יום ראשון כ"ז בניסן תשפ"ד 05/05/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

מזוזה 'על מזוזות'

המונח 'מזוזה' אינו בהכרח מונח קדוש ויהודי, ו'מזוזה' במשמעות של ימינו אינו מוזכר כלל בתורה!

נ. ליברמן ח' בתמוז תשס"ט - 30/06/2009 06:12

המונח 'מזוזה' אשר משמש כיום כמונח יהודי בלבד, נובע ממונח שונה במשמעותו, שאינו בהכרח מונח קדוש.

מקור המילה 'מזוזה' הינו מן ה'מזוזה' אשר מופיעה בתנ"ך, ואשר פירושה הוא: אחת מדפנות הפתח, העומדות משני צידיו, ומחברות בין המשקוף, שהינו חלק הפתח העליון, אשר עליו נוקשת הדלת בסגירתה, (ומכאן שמו) ובין הסף, חלק הפתח התחתון, ולאו דווקא מתכוון למזוזה, אותה אנו קובעים על 'מזוזת הפתח' - דופן הפתח.

עצם ההלכה, כי ה'מזוזה' צריכה להיות קבועה בשליש העליון של מזוזת הפתח, גרם לצמצום משמעות מונח זה לתשמיש הקדושה: 'מזוזה'.

המילה 'מזוזה' נזכרת בפעם הראשונה בתנ"ך בעניין קורבן פסח, בו מצווים בני ישראל לטבול את אגודת האזוב בדם השה, קרבן הפסח, ולתת ממנו על המשקוף ועל שתי המזוזות, כפי שמובא בחומש שמות, פרק י"ב, פסוק ז':  "וְלָקְחוּ מִן-הַדָּם וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם".

במזוזה, הנכתבת בדיו על קלף, על ידי נוצת הסופר, כלולות שתי פרשיות אשר מצווה על כל יהודי לשימן על ליבו ולזוכרן תדיר, אשר בכל אחת מהן  מופיעה המילה 'מזוזות' במשמעות החולית שלה, אך בהקשר המקודש של מצוות קביעת מזוזה, והן: פרשיית 'שמע ישראל', בה מופיעה המונח מזוזה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ” (חומש דברים, פרק ו', פסוק ט')  ופרשת 'והיה אם שמוע', בה מופיעה המילה מזוזות באותו ההקשר שנית (מחומש דברים, פרק י"א, פסוק כ"א).

המילה 'מזוזה' אינה מופיעה בצורת היחיד שלה בתורה כלל, כי אם רק בצורת הרבים.

עוד בנושא: המזוזה הגדולה בעולם