יום ראשון ט"ו בסיון תש"פ 07/06/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה זצ"ל

יחיד ומיוחד בדורו היה האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה זצ"ל. הנהגותיו הסגפניות לצד חכמתו וחריפותו בתורה יצרו את אחת מדמויות ההוד של עולם החסידות שבפולין

מוטי מרינגר י"ט באדר תש"ע - 05/03/2010 06:02
האדמו"ר מאוסטרובצה – רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק זצ"ל נולד בשנת ה'תרי"א בעיירה סאבין לאביו רבי אברהם יצחק. רבי אברהם יצחק היה במקצועו אופה כעכים אך הדבר לא מנע ממנו מלהיות חסיד נלהב המסתופף בצילם של גדולי התורה והחסידות כדוגמת רבי יהושע אשר מז'ליכוב זצ"ל, רבי אלימלך מגרודז'יסק זצ"ל ורבי מאיר יחיאל ממוגלניצא זצ"ל שעל שמו קרא רבי אברהם יצחק לבנו מאיר יחיאל.

במעלליו יתנכר נער וכבר בהיותו צעיר לימים ניכרה ברבי מאיר יחיאל גדלותו וחכמתו. בגיל צעיר ביותר כבר נודע בכל הסביבה כ'עילוי מסאבין' ואביו שהבין איזו מרגלית הפקיד הקדוש ברוך הוא בידיו נטל את בנו הצעיר ולקחו אל גרודז'יסק אל בית רבו רבי אלימלך על מנת שיסתופף הנער בצל רבו וילמד ממנו תורה ואורח חיים.

ואכן רבי מאיר יחיאל לא אכזב ובביתו של רבי אלימלך הוא הוסיף מדרגה על מדרגותיו, ולאחר מכן הוסיף להתעלות תחת ידיו של הגאון רבי יהושע מקוטנא זצ"ל אליו נסע על מנת לגדול בתורה.

בשנת ה'תר"מ בהגיע רבי מאיר יחיאל לגיל כ"ח שנים, נבחר הוא בהמלצת רבותיו כרבה של העיר סקרנביץ'. במשך ט' שנים כיהן רבי מאיר יחיאל כרבה של סקרנביץ' ולאחריהן עבר לכהן כרבה של אוסטרובצה העיר עליה נקרא שמו. בשנים בהן כיהן רבי מאיר יחיאל כרבה של סקרנביץ' הוא התחיל לצום יום אחר יום – הנהגה בה הוסיף להחזיק במשך ארבעים שנה ללא הפסק. במשך כל היום היה רבי מאיר יחיאל שרוי בתענית ורק לעת ערב לאחר שהחשיך היום היה טועם דבר מאכל כלשהו בשיעור שישאיר את נשמתו בגופו על מנת להמשיך בעבודת ה' המופלאה שלו. לא אחת נשאל רבי מאיר יחיאל לפשר הנהגתו הסגפנית אך הוא ענה לשואל כי לו היה רואה את אשר עתיד לבוא על עם ישראל כפי שהוא רואה לא היה מקשה קושיות. ואכן רבי מאיר יחיאל היה עורך תדיר סדר הטבת חלום, ככל הנראה ראה הוא בחזיון הלילה את השואה הנוראה העתידה לבוא על יהדות אירופה שנים ספורות לאחר פטירתו.

מלבד מנהגו לצום היה רבי מאיר יחיאל מקפיד ביותר אחר דקדוקי הלכות והיה מחמיר על עצמו על מנת לצאת ידי כל הדעות והשיטות.

לא ממזון בלבד הזיר עצמו רבי מאיר יחיאל אלא אף בדיבורו היה ממעיט ביותר, ואם לא היה הדיבור בשיחה או דרשה שמטרתה ללמד לעם תורה ומצוות היה חוסם את פיו ושוקל כל מילה כיקרה מפנינים. פעם נשאל רבי מאיר יחיאל על מנהגו זה למעט בדיבור, והוא ענה כי זוכר הוא כיצד בהיותו ילד קטן נטלו אביו והושיבו לפני תנור האפייה בו אפה כעכים ואמר לו הבה בני אלמד אותך את רזי מלאכת האפייה. 'דע לך שהתנור ככל שהוא סגור יותר החום שבו חזק יותר'. את דבריו של אבא הפנמתי עמוק בליבי הסביר רבי מאיר יחיאל ובכל פעם שאני רוצה להוציא מילה מפי אני נזכר בדבריו של אבא ושומר על התנור חם.

ואם בהנהגות שבין אדם למקום הקפיד רבי מאיר יחיאל ביותר הרי שבהנהגות שבין אדם לחברו הוסיף הוא דקדוק על דקדוקיו והיה נזהר ביותר בכבודו של כל אדם ואדם. חסידים מספרים כי בעיר ראדום שכנה קהילה גדולה של חסידי אוסטרובצה – תלמידיו של רבי יחיאל מאיר, ויהי היום ורבה של ראדום הלך לעולמו ובני הקהילה החלו תרים אחר מועמד ראוי שישב על כס הרבנות בעירם. לאחר חקירה ודרישה העלאת הצעות ופסילתן נותרו רק שני רבנים שנראו בעיני ראשי הקהל כראויים לכהן ברבנות בעירם. כיון שהבחירה בין השניים הייתה קשה החליטו הפרנסים כי כל אחד מהמועמדים יבוא להתארח שבת אחת בעיר בה ייתן את דרשתו בבית המדרש וכך ייבחן אם עדיף הוא מחברו.

אחד מבין שני המועמדים לרבנות היה רבי אליהו מגריצה זצ"ל. רבי אליהו היה תלמידו של רבי מאיר יחיאל ומובן מאליו שחסידי אוסטרובצה שבראדום רצו שרבי אליהו יהיה לרב העיר. על מנת לחזק את ידיו של רבי אליהו בקשו החסידים מרבם רבי מאיר יחיאל כי באותה שבת שבה יתארח רבי אליהו בעירם, יבוא אף הוא לשבות את שבתו בראדום ויתמוך בכך במועמדותו של תלמידו. רבי מאיר יחיאל נענה להזמנה ובערב שבת בה הגיע תורו של רבי אליהו לדרוש הגיע רבי מאיר יחיאל אל העיר על מנת לשבות את שבתו בראדום.

עם הגיעו אל העיר נפנו החסידים אל רבם רבי מאיר יחיאל ושחו באוזניו כי נראה שטובים סיכוייו של רבי אליהו להיבחר כרבה של ראדום בייחוד לאחר שהמתחרה המתמודד מולו איבד את לשונו בדרשה אותה דרש בשבת שעברה ואחרי שסיים הותיר הוא רושם רע על קהל שומעי לקחו, רבי מאיר יחיאל כרכם את פניו לשמע דברי החסידים אך לא אמר דבר.

השבת חלפה ברוממות רוח על כל תושבי ראדום. בשבת אחר הצהריים דרש רבי אליהו בבית המדרש ודבריו היו כנופת צופים ערבים לכל שומעיהם, במוצאי שבת עת נפרד רבי מאיר יחיאל מחסידיו הוסיפו הם לספר לו כיצד גדלים סיכוייו של רבי אליהו לזכות בכס הרבנות כי בנוסף לדרשתו המוצלחת עוד החלו מרחשות שמועות רעות על הרב המתחרה ונראה שדעת הקהל והפרנסים נוטה לכיוונו של רבי אליהו. ברם, להפתעת כל השומעים אמר רבי מאיר יחיאל כי למרות כל מה שנראה לעין הרי ברי לו כי רבי אליהו לא ייבחר לרב בראדום אלא המתחרה מולו יזכה בתפקיד הנכסף. תמהו החסידים על דבריו של רבי מאיר יחיאל, כלום אין הוא מעוניין שתלמידו יכהן כרב בראדום. אך רבי מאיר יחיאל מיהר להסביר את דבריו ואמר, חברינו רבי אליהו כבודו במקומו מונח, אך כבר בערב שבת קדש עת שחתם באוזני על כישלונו של הרב האחר בדרשת השבת ידעתי כי רבי אליהו שלנו לא יזכה בכס הרבנות, לפי שאין אדם נבנה מקלונו של חברו. כעת כאשר הוספתם ואמרתם את קלונו של אותו רב תלמיד חכם שוב, ברי לי כי רבי אליהו לא יזכה לכהן כרב בראדום. מדבריו של רבי מאיר יחיאל לא נפל צרור ארצה, לא חלפו ימים מועטים וכנגד כל הסיכויים בחרו פרנסי העיר ראדום את אותו רב שנכשל בדרשתו לכהן כרבם ואילו מועמדותו של רבי אליהו מגריצה נדחתה.

שלש שנים לאחר שהתמנה לרבה של אוסטרובצה הלך לעולמו רבו של רבי מאיר יחיאל - רבי אלימלך מגרודז'יסק זצ"ל. בניו הצעירים של רבי אלימלך לא ישבו על כס אביהם והחסידים נשאו עיניהם אל רבי מאיר יחיאל שיואיל לכהן כרבם. בתחילה סרב רבי מאיר יחיאל לכתר האדמו"רות אך לאחר זמן מה נאות לכך והמוני חסידים החלו נוהרים אל חצרו שבאוסטרובצה.

שמע גדלותו וחריפותו של רבי מאיר יחיאל הגיע לכל רחבי פולין וגדולי הדור ביניהם רבנים ואדמו"רים חשובים וידוע שם היו מריצים איגרות אל העיר אוסטרובצה ובהן הם נושאים ונותנים במלחמתה של תורה עם הארי שבחבורה רבי מאיר יחיאל. מחכמת התורה השכיל רבי מאיר יחיאל להבין ולדעת גם בחכמות חיצוניות כאסטרונומיה ומתמטיקה, ומלומדים רבים גם כאלו שאינם מבני ברית שיחרו אל פתחו על מנת לשוחח עם חכימא דיהודאי בחכמות אלו.

רבי מאיר יחיאל ישב על כס הרבנות באוסטרובצה לאורך מ"ט שנים. במשך כל השנים הללו המשיך בדרכו המופלאה בעבודת ה', עד שהצומות והסיגופים הכריעו את גופו הגשמי, וביום י"ט באדר שנת ה'תרפ"ח עלתה נשמתו הגבוהה אל מקומה הראוי לה בגנזי מרומים.

רבי מאיר יחיאל הותיר אחריו כתבי יד רבים ובהם דברי תורה יקרים מזהב ומפז. ברבות השנים לאחר שכתבים אלו לא ראו אור על מכבש הדפוס אבדו רבים מהם, אולם המעט שנותר הודפס וראה אור. בין דברי תורתו שהודפסו הם החיבורים 'מאיר עיני חכמים', 'אור תורה', 'מאיר לארץ', 'אור טהרה' ועוד.

גם תלמידים רבים הותיר אחריו רבי מאיר יחיאל. מפורסמים שבהם הם האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה הי"ד והרב יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל רבה של העיר תל אביב יפו.

גופו הטהור של רבי מאיר יחיאל נטמן בבית העלמין של אוסטרובצה. בחלוף השנים אבד הקבר ולא נודע מקומו אולם בשנים האחרונות התגלה הקבר ושופץ וכיום נוהרים רבים לפקוד את הציון הקדוש של האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצה זצ"ל.