמוך" - עיר שסמוכה לעיר המוקפת חומה ואף על פי שאינה רואה אותה, כגון, עיר אחת שוכנת בעמק והשניה במישור. אך כל זאת בתנאי שהמרחק ביניהם לא יעלה על מיל. "נראה"- עיר שרואה את העיר המוקפת חומה מימות יהושע ואף על פי שהיא לא סמוכה לה, כגון, שעיר אחת נמצאת בהר והשניה במישור. 

ומה הדין בעיר הסמוכה או נראית לעיר שהיא ספק מוקפת חומה? נחלקו בזה גדולי האחרונים. לפי ה"משנה ברורה" הם קוראים רק בי"ד ולא בט"ו, אך לפי ה"חזון איש" הם קוראים גם בי"ד וגם בט"ו כמו העיר המסופקת. ולפי דברי החזון איש יוצא דבר מעניין, שכן העיר יפו היא מהערים העתיקות שבארץ ישראל ובה קוראים גם בי"ד וגם בט"ו, וכמעט שכל אזור גוש-דן [תל-אביב, בני ברק, רמת גן, ועוד.] היא בגדר "סמוך" ליפו, ואם כן יש על כל תושביהם לקרוא את המגילה אף בט"ו מספק. 

אחד הנושאים המורכבים שיש בימי הפורים הוא עניין בן עיר שהלך לכרך המוקף חומה מימות יהושע או בן כרך המוקף חומה מימות יהושע שהלך לעיר. היאך דנים אותו? כבן עיר או כבן כרך? רבו גם רבו הדעות בזה, הן בראשונים הן באחרונים והן בפוסקים.