מאמר
החכם צבי
רבי צבי הירש אשכנזי היה גאון בתורה ולחם רבות נגד תופעת השבתאות, ומוכר בכינויו 'החכם צבי'. היה מבין היחידים האשכנזים שזכה לתואר כבוד ספרדי של 'חכם'.
חיים סיגל, א' באייר תש"ע - 15/04/2010 06:00
הגאון החכם צבי – רבי צבי הירש אשכנזי, חי לפני למעלה משלש מאות שנה. נולד בשנת ה' ת"כ לאביו הרב יעקב ז"ק. מקום לידתו בעיירה קטנה בחבל מורביה, ובילדותו עברה משפחתו לעיר 'אובן' אשר בהונגריה. כיום מחוברת עיר זו, לעיר בודפסט - עיר הבירה של הונגריה.
החכם צבי למד בצעירותו אצל אביו, וכן אצל סבו, הרב אפרים הכהן בעמח"ס 'שער אפרים', אשר שימש באותה תקופה כרב העיר 'אובן'. כאשר התבגר נדד לישיבה בעיר סלוניקי אשר ביוון, שם למד מפי רבו הרב אליהו קובו, ממנו רכש את שיטת הלימוד הספרדי. לאחר לימוד מעמיק העניק לו ביה"ד הגדול בקושטא את התואר 'חכם' והסמיך אותו לדון, וזאת כאשר היה בן 18 בלבד.
לאחר שנתיים של לימודים בישיבה חזר לעיר אובן שם התחתן. בשנת ה'תמ"ו פגע פגז תותח בביתו, וכתוצאה מהפגיעה התמוטט הבית על אשתו ובתו ושתיהן נהרגו במקום.
החכם צבי נדד במקומות שונים, וקהילות רבות התחרו ביניהן להשיג את הסכמתו לכהן אצלם בתפקיד רב. החכם צבי הגיע לסרייבו (בוסניה), וכיהן כרב במקום, וכעבור זמן קצר יצא לברלין (גרמניה).
כאשר הגיע לברלין התחתן עם שרה רבקה, בתו של הרב משולם זלמן מירלש נוימרק אב"ד קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וואנדסבק). הוא התגורר בעיר אלטונה שבגרמניה במשך 18 שנה, הקים ישיבה במקום, ודאג רבות לכל תיקוני הדת.
על גדלותו של החכם צבי מסופר , כי בערב חתונתו הפקיד בידיו חותנו שהיה עשיר גדול סכום כסף עצום, על מנת שיוכל להשקיעו בעסק מכניס, ועל ידי כך יוכל ללמוד בשקט וברגיעה ללא צורך לדאוג לפרנסת הבית.
לאחר החתונה חיפש החכם צבי סוחר נאמן כדי שיוכל להפקיד בידיו את כספו לשותפות בעסק. הוא פנה ליהודי שנחשב היה לאמיד ושיושרו היה מפורסם בפי כל, הם ערכו ביניהם שטר עיסקה חתום כדין, והחכם צבי נתן לו את כל כספו. מידי חודש היה העשיר שולח לחכם צבי תשלום שהספיק בשפע לפרנסת ביתו, וכך ישב בנחת ולמד ללא דאגות, מתוך שבח והודאה לה' על הטוב שגמלו.
אולם, כעבור כחצי שנה נודע לחכם צבי כי העשיר שעמד בפני פשיטת רגל, לקח את כל כספו וברח למדינה אחרת. צערו של החכם צבי היה ללא גבול, הוא הבין היטב את משמעות הדבר ביחס אליו, שכן מעתה אין לו ממה להתפרנס ובמקום לשבת וללמוד תורה יצטרך לחפש פרנסה. היו מבני משפחתו שלחצו עליו לפנות לאביו של העשיר הבורח, שהיה הערב החתום על השטר אותו ערך עם בנו, אולם החכם צבי שידע כי האב אינו אדם עשיר, בלשון המעטה, לא הסכים לעשות זאת בשום אופן.
צערו שהלך וגבר ככל שעבר הזמן, היה ללא גבול, עד שנחלה ונפל למשכב. יום אחד שמע החכם צבי כי אביו של העשיר חלה אף הוא כתוצאה מהבושות שגרם לו בנו, ומהחשש כי החכם צבי עלול לתבוע ממנו את כספו. כששמע זאת, לקח החכם צבי את השטר קרעו לגזרים ושלחו במעטפה לאביו החולה של העשיר על מנת שיירגע מהידיעה שאין בכוונתו לתבוע ממנו את הכסף.
לאחר פטירת חותנו מונה במקומו בשנת ה'תס"ו כאב"ד קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וואנדסבק) לצידו של רבי משה מרוטנברג אשר הסכים עמו להתחלף בתפקיד כל ששה חודשים.
לאחר כשנתיים בהם כיהן כרב, פרצה מחלוקת גדולה בדין של "תרנגולת ללא לב" ועקב כך עזב את הרבנות בקהילות אה"ו וחזר לבית מדרשו. בשנת ה'ת"ע מונה לרב קהילת האשכנזים באמסטרדם (הולנד), הקהילה קצבה לו סכום עצום, אולם החכם צבי לא נטל את סכום הקיצבה, ובנוסף אף הפריש לצורך החזקת לומדי תורה שבבית המדרש שלו מההכנסות של גיטין וחליצות שקיבל מהקהל.
בני הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו "שו"ת חכם צבי".
באותה תקופה פרצה תופעת השבתאות, החכם צבי שהתנגד לתופעה נילחם בה ביחד עם רבי משה חגיז בכל כוחו. בעקבות זה שנלחם באחד מגדולי השבתאים, טענו קהילת הספרדים כי הוא מתערב בעניינם, טענות אלו גרמו לסיכסוך גדול, ועקב כך נאלץ לברוח מאמסטרדם יחד עם רבי משה חגיז.
בעקבות בריחתו מאמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר אמדן (גרמניה), ולבקשת הקהילה הספרדית בלונדון שהעריכה אותו מאוד, עבר לבדו להתגורר באנגליה ולכהן כרב הקהילה.
בחורף ה'תע"ח עבר לעיר לבוב (אוקראינה) שם כיהן כרב, וקיבל רישיון מהממשלה לדון אפילו דיני נפשות. כעבור חודשים אחדים השיב את נשמתו ליוצרה, בתאריך א' אייר ה'תע"ח.
החכם צבי למד בצעירותו אצל אביו, וכן אצל סבו, הרב אפרים הכהן בעמח"ס 'שער אפרים', אשר שימש באותה תקופה כרב העיר 'אובן'. כאשר התבגר נדד לישיבה בעיר סלוניקי אשר ביוון, שם למד מפי רבו הרב אליהו קובו, ממנו רכש את שיטת הלימוד הספרדי. לאחר לימוד מעמיק העניק לו ביה"ד הגדול בקושטא את התואר 'חכם' והסמיך אותו לדון, וזאת כאשר היה בן 18 בלבד.
לאחר שנתיים של לימודים בישיבה חזר לעיר אובן שם התחתן. בשנת ה'תמ"ו פגע פגז תותח בביתו, וכתוצאה מהפגיעה התמוטט הבית על אשתו ובתו ושתיהן נהרגו במקום.
החכם צבי נדד במקומות שונים, וקהילות רבות התחרו ביניהן להשיג את הסכמתו לכהן אצלם בתפקיד רב. החכם צבי הגיע לסרייבו (בוסניה), וכיהן כרב במקום, וכעבור זמן קצר יצא לברלין (גרמניה).
כאשר הגיע לברלין התחתן עם שרה רבקה, בתו של הרב משולם זלמן מירלש נוימרק אב"ד קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וואנדסבק). הוא התגורר בעיר אלטונה שבגרמניה במשך 18 שנה, הקים ישיבה במקום, ודאג רבות לכל תיקוני הדת.
על גדלותו של החכם צבי מסופר , כי בערב חתונתו הפקיד בידיו חותנו שהיה עשיר גדול סכום כסף עצום, על מנת שיוכל להשקיעו בעסק מכניס, ועל ידי כך יוכל ללמוד בשקט וברגיעה ללא צורך לדאוג לפרנסת הבית.
לאחר החתונה חיפש החכם צבי סוחר נאמן כדי שיוכל להפקיד בידיו את כספו לשותפות בעסק. הוא פנה ליהודי שנחשב היה לאמיד ושיושרו היה מפורסם בפי כל, הם ערכו ביניהם שטר עיסקה חתום כדין, והחכם צבי נתן לו את כל כספו. מידי חודש היה העשיר שולח לחכם צבי תשלום שהספיק בשפע לפרנסת ביתו, וכך ישב בנחת ולמד ללא דאגות, מתוך שבח והודאה לה' על הטוב שגמלו.
אולם, כעבור כחצי שנה נודע לחכם צבי כי העשיר שעמד בפני פשיטת רגל, לקח את כל כספו וברח למדינה אחרת. צערו של החכם צבי היה ללא גבול, הוא הבין היטב את משמעות הדבר ביחס אליו, שכן מעתה אין לו ממה להתפרנס ובמקום לשבת וללמוד תורה יצטרך לחפש פרנסה. היו מבני משפחתו שלחצו עליו לפנות לאביו של העשיר הבורח, שהיה הערב החתום על השטר אותו ערך עם בנו, אולם החכם צבי שידע כי האב אינו אדם עשיר, בלשון המעטה, לא הסכים לעשות זאת בשום אופן.
צערו שהלך וגבר ככל שעבר הזמן, היה ללא גבול, עד שנחלה ונפל למשכב. יום אחד שמע החכם צבי כי אביו של העשיר חלה אף הוא כתוצאה מהבושות שגרם לו בנו, ומהחשש כי החכם צבי עלול לתבוע ממנו את כספו. כששמע זאת, לקח החכם צבי את השטר קרעו לגזרים ושלחו במעטפה לאביו החולה של העשיר על מנת שיירגע מהידיעה שאין בכוונתו לתבוע ממנו את הכסף.
לאחר פטירת חותנו מונה במקומו בשנת ה'תס"ו כאב"ד קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וואנדסבק) לצידו של רבי משה מרוטנברג אשר הסכים עמו להתחלף בתפקיד כל ששה חודשים.
לאחר כשנתיים בהם כיהן כרב, פרצה מחלוקת גדולה בדין של "תרנגולת ללא לב" ועקב כך עזב את הרבנות בקהילות אה"ו וחזר לבית מדרשו. בשנת ה'ת"ע מונה לרב קהילת האשכנזים באמסטרדם (הולנד), הקהילה קצבה לו סכום עצום, אולם החכם צבי לא נטל את סכום הקיצבה, ובנוסף אף הפריש לצורך החזקת לומדי תורה שבבית המדרש שלו מההכנסות של גיטין וחליצות שקיבל מהקהל.
בני הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו "שו"ת חכם צבי".
 |
|
| שבתי צבי | צלם |
בעקבות בריחתו מאמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר אמדן (גרמניה), ולבקשת הקהילה הספרדית בלונדון שהעריכה אותו מאוד, עבר לבדו להתגורר באנגליה ולכהן כרב הקהילה.
בחורף ה'תע"ח עבר לעיר לבוב (אוקראינה) שם כיהן כרב, וקיבל רישיון מהממשלה לדון אפילו דיני נפשות. כעבור חודשים אחדים השיב את נשמתו ליוצרה, בתאריך א' אייר ה'תע"ח.
ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי'- ראש גלות בבל. הוא יושב בבגדד אך מצודתו פרוסה על כל יהדות המזרח.
רבי שמחה בונים מפשיסחא רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל חידש את דרך פשיסחא בעבודת ה' שהייתה מיסודותיהם של חצרות תלמידיו הרבים – קוצק, גור, וורקי, אלכסנדר ועוד.
היהודי הקדוש שמו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ' יהה כשמו של רבוף, משום כך כינוהו חבריו "היהודי הקדוש", על שום פרישותו וצדקותו הרבה