יום שישי כ"ה בניסן תשפ"ד 03/05/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

לשון הקודש

גלגולי השפה שעברה לשון הקודש מלשון המקרא דרך לשון חז"ל והעברית של ימינו.

נ. ליברמן ט"ז באייר תשס"ט - 10/05/2009 10:00

לשון הקודש, שפת היהודים, הינה השפה העתיקה ביותר, מאחר ובשפה זו נכתבה התורה אשר קדמה לבריאת העולם. עם זאת, שפת לשון הקודש כפי שמופיעה במקרא אינה משמשת כיום את דוברי השפה העברית בצורה בה היא מופיעה בתנ"ך.

במהלך השנים נוצר חילוק בין משלבי השפה העברית- שפת לשון הקודש, ומקובל לחלקם לשלושה: לשון המקרא, לשון חכמים - לשון חז"ל, ושפת העברית המדוברת כיום, כאשר כל המשלבים שונים אך במעט זה מזה, בניגוד לשפות אחרות אשר עברו תמורות מרחיקות לכת במשך השנים.

לשון המקרא - אשר בה כתובה התורה, וכן חלק מן הנ"ך, הינה מקור הדקדוק העברי, למרות שבלשון העברית הנוהגת כיום, זמני הפועל וכן תצורות לשון מסוימות- שונות. כך, שצורת הטיית הפועל של שפת המקרא נוהגת בשפת העברית, כשמשמעותה כיום שונה ממשמעותה בלשון המקרא.

כדוגמת המילה 'תשמור' כיום, הינו - עתיד, כשבלשון המקרא - משמשת המילה כציווי.

תוספות שנוהגות בלשון המקרא, כהטיית 'מו' - "שינימו בפימו", וצורות מוארכות כ"ינוסון" ועוד מאפיינים רבים אחרים של לשון המקרא אינם נוהגים כיום.

לשון חז"ל הושפעה משפות זרות, כשפה הארמית, אשר טבעה חותמה על השפה העברית בהחדירה בין השאר את השורשים התנייניים, כמו השורש - ת.ר.ם (הנגזר מן המילה תרומה, ששורשה המקורי הינו - ר.ו.ם) וכן משקלים שונים, כמשקל קָטוֹל, אשר בו ניטות מילים כ- פָמוֹט.

לשון העברית המקובלת כיום הושפעה אף היא משפות זרות כשפה הגרמנית, אשר מילים רבות שבה נגזרו אל שפת היידיש. מילים אשר תורגמו באופן רעיוני משפה זו לשפת העברית - בית חולים, עיתון ועוד רבות נוספות.

כיום, האוכלוסיה שהעברית משמשת לה כשפת אם, מונה כ- 3,500,000 איש, כאשר מספר דוברי השפה הינו כפול, ועומד על יותר מ-7,000,000 בני אדם.

השפה העברית נחשבת לאחת מן השפות השמיות, על שם: שם בן נח, שאחד ממאפייניהן הוא הכתיבה מימין לשמאל, בניגוד לרוב השפות בעולם.