מאמר
רבי גרשון מקיטוב זצ"ל
ביום כ"ה באדר נפטר רבי גרשון מקיטוב זצ"ל, ר' גרשון היה גיסו ותלמידו של הבעל שם טוב הקדוש וקישר בינו ובין האור החיים הקדוש שישב בירושלים.
מוטי מרינגר כ"ה באדר תשס"ט - 21/03/2009 05:00
ר' אברהם גרשון מקיטוב ישב בצעירותו בברודי, לא ידוע אם ברודי הייתה מקום לידתו או שהוא נדד אליה לבקש תורה, בברודי ישב ר' גרשון בקלויז המקומי שהיה ידוע כאבן שואבת לתלמידי חכמים בקיאים בנגלה ובנסתר, גם שמו של ר' גרשון יצא לפניו כתלמיד חכם מובהק מבכירי בית המדרש.
אותה תקופה הייתה קודם לזריחת שמשה של החסידות ור' ישראל בעל שם טוב טרם הפיץ את אורו ברבים.
באותם ימים שימש ר' ישראל בעל שם טוב כעוזר למלמד בתלמוד תורה, אביו של ר' גרשון - ר' אפרים, שהיה אף הוא גדול בתורה עמד על טיבו של ר' ישראל וחשק בו כחתן לביתו, הוא חתם על תנאים עם הבעש"ט ולפני שספיק להגיע לביתו ולבשר את הבשורה על השידוך נפטר, כאשר הגיעו משפחתו של ר' אפרים לעסוק בקבורתו מצאו בין כתביו את שטר התנאים בינו לבין ר' ישראל, כיון שגדלותו של ר' ישראל לא נודעה והוא נחשב לנבער וריק, התנגד ר' גרשון לכך שאחותו תינשא לאדם זה, התנגדותו לא הועילה והאחות התעקשה לקיים את צוואת אביה ללא ערעור, ר' ישראל נישא לאחותו של ר' גרשון ויצא עמה להרים שם התפרנסו מכריית טיט, לאחר שנים הכיר ר' גרשון בגדלותו של הבעש"ט והיה לאחד מגדולי תלמידיו.
באותם ימים התנהל בברודי דין תורה כנגד אחת ממשפחות הגבירים שבעיר, בית הדין של ברודי פסק נגד אותה משפחה ובני המשפחה שהיו מקורבים לשלטון הלשינו על רבני העיר כי הם מתנכלים להם ללא סיבה, כתוצאה מתלונתם פרסם מושל המקום צו האוסר לדבר סרה במשפחה זו, מעשה זה של בני המשפחה חרה לר' גרשון ויחד עם עוד שני רבנים יצא חוצץ כנגדם ופרסם פסק שעליהם לציית לדין תורה ולא יוכרזו כסרבנים. בני המשפחה הלשינו למושל כי הרבנים עברו על מצוותו והמושל גזר עליהם עונש של קנס ומלקות, עד לביצוע גזר הדין נכלאו ר' גרשון וחבריו בבית הסוהר, באחת הלילות ניגש נוכרי אחד לר' גרשון והראה לו היכן יש פרצה בחומת הכלא ממנה יוכל לברוח, ר' גרשון עקב אחר הוראותיו ונמלט מהכלא, לאחר בריחתו פנה ר' גרשון להסתתר אצל גיסו ה"בעל שם טוב" במז'יבוז', כשהגיע למז'יבוז' אמר לו ה"בעל שם טוב" כי אותו גוי שהצילו היה אליהו הנביא שהתחפש לגוי. במז'יבוז' ישב ר' גרשון במשך שלש שנים בהן לימד תורה את בנו של הבעש"ט – ר' צבי.
בערך בשנת תק"ג פנה ר' גרשון לעלות לארץ ישראל, בטרם יצא למסע ביקש ממנו הבעש"ט כי יפגש בירושלים עם רבי חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש אותו העריך הבעש"ט עד למאוד.
ר' גרשון נסע בדרך היבשה עד לטורקיה והגיע אליה בתקופה שלפני החגים, באותם ימים היו יהודים רבים מבני טורקיה עולים לארץ ישראל לכבוד החגים במעין "עליה לרגל", לשם כך היו שוכרים אוניה שנוסעיה היו כולם יהודים והפליגו בה לארץ ישראל, ר' גרשון הצטרף למסע מסוג זה והגיע לארץ ישראל כמה ימים לפני ראש השנה.
תאריך הגעתו של ר' גרשון לארץ ישראל אינו ברור וקיימות עדויות סותרות בנושא, ככל הנראה ר' גרשון נסע פעמיים לא"י, פעם ראשונה בערך בשנת תק"ג ופעם שניה בסוף שנת תק"ז.
בהגיעו לארץ ישראל פנה ר' גרשון לדור בחברון, בספר "חברון-קהל חסידים" מובא מעשה נס שאירע לר' גרשון, מסופר שם שבעת שר' גרשון גר בחברון הוא קיבל מכתב מגיסו הבעש"ט ובו הוא כותב שגזירה מרחפת על עם ישראל ומבקש ממנו כי ירבה בתפילה על קברי אבות למען תסור הגזירה, באותם ימים נאסר על יהודים להיכנס למערת המכפלה אבל ר' גרשון החליט שבכל זאת עליו לנסות ולהיכנס, במשך מספר ימים ניסה ר' גרשון להיכנס למערה ולא עלתה בידו, ביום הרביעי שיחד ר' גרשון את השומר הערבי במטבע זהב והתחנן בפניו שיתיר לו להיכנס למערה, השומר הסכים אבל התרה בפניו שיזדרז לסיים את תפילתו בטרם תתחלפנה המשמרות, ר' גרשון נכנס למערת המכפלה ושקע בתפילה, בינתיים חלף הזמן ומחוץ למערה התחלפו השומרים, השומר החדש ראה לפתע יהודי בתוך המערה והזעיק מיד את חבריו, יחד הם תפסו את ר' גרשון וכלאו אותו בבית הסוהר, השמועה על דבר תפיסתו של ר' גרשון הגיעה לירושלים ובאה לאוזניו של "האור החיים" הקודש, האור החיים הצטער צער רב על תפיסתו של ר' גרשון והרבה בתפילה לשחרורו, ביום שישי בבוקר התפרסמה שמועה כי נגזר דינו של ר' גרשון להישרף. האור החיים נעמד בתפילה במשך כל היום כולו עד לכניסת השבת ומשנכנסה השבת נפתחה הדלת ובפתח עמד ר' גרשון שהשתחרר בדרך נס.
לאחר ששהה תקופה בחברון עבר ר' גרשון לגור בירושלים שם הצטרף לחבורת המקובלים שבישיבת "בית א-ל" תחת הנהגתו של המקובל האלוקי ר' שלום שרעבי זצ"ל, בישיבת "בית א-ל" תפס ר' גרשון מקום של כבוד והתחבב מאוד על ראש הישיבה ר' שלום שרעבי, בספר שבחי הבעש"ט מובא מעשה שבשנה אחת לא ירדו גשמים בירושלים וגזר הרש"ש הקדוש תענית ציבור וקרא לעצרת תפילה בישיבת "בית א-ל", הרש"ש ביקש מר' גרשון שיעבור לפני התיבה בעצרת התפילה ור' גרשון הסכים, מנהג היה בישיבה שהעובר לפני התיבה אומר דברי מוסר וכיבושין לקהל המתפללים, ר' גרשון הכין עצמו לדבר לפני הקהל אבל לפנות בוקר חש הוא כי גרונו ניחר ואין הוא יכול לדבר, ר' גרשון שלח הודעה לר' שלום שאינו יכול לגשת לפני הציבור ובמקומו הגישו את אחד מחכמי הספרדים, באמצע התפילה חש ר' גרשון כי קולו חזר למוטב, כשהרגיש בדבר הרש"ש ציוה כי לאחר תפילת הלחש יחליף ר' גרשון את הש"ץ ויגש לחזרת הש"ץ וסליחות, ר' גרשון סיים את חזרת הש"ץ והחל באמירת סליחות ולאחר מספר דקות שב למקומו, לשאלת הרש"ש מדוע הפסיק באמצע הסליחות ענה ר' גרשון כי חש הוא שתפילתו שגורה בפיו ויודע הוא שנתקבלה וירדו גשמים, אך נסתיימה התפילה והתפזרו האנשים וגשמים עזים פקדו את ירושלים למשך מספר ימים.
בא"י נפטרה אשתו של ר' גרשון מזיווג ראשון והוא נסע חזרה לאירופה על מנת להינשא בזיווג שני, בהגיעו לאירופה, הוא הפיץ את סידור כוונות הרש"ש שהתקבל בשמחה אצל רבים מגדולי ישראל.
ר' גרשון שב עם אשתו מזיווג שני לארץ ישראל והשתקע בירושלים עד לפטירתו ביום כ"ה באדר א' שנת תקכ"א.
לאחר פטירתו נטמן בהר הזיתים בירושלים.
אותה תקופה הייתה קודם לזריחת שמשה של החסידות ור' ישראל בעל שם טוב טרם הפיץ את אורו ברבים.
באותם ימים שימש ר' ישראל בעל שם טוב כעוזר למלמד בתלמוד תורה, אביו של ר' גרשון - ר' אפרים, שהיה אף הוא גדול בתורה עמד על טיבו של ר' ישראל וחשק בו כחתן לביתו, הוא חתם על תנאים עם הבעש"ט ולפני שספיק להגיע לביתו ולבשר את הבשורה על השידוך נפטר, כאשר הגיעו משפחתו של ר' אפרים לעסוק בקבורתו מצאו בין כתביו את שטר התנאים בינו לבין ר' ישראל, כיון שגדלותו של ר' ישראל לא נודעה והוא נחשב לנבער וריק, התנגד ר' גרשון לכך שאחותו תינשא לאדם זה, התנגדותו לא הועילה והאחות התעקשה לקיים את צוואת אביה ללא ערעור, ר' ישראל נישא לאחותו של ר' גרשון ויצא עמה להרים שם התפרנסו מכריית טיט, לאחר שנים הכיר ר' גרשון בגדלותו של הבעש"ט והיה לאחד מגדולי תלמידיו.
באותם ימים התנהל בברודי דין תורה כנגד אחת ממשפחות הגבירים שבעיר, בית הדין של ברודי פסק נגד אותה משפחה ובני המשפחה שהיו מקורבים לשלטון הלשינו על רבני העיר כי הם מתנכלים להם ללא סיבה, כתוצאה מתלונתם פרסם מושל המקום צו האוסר לדבר סרה במשפחה זו, מעשה זה של בני המשפחה חרה לר' גרשון ויחד עם עוד שני רבנים יצא חוצץ כנגדם ופרסם פסק שעליהם לציית לדין תורה ולא יוכרזו כסרבנים. בני המשפחה הלשינו למושל כי הרבנים עברו על מצוותו והמושל גזר עליהם עונש של קנס ומלקות, עד לביצוע גזר הדין נכלאו ר' גרשון וחבריו בבית הסוהר, באחת הלילות ניגש נוכרי אחד לר' גרשון והראה לו היכן יש פרצה בחומת הכלא ממנה יוכל לברוח, ר' גרשון עקב אחר הוראותיו ונמלט מהכלא, לאחר בריחתו פנה ר' גרשון להסתתר אצל גיסו ה"בעל שם טוב" במז'יבוז', כשהגיע למז'יבוז' אמר לו ה"בעל שם טוב" כי אותו גוי שהצילו היה אליהו הנביא שהתחפש לגוי. במז'יבוז' ישב ר' גרשון במשך שלש שנים בהן לימד תורה את בנו של הבעש"ט – ר' צבי.
בערך בשנת תק"ג פנה ר' גרשון לעלות לארץ ישראל, בטרם יצא למסע ביקש ממנו הבעש"ט כי יפגש בירושלים עם רבי חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש אותו העריך הבעש"ט עד למאוד.
ר' גרשון נסע בדרך היבשה עד לטורקיה והגיע אליה בתקופה שלפני החגים, באותם ימים היו יהודים רבים מבני טורקיה עולים לארץ ישראל לכבוד החגים במעין "עליה לרגל", לשם כך היו שוכרים אוניה שנוסעיה היו כולם יהודים והפליגו בה לארץ ישראל, ר' גרשון הצטרף למסע מסוג זה והגיע לארץ ישראל כמה ימים לפני ראש השנה.
תאריך הגעתו של ר' גרשון לארץ ישראל אינו ברור וקיימות עדויות סותרות בנושא, ככל הנראה ר' גרשון נסע פעמיים לא"י, פעם ראשונה בערך בשנת תק"ג ופעם שניה בסוף שנת תק"ז.
 |
|
| הכנס את שם התמונה | צלם |
לאחר ששהה תקופה בחברון עבר ר' גרשון לגור בירושלים שם הצטרף לחבורת המקובלים שבישיבת "בית א-ל" תחת הנהגתו של המקובל האלוקי ר' שלום שרעבי זצ"ל, בישיבת "בית א-ל" תפס ר' גרשון מקום של כבוד והתחבב מאוד על ראש הישיבה ר' שלום שרעבי, בספר שבחי הבעש"ט מובא מעשה שבשנה אחת לא ירדו גשמים בירושלים וגזר הרש"ש הקדוש תענית ציבור וקרא לעצרת תפילה בישיבת "בית א-ל", הרש"ש ביקש מר' גרשון שיעבור לפני התיבה בעצרת התפילה ור' גרשון הסכים, מנהג היה בישיבה שהעובר לפני התיבה אומר דברי מוסר וכיבושין לקהל המתפללים, ר' גרשון הכין עצמו לדבר לפני הקהל אבל לפנות בוקר חש הוא כי גרונו ניחר ואין הוא יכול לדבר, ר' גרשון שלח הודעה לר' שלום שאינו יכול לגשת לפני הציבור ובמקומו הגישו את אחד מחכמי הספרדים, באמצע התפילה חש ר' גרשון כי קולו חזר למוטב, כשהרגיש בדבר הרש"ש ציוה כי לאחר תפילת הלחש יחליף ר' גרשון את הש"ץ ויגש לחזרת הש"ץ וסליחות, ר' גרשון סיים את חזרת הש"ץ והחל באמירת סליחות ולאחר מספר דקות שב למקומו, לשאלת הרש"ש מדוע הפסיק באמצע הסליחות ענה ר' גרשון כי חש הוא שתפילתו שגורה בפיו ויודע הוא שנתקבלה וירדו גשמים, אך נסתיימה התפילה והתפזרו האנשים וגשמים עזים פקדו את ירושלים למשך מספר ימים.
בא"י נפטרה אשתו של ר' גרשון מזיווג ראשון והוא נסע חזרה לאירופה על מנת להינשא בזיווג שני, בהגיעו לאירופה, הוא הפיץ את סידור כוונות הרש"ש שהתקבל בשמחה אצל רבים מגדולי ישראל.
ר' גרשון שב עם אשתו מזיווג שני לארץ ישראל והשתקע בירושלים עד לפטירתו ביום כ"ה באדר א' שנת תקכ"א.
לאחר פטירתו נטמן בהר הזיתים בירושלים.
חג הסוכות חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.
ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי'- ראש גלות בבל. הוא יושב בבגדד אך מצודתו פרוסה על כל יהדות המזרח.
רבי שמחה בונים מפשיסחא רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל חידש את דרך פשיסחא בעבודת ה' שהייתה מיסודותיהם של חצרות תלמידיו הרבים – קוצק, גור, וורקי, אלכסנדר ועוד.