מאמר
הגאון רבי אפרים נבון זצ"ל ה'מחנה אפרים'
הגאון רבי אפרים נבון זצ"ל מגדולי רבני טורקיה היה בן למשפחת רבנים בירושלים ממנה גלה על מנת לסייע לאחיו העניים.
ב. וולף כ"ו בניסן תשס"ט - 20/04/2009 05:00
אחת המשפחות המיוחסות והחשובות ביותר בעם ישראל זה דורות, היא משפחת נבון שמוצאה מקושטא שבטורקיה. גדולי תורה רבים יצאו ממשפחה זו. ספריהם של צאצאי המשפחה שהיו רבנים, דיינים ותלמידי חכמים, עומדים לנגד עיניהם של כל לומדי התורה.
הגזע המפואר שממנו יצאו ענפים פוריים אלו היה רבי אפרים נבון. רבי אפרים נולד בקושטא אשר בטורקיה בשנת תל"ז לאביו רבי אהרון נבון.
בנערותו נשא לו לאשה את בתו של רבי יהודה אורגאז. רבי יהודה היה גביר נכבד ומוקיר רבנן שטרח רבות כדי להשיג חתנים תלמידי חכמים לבנותיו. לאחר נשואיהם בסביבות שנת ת"ס לקח רבי יהודה אורגאז את בתו וחתנו ויחדיו עלו לירושלים עיר הקודש.
רבי אפרים ישב בבדידות והגה בלימודו בהתמדה. הוא עלה והתגדל בתורה ובהלכה עד שהיה לאחד הרבנים החשובים שבירושלים העתיקה וכל לומדי התורה שבעיר ידעו שיד לו בכל עסקי התורה ותשובה יש לו על כל קושיה.
במשך למעלה מעשרים שנה ישב רבי אפרים נבון בירושלים. עם השנים גברו הקשיים של היהודים תושבי ירושלים העתיקה. שונאי ישראל הרימו ראש ופרעו בתושבים ואף המצב הכלכלי בבתי היהודים, שמעולם לא היה ברווח גדול, החמיר. רבים מתושבי ירושלים נכנעו ועזבו את ארץ הקודש ופניהם לגולה. גם רבנים וחשובים נטלו את צרורותיהם ומשפחתם ובכאב יצאו את הארץ. בין הבודדים שנשארו לתמוך בנשארים היה רבי אפרים נבון.
רבני ירושלים, שהמצב נגע לליבם, ישבו לטכס עצה והחליטו לשלוח שד"ר (שליח דרבנן) להתרים את יהודי הגולה למען תלמידי החכמים העניים שבירושלים. הם פנו לרבי אפרים ובקשוהו לקום ולחלץ מותניים למען המטרה הקדושה.
ואכן, בשנת תפ"ח קם רבי אפרים נטל עימו את בני משפחתו ויצא למולדתו קושטא כשד"ר (שליח דרבנן) על מנת לאסוף כספי צדקה לפרנסת תלמידי החכמים בירושלים. עם בואו לקושטא קמו ובאו לקראתו כל גדולי העיר שמחים לקראת התלמיד-חכם החשוב שבא לשהות במחיצתם. אחד מגדולי הרבנים החשובים שבקושטא, רבי יעקב רוזאניס בעל ה'משנה למלך' פנה אל רבי אפרים, הפציר בו ובקשו ליטול משרת דיין ומורה הוראה בעיר. רבי אפרים נעתר לבקשה והפך להיות בזכות גדלותו בתורה וחריפותו המופלאה לאחד מגדולי מורי ההוראה בקושטא. עם פטירתו של רבי יעקב רוזאניס שהיה מגדולי הרבנים בעיר, התמנה לרב במקומו.
בשנת ה' תצ"ה, לאחר מחלה קשה, התבקש רבי אפרים לישיבה של מעלה ונקבר בקושטא. בן נ"ח שנה היה בפטירתו. בצוואתו ביקש רבי אפרים מבניו שיוציאו לאור את ספרו 'מחנה אפרים' הבנוי בסדר שאלות ותשובות וחידושי דינים הסובבים על סדר הרמב"ם.
בשנת תצ"ח כשלוש שנים לאחר פטירת רבי אפרים, קיים בנו בכורו רבי יהודה נבון את צוואתו והדפיס את ספרו 'מחנה אפרים' שהוא מספרי היסוד של לימוד התורה עד ימינו אנו.
מצאצאיו החשובים של רבי אפרים נבון הם, בנו בכורו – רבי יהודה אשר ישב בירושלים והעמיד תלמידים רבים, את ספריו של רבי יהודה 'קרית מלך רב' על הרמב"ם הביא לדפוס בנו רבי אפרים נבון שנקרא על שם סבו.
הגזע המפואר שממנו יצאו ענפים פוריים אלו היה רבי אפרים נבון. רבי אפרים נולד בקושטא אשר בטורקיה בשנת תל"ז לאביו רבי אהרון נבון.
בנערותו נשא לו לאשה את בתו של רבי יהודה אורגאז. רבי יהודה היה גביר נכבד ומוקיר רבנן שטרח רבות כדי להשיג חתנים תלמידי חכמים לבנותיו. לאחר נשואיהם בסביבות שנת ת"ס לקח רבי יהודה אורגאז את בתו וחתנו ויחדיו עלו לירושלים עיר הקודש.
רבי אפרים ישב בבדידות והגה בלימודו בהתמדה. הוא עלה והתגדל בתורה ובהלכה עד שהיה לאחד הרבנים החשובים שבירושלים העתיקה וכל לומדי התורה שבעיר ידעו שיד לו בכל עסקי התורה ותשובה יש לו על כל קושיה.
במשך למעלה מעשרים שנה ישב רבי אפרים נבון בירושלים. עם השנים גברו הקשיים של היהודים תושבי ירושלים העתיקה. שונאי ישראל הרימו ראש ופרעו בתושבים ואף המצב הכלכלי בבתי היהודים, שמעולם לא היה ברווח גדול, החמיר. רבים מתושבי ירושלים נכנעו ועזבו את ארץ הקודש ופניהם לגולה. גם רבנים וחשובים נטלו את צרורותיהם ומשפחתם ובכאב יצאו את הארץ. בין הבודדים שנשארו לתמוך בנשארים היה רבי אפרים נבון.
רבני ירושלים, שהמצב נגע לליבם, ישבו לטכס עצה והחליטו לשלוח שד"ר (שליח דרבנן) להתרים את יהודי הגולה למען תלמידי החכמים העניים שבירושלים. הם פנו לרבי אפרים ובקשוהו לקום ולחלץ מותניים למען המטרה הקדושה.
ואכן, בשנת תפ"ח קם רבי אפרים נטל עימו את בני משפחתו ויצא למולדתו קושטא כשד"ר (שליח דרבנן) על מנת לאסוף כספי צדקה לפרנסת תלמידי החכמים בירושלים. עם בואו לקושטא קמו ובאו לקראתו כל גדולי העיר שמחים לקראת התלמיד-חכם החשוב שבא לשהות במחיצתם. אחד מגדולי הרבנים החשובים שבקושטא, רבי יעקב רוזאניס בעל ה'משנה למלך' פנה אל רבי אפרים, הפציר בו ובקשו ליטול משרת דיין ומורה הוראה בעיר. רבי אפרים נעתר לבקשה והפך להיות בזכות גדלותו בתורה וחריפותו המופלאה לאחד מגדולי מורי ההוראה בקושטא. עם פטירתו של רבי יעקב רוזאניס שהיה מגדולי הרבנים בעיר, התמנה לרב במקומו.
בשנת ה' תצ"ה, לאחר מחלה קשה, התבקש רבי אפרים לישיבה של מעלה ונקבר בקושטא. בן נ"ח שנה היה בפטירתו. בצוואתו ביקש רבי אפרים מבניו שיוציאו לאור את ספרו 'מחנה אפרים' הבנוי בסדר שאלות ותשובות וחידושי דינים הסובבים על סדר הרמב"ם.
בשנת תצ"ח כשלוש שנים לאחר פטירת רבי אפרים, קיים בנו בכורו רבי יהודה נבון את צוואתו והדפיס את ספרו 'מחנה אפרים' שהוא מספרי היסוד של לימוד התורה עד ימינו אנו.
מצאצאיו החשובים של רבי אפרים נבון הם, בנו בכורו – רבי יהודה אשר ישב בירושלים והעמיד תלמידים רבים, את ספריו של רבי יהודה 'קרית מלך רב' על הרמב"ם הביא לדפוס בנו רבי אפרים נבון שנקרא על שם סבו.
ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי'- ראש גלות בבל. הוא יושב בבגדד אך מצודתו פרוסה על כל יהדות המזרח.
רבי שמחה בונים מפשיסחא רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל חידש את דרך פשיסחא בעבודת ה' שהייתה מיסודותיהם של חצרות תלמידיו הרבים – קוצק, גור, וורקי, אלכסנדר ועוד.
היהודי הקדוש שמו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ' יהה כשמו של רבוף, משום כך כינוהו חבריו "היהודי הקדוש", על שום פרישותו וצדקותו הרבה