מאמר
חצרות חסידיות בתל אביב
ביום זה נפטר האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל וינברג מסלונים – תל אביב שהנהיג את אחת מחצרות החסידים שהאירו את תל אביב באור התורה
חצרות חסידיות רבות, כדוגמת חסידות הוסיאטין, בעלזא, סטריקוב, סדיגורא, וישווא, מודז'יץ, וועסלוי, בוהוש, לעלוב, קוז'ניץ ועוד... קבעו את מקומם, עם עלותם ארצה, בעיקר לאחר חורבן יהדות אירופה מי לתקופה קצרה ומי לארוכה יותר בדרך למשכן הקבע.
חצר בית סדיגורא – בתחילה, בראשותם של האדמו"רים רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא ה'אביר יעקב', והאדמו"ר רבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורא שנמלטו מאימת הנאצים שבאירופה היו מפורסמות, והוו אבן שואבת לכל מי שרוח חסידית שורה עליו.
 |
|
| האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא | צלם |
חצרו של האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא-פשמישל (כפי שכונה באותם ימים) שהגיע גם הוא מוינה שבאוסטריה בתחילת שנות המלחמה, היתה ברחוב פנקס שבצפון תל אביב. באותם ימים סוערים של מלחמת העולם השניה ולאחריה ניהל רבי מרדכי שלום יוסף מערכות רבות מבסיסו שבבית הגדול והמפורסם שברחוב בצלאל יפה שבתל אביב, ואחר כך העביר את חצרו לרחוב פנקס שבצפון תל אביב. כיום עברה החצר לבני ברק ושוכנת בשיכון ה'.
ענף נוסף של בית רוז'ין היה רבי יצחק פרידמן האדמו"ר מבוהוש. תקופה ישב האדמו"ר בתל אביב ופעל רבות להקמת מוסדות רוז'ין והחייאת בית רוז'ין. עד שהעביר גם הוא את מוסדותיו ובית מדרשו לבני ברק.
חצר בית וועסלוי היתה בראשותו של האדמו"ר רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין שעלה ארצה מרומניה עקב האנטישמיות, ולאחר גלגולים שונים בארץ התיישב בצפון תל אביב וביתו היה מוקד פעילות דתית מרכזית באזור, ועדיין משמש כמגדלור של תורה וחסידות בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א.
רבי משה מרדכי, האדמו"ר מלעלוב, ישב גם הוא שנים ארוכות בתל אביב והקים את חצרו ברחוב מוהליבר. האדמו"ר מלעלוב ישב בתל אביב בעיקר בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה וביתו היה מקום מרפה לכל כאוב ונדכא.
 |
|
| מראה העיר תל אביב | צלם |
המרכזית והחשובה שבין החצרות החסידיות בתל אביב היתה ללא ספק החצר של חסידות בעלזא. האדמו"ר רבי אהרון רוקח מבעלזא, קבע את משכנו בעיר ומשם פעל להקמתה מחדש של חצר הקודש שנכחדה כמעט לחלוטין בשואת יהודי אירופה, את מרכזו הוא בנה ברחוב אחד העם שהיתה למרכז של תורה וחסידות עד היום.
חצר בית ויז'ניץ גם היא עשתה את דרכה בארץ ישראל דרך העיר תל אביב. האדמו"ר רבי אליעזר הגר, בעל ה'דמשק אליעזר' הקים בה את ישיבתו הגדולה והמפורסמת, ואחיו האדמו"ר רבי חיים בעל ה'אמרי חיים' ישב בה לפני שהוקמה קריית ויז'ניץ בבני ברק.
חצר חסידית נוספת שהיתה בתל אביב, היא חצר חסידות סלונים בראשותו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל וינברג מסלונים - תל אביב.
רבי אברהם יהושע העשיל נולד בסלונים לאביו האדמו"ר רבי יששכר לייב ולאחר פטירתו הנהיג פלג של העדה אך לא הסכים לקבל על עצמו כתר אדמו"רות. לאחר פטירת רבי אברהם וינברג השני שכיהן כאדמו"ר בברנוביץ', התרצה רבי אברהם יהושע העשיל והסכים לשאת בעול האדמו"רות. במקביל לכהונתו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע וינברג שכיהן בברנוביץ' על מקום אביו.
לאחר שעלה לארץ, הסתיר רבי אברהם יהושע העשיל את גדולתו ויצא לפרנס את ביתו במלאכה. הוא פתח בית מסחר ברחוב הרצל בתל אביב אך בד בבד לא הזניח את דאגתו לצעירי הצאן ויחד עם קבוצת רבנים מקומית פתח את בית הספר החסידי 'סיני'.
על יד ביתו הקים בית מדרש קטן ועד מהרה נפתחו המעיינות אותם ביקש להצניע וביתו וכן בית מדרשו היו לאבן שואבת לתלמידי חכמים ומבקשי תורה וחסידות.
ביום כ"ד בניסן בשנת תשל"ח נפטר האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל וינברג מסלונים תל אביב, לבית עולמו. מפעל חייו הגדול 'אוצר ערכי התורה' – באהלי יששכר, נקטע באמצעו עם פטירתו.
קהילת וורמייזא קהילת וורמייזא הייתה מהקהילות החשובות שביהדות אשכנז ופעלו בה גדולי הראשונים והאחרונים כרש"י בעלי התוספות ועוד רבים אחרים שמצבותיהם ניצבות עדיין בבית החיים היהודי של וורמייזא.
יהודי טימישוארה העיר טימישוארה שבמערב רומניה ידעה תהפוכות רבות, כרוב תהפוכותיה כן רבים היו הקהילות היהודיות שחיו ופעלו בעיר במשך שנים רבות
ישיבת מרכז הרב ישיבת מרכז הרב, "אם הישיבות הציוניות", מהווה את ספינת הדגל של הציבור הדתי-לאומי, ורובם ככולם של רבני הציונות הדתית עברו בין כתליה
-
רציתי לציין שאף היום יש קהילת קודש ברסלב בעיר תל אביב בראשות הרב בזנסון שליט"א בשכונת שפירא שבדרום העיר.
1. חסידות ברסלב בתל אביב
הכי טוב 10/06/2009 10:23