יש לי מושג
את הצוואר ואת הרגל שבור – בהצלחה ?
דווקא שפתם של בני העם הגרמני, שהפגינו כל כך הרבה אנטישמיות ועליונות כלפי העם היהודי, מורכבת מביטויים שונים, שמקורם בשפת היהודים.
נ. ליברמן י"ג באלול תשס"ט - 02/09/2009 00:45
דווקא שפתם של בני העם הגרמני, שהפגינו כל כך הרבה אנטישמיות ועליונות כלפי העם היהודי, מורכבת מביטויים שונים, שמקורם בשפת היהודים.
דוברי גרמנית רבים משתמשים כיום באיחול מוזר, מבחינתם, להצלחה: "האלס אונד ביינברוך" (hals und beinebruch) שפירושו, בתרגום מילולי לעברית: 'שבור את הצוואר ואת הרגל'. אין זאת אלא שיבוש האיחול היהודי: 'הצלחה וברכה', בהגייה אשכנזית.
מקורו של הביטוי הגרמני 'תאכלעס רעדען' (tacheles redden) הינו המילה 'תכלית' שבעברית, והביטוי 'זו לאנגע זול מיין צורעס דורען' (so lange soll mein zores dauren) שפירושו: 'שלא לאורך זמן ישלטו צרותי' נושא את המילה הגרמנית 'צורעס', שאינה אלא צורת ההגייה האשכנזית למילה העברית 'צרות'.
מילים עבריות נוספות השתרבבו לשפה הגרמנית, דרך שפת היידיש, כמילה 'חוסר מזל', שהינה בגרמנית 'וורמאזעלט' (vermasselt) המילה העברית, העומדת בבסיסה של מילה זו הינה 'מזל', לה הוספה התחילית הגרמנית ‘ver’ שמשמעותה בתרגום לעברית הינה 'שיבוש', כך נוצר 'חוסר מזל'.
המונח הגרמני, המקביל למונח העברי 'פשיטת רגל' הינו 'Pleite', פלאייט, מונח זה, מקורו במילה העברית 'פליט', המיטיבה להגדיר את מצבו של פושט הרגל: בורח מנושיו, והינו פליט. אף הביטוי 'שנה טובה', המשמש את בית ישראל לקראת ראש השנה, השפיע על מקבילו בשפה הגרמנית, להבדיל, שהינו: '’Guten Rutsch. הפירוש המילולי של המונח יוצר את האיחול 'החלקה טובה', הניתן להתפרש כאיחול למעבר חלק לשנה החדשה, ולא כך הוא. המילה Rutsch’' שהינה 'החלקה' אינה אלא שיבוש המילה 'ראש' מ'ראש השנה', שבו מברכים היהודים זה את זה בברכת 'שנה טובה' ...
תופעה הפוכה קיימת אף היא בין שתי השפות, כאשר השפה הגרמנית השפיעה על יצירת מילים למושגים חדשים בשפה העברית, שלא היו קיימים בלשון הקודש, כמילה 'עיתון', אשר מקורה במונח הגרמני 'צייטונג' שהינו 'זמן' / 'עת' בעברית. המילה 'מברשת', שמקורה בפועל הגרמני Bürste, שפירושו 'להבריש', וביטויים גרמניים נוספים, אשר שימשו את העולים לארץ ישראל בסוף המאה ה-19, וחדרו לשפה העברית כמילים תקינות .
דוברי גרמנית רבים משתמשים כיום באיחול מוזר, מבחינתם, להצלחה: "האלס אונד ביינברוך" (hals und beinebruch) שפירושו, בתרגום מילולי לעברית: 'שבור את הצוואר ואת הרגל'. אין זאת אלא שיבוש האיחול היהודי: 'הצלחה וברכה', בהגייה אשכנזית.
מקורו של הביטוי הגרמני 'תאכלעס רעדען' (tacheles redden) הינו המילה 'תכלית' שבעברית, והביטוי 'זו לאנגע זול מיין צורעס דורען' (so lange soll mein zores dauren) שפירושו: 'שלא לאורך זמן ישלטו צרותי' נושא את המילה הגרמנית 'צורעס', שאינה אלא צורת ההגייה האשכנזית למילה העברית 'צרות'.
מילים עבריות נוספות השתרבבו לשפה הגרמנית, דרך שפת היידיש, כמילה 'חוסר מזל', שהינה בגרמנית 'וורמאזעלט' (vermasselt) המילה העברית, העומדת בבסיסה של מילה זו הינה 'מזל', לה הוספה התחילית הגרמנית ‘ver’ שמשמעותה בתרגום לעברית הינה 'שיבוש', כך נוצר 'חוסר מזל'.
המונח הגרמני, המקביל למונח העברי 'פשיטת רגל' הינו 'Pleite', פלאייט, מונח זה, מקורו במילה העברית 'פליט', המיטיבה להגדיר את מצבו של פושט הרגל: בורח מנושיו, והינו פליט. אף הביטוי 'שנה טובה', המשמש את בית ישראל לקראת ראש השנה, השפיע על מקבילו בשפה הגרמנית, להבדיל, שהינו: '’Guten Rutsch. הפירוש המילולי של המונח יוצר את האיחול 'החלקה טובה', הניתן להתפרש כאיחול למעבר חלק לשנה החדשה, ולא כך הוא. המילה Rutsch’' שהינה 'החלקה' אינה אלא שיבוש המילה 'ראש' מ'ראש השנה', שבו מברכים היהודים זה את זה בברכת 'שנה טובה' ...
תופעה הפוכה קיימת אף היא בין שתי השפות, כאשר השפה הגרמנית השפיעה על יצירת מילים למושגים חדשים בשפה העברית, שלא היו קיימים בלשון הקודש, כמילה 'עיתון', אשר מקורה במונח הגרמני 'צייטונג' שהינו 'זמן' / 'עת' בעברית. המילה 'מברשת', שמקורה בפועל הגרמני Bürste, שפירושו 'להבריש', וביטויים גרמניים נוספים, אשר שימשו את העולים לארץ ישראל בסוף המאה ה-19, וחדרו לשפה העברית כמילים תקינות .
טלית גדולה הטלית הגדולה בעולם יוצרה בשנת ה'תשס"ו, והשימוש הראשון בה נעשה בחג שמחת תורה של שנת ה'תשס"ז
פרקי אבות בשבת חורפית? מנהג ידוע בכל קהילות ישראל ללמוד את מסכת אבות בשבתות הקיץ מה המקור למנהג זה? והאם באמת הוא קשור לימי ספירת העומר?
טיפ טיפה של בריאות... מסורת: גשם בימי ספירת העומר – תרופה נדירה ומופלאה. האם קיים מקור לדבר, האם הוא נכון, ומהו בכלל?