בחצרות חסידיות רבות נוהגים החסידים ללבוש בשבת קפטן מפוספס, כיצד החל מנהג זה וממי הוא הועתק?
נ. ליברמן ד' בניסן תשס"ט - 29/03/2009 09:00
הקאפטן - המעיל העליון הזהוב בעל הפסים השחורים, אשר עליו חגורה לבנה שרוחבה כשמונה עשר ס"מ ואף היא מפוספסת, הינו לבושם השבתי של חסידי ירושלים מחצרות תולדות אהרון, תולדות אברהם יצחק, שומרי אמונים וקרלין.
אך, מקור בגד זה אינו מן המגזר החסידי, אלא דווקא מן המגזר הספרדי, ותחילת לבישתו על ידי חסידי ירושלים היתה כ- תחפושת.
בשנת 1700 (ה' תס"א) נטלו העולים האשכנזים בראשות ר' יהודה החסיד הלוואות מן המוסלמים בירושלים למטרת בניית בית הכנסת. לאחר שנפטר ר' יהודה החסיד, לא היה בידם לפרוע את החובות, גם לאחר בקשת סיוע מארצות הגולה. לכן, בשנת 1720, (ה' תפ"א) גרשו המוסלמים את כל היהודים האשכנזים מירושלים וכן החריבו את בית הכנסת, ומכאן שמו: "
חורבת ר' יהודה החסיד".
המוסלמים אף לא אפשרו ליהודים אשכנזים להתיישב יותר בירושלים, ולכן, נאלצו המבקשים לעלות לי-ם, להתחזות לספרדים, וכך הסתננו לעיר.
זאת עשו על ידי לבישת הלבוש התימני המסורתי- חלוקים מפוספסים, ואשר נותרו עד ימינו כסימן ההיכר של חסידויות ירושלים השונות.
אף השם: "קאפטן", אין מקורו משפת היידיש, אלא משפות ערב- קפטאן (קובוץ, שווא, קמץ).