יש לי מושג
לשון הקודש
גלגולי השפה שעברה לשון הקודש מלשון המקרא דרך לשון חז"ל והעברית של ימינו.
לשון הקודש, שפת היהודים, הינה השפה העתיקה ביותר, מאחר ובשפה זו נכתבה התורה אשר קדמה לבריאת העולם. עם זאת, שפת לשון הקודש כפי שמופיעה במקרא אינה משמשת כיום את דוברי השפה העברית בצורה בה היא מופיעה בתנ"ך.
במהלך השנים נוצר חילוק בין משלבי השפה העברית- שפת לשון הקודש, ומקובל לחלקם לשלושה: לשון המקרא, לשון חכמים - לשון חז"ל, ושפת העברית המדוברת כיום, כאשר כל המשלבים שונים אך במעט זה מזה, בניגוד לשפות אחרות אשר עברו תמורות מרחיקות לכת במשך השנים.
לשון המקרא - אשר בה כתובה התורה, וכן חלק מן הנ"ך, הינה מקור הדקדוק העברי, למרות שבלשון העברית הנוהגת כיום, זמני הפועל וכן תצורות לשון מסוימות- שונות. כך, שצורת הטיית הפועל של שפת המקרא נוהגת בשפת העברית, כשמשמעותה כיום שונה ממשמעותה בלשון המקרא.
כדוגמת המילה 'תשמור' כיום, הינו - עתיד, כשבלשון המקרא - משמשת המילה כציווי.
תוספות שנוהגות בלשון המקרא, כהטיית 'מו' - "שינימו בפימו", וצורות מוארכות כ"ינוסון" ועוד מאפיינים רבים אחרים של לשון המקרא אינם נוהגים כיום.
לשון חז"ל הושפעה משפות זרות, כשפה הארמית, אשר טבעה חותמה על השפה העברית בהחדירה בין השאר את השורשים התנייניים, כמו השורש - ת.ר.ם (הנגזר מן המילה תרומה, ששורשה המקורי הינו - ר.ו.ם) וכן משקלים שונים, כמשקל קָטוֹל, אשר בו ניטות מילים כ- פָמוֹט.
לשון העברית המקובלת כיום הושפעה אף היא משפות זרות כשפה הגרמנית, אשר מילים רבות שבה נגזרו אל שפת היידיש. מילים אשר תורגמו באופן רעיוני משפה זו לשפת העברית - בית חולים, עיתון ועוד רבות נוספות.
כיום, האוכלוסיה שהעברית משמשת לה כשפת אם, מונה כ- 3,500,000 איש, כאשר מספר דוברי השפה הינו כפול, ועומד על יותר מ-7,000,000 בני אדם.
השפה העברית נחשבת לאחת מן השפות השמיות, על שם: שם בן נח, שאחד ממאפייניהן הוא הכתיבה מימין לשמאל, בניגוד לרוב השפות בעולם.