מאמר
נתניה - מחולין לקדושה
נתניה, עיר שראשיתה מצער ואחריתה תשגה מאוד. מעיר חילונית למהדרין הפכה נתניה לעיר ואם בישראל על ידי האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל שקבע בה את משכנו
נתניה, עיר שראשיתה מצער ואחריתה תשגה מאוד.
נתניה קמה בשנת תרפ"ט-1928 כמושבה שהתפרנסה בעיקר מגידול הדרים. שמה של נתניה ניתן לה על שם הנדיב הגדול נתן שטראוס. בזמן מלחמת העולם השניה בעקבות משבר בענף, התחילה להתפתח תעשיית יהלומים גדולה ומכאן ניתן לה הכינוי המפורסם: 'עיר היהלומים'. בהמשך התפתחו תעשיות נוספות והתרחב ענף הקייט והתיירות בזכות היותה על חוף הים.
עם התפתחותה של נתניה והתרחבותה התחברה עם מושבות סמוכות והפכה לעיר גדולה ומשגשגת וכיום מתגוררים בה כ-140,000 תושבים.
נתניה היתה בתחילתה עיר חילונית לגמרי, כפי שנהג להתבטא הרבי מצאנז קלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם: "ים של חולין", אך הוא התאמץ ובנה אי של קדושה באותו ים חולין גדול.
חוף הים בנתניה
באדיבות עיריית נתניה
היו אלו הימים שאחרי מלחמת העולם השניה. ניצולים רבים הגיעו ארצה וביניהם רבים מחסידי צאנז. האדמו"ר שהיה גם הוא ניצול מהתופת הנאצית, חיפש מקום כדי להקים מחדש את חצר החסידות וחלומו היה להקים קריה גדולה, 'קרית צאנז'.
שליחיו של הרבי סובבו בארץ לחפש קרקע מתאימה להכיל את חלומו הגדול של הרבי. כמה מקומות נראו מתאימים בעיניהם ובין הקרקעות היה מקום שנקרא: 'פרדס הגדוד' בפאתי נתניה. השליחים פרסו לפני הרבי את האפשרויות והרבי מצא את 'פרדס הגדוד' כמקום המתאים ביותר.
מאות סימני שאלה עלו בעיניהם של החסידים, היה זה בתחילת שנות גדילתה והתפתחותה של נתניה החילונית. אך כך אמר הרבי: "נתניה היא ים של חולין ואנו נקים בה אי של קדושה!"
בשנת תשט"ז ירה הרבי את אבן הפינה להקמת הקריה ובכסלו שנת תש"כ עלה ארצה וקבע את מושבו בקרית צאנז, נתניה. בקריתו, קרית צאנז, בנה האדמו"ר מוסדות תורה רבים, ישיבה, חיידר ובית ספר עבור חסידיו תושבי הקריה ואף בית אבות 'נוה הורים' וגולת הכותרת - בית החולים 'מרכז רפואי לניאדו' ו'בית הספר לסיעוד' שלצידו.
התעניינות אישית הביע האדמו"ר למפעליו. הוא היה מעורה בכל פרט בהקמת המוסדות כולם ודאג שהכל יעשה באופן מיטבי.
בית החולים, שהוא בית חולים שומר תורה בו כל דבר נעשה על פי הנחיות הרבנים הוא אחד מבתי חולים המקצועיים ביותר. הוא אינו משמש רק את תושבי הקריה אלא את כלל האוכלוסיה באזור ואף מחוצה לו וקידוש ה' המתקיים שם בכל זמן על ידי הצוות שומר התורה משפיעים על כל הסביבה.
כיום 'קרית צאנז' היא הגדולה מבין הקהילות החרדיות בנתניה. הגדולה והמפותחת אך כלל לא היחידה!
קהילות נוספות קיימות באותו 'ים של חולין' שנעשה מנומר לאיטו בעוד ועודאיים של קדושה, קהילות קטנות וחמימות.
הותיקה מביניהם היא קהילת 'חוג חתם סופר' קהילה שהוקמה על ידי יהודים הונגרים ניצולי שואה שהקימוה בעשרת אצבעותיהם תוך כדי שיקום עצמי לאחר שהגיעו ארצה מארץ הדמים.
בעבר היתה הקהילה גדולה ומפותחת. התקיימו בה שיעורי תורה ובשבתות היה בית הכנסת מלא עד אפס מקום ממתפללים. כיום כמעט שלא נותרו מתפללים ולפעמים קשה למצוא מנין. אותו דור של ניצולים גבורי רוח הולך ונעלם ותחתיו קם דור חדש.
הדור החדש הקים לעצמו קהילה נפרדת – קהילת בני הישיבות. היו שנים בהם באו זוגות צעירים לתוככי נתניה. היו אלו זוגות, בניהם של ותיקי נתניה, שחיפשו לגור קרוב להורים ועבורם קם בית כנסת 'אברכים'. אך קשה לגור בתוככי שכונה אשר חינוכה שונה ונוגד לחינוך שרוצים הצעירים להעניק לבניהם. הפער בסגנון החיים הולך וגדל ובשלו הידלדלה קבוצת הצעירים הבונים את ביתם בנתניה.
אך מצד שני, מול הידלדלות האברכים, הולך וגדל, בקצב מואץ, וכמעט לא ניתן לעיכול, קצב מבקשי התורה בנתניה.
הודות לפעילים העמלים ללא לאות, הופכות משפחות רבות מקרב תושבי נתניה החילונית, לשומרות תורה ומצוות ברמה זו או אחרת. בתי הספר התורניים בנתניה הולכים ומתפתחים, כמות שיעורי התורה לגברים ולנשים מתרבה ובשנת השמיטה האחרונה רבו חנויות השמיטה הכשרות ובאו קונים שאי אפשר היה להאמין שמטבחם כשר.
מרכז 'לב לאחים' שהיה קטן וצנוע הולך וגדל, ומבתים רבים שבעבר לא שמרו מצוות כלל יוצאים בנים אברכים בני תורה ששמם הולך לפניהם. ועוד לא דיברנו על 'רחוב אברהם שפירא' המרכז הקטן של ויז'ניץ, על המרכז הקטן של גור ועל עוד בתי כנסת קטנים וגדולים הנמצאים במקומות רבים בנתניה.
אך הדבר המיוחד ביותר הקיים בנתניה, ויעידו על כך כל התושבים החרדים, הוא האחדות המופלאה בין כלל הקהילות קטנות כגדולות. בזמן שמחה, או חלילה צרה, תמיד יש למי לפנות. לא משנה אם מבית הכנסת שלך או מבית כנסת אחר, לא משנה אם השני הוא מקהילתך או מקהילה אחרת. תמיד אפשר לגשת, תמיד אפשר לפנות, כי כולנו 'נתנייתים'!
מי היה מאמין, באותם ימים בשנת תרפ"ט ובשנים שאחר כך, שיבוא יום ובנתניה החלונית למהדרין יתמודדו, בבחירות, כמה נציגים חרדים? מי חשב ומי חלם על כך? אולי רק הרבי מצאנז שאמר בזמן הקמת קרית צאנז בנתניה שאש הקדושה מחממת את סביבותיה ובתי הכנסת העומדים בכל פינה בעיר הם הם ההוכחה.
קהילת וורמייזא קהילת וורמייזא הייתה מהקהילות החשובות שביהדות אשכנז ופעלו בה גדולי הראשונים והאחרונים כרש"י בעלי התוספות ועוד רבים אחרים שמצבותיהם ניצבות עדיין בבית החיים היהודי של וורמייזא.
יהודי טימישוארה העיר טימישוארה שבמערב רומניה ידעה תהפוכות רבות, כרוב תהפוכותיה כן רבים היו הקהילות היהודיות שחיו ופעלו בעיר במשך שנים רבות
ישיבת מרכז הרב ישיבת מרכז הרב, "אם הישיבות הציוניות", מהווה את ספינת הדגל של הציבור הדתי-לאומי, ורובם ככולם של רבני הציונות הדתית עברו בין כתליה
-
אני נזכר אכן בימים הנפלאים הללו לפני כעשרות שנים,בנתניה של מעלה כל בתי הכנסת של היהודים החרדיים אודים מוצלים מאש שהגיעו לעירנו והקימו שם בתי מדרש למופת,פא"י" חוג חת"ס,ויז'ניץ,אגודת ישראל,תלמוזי תורה למופת מחינוך העצמאי ועד סאטמאר בראשות הרה"ח משה חיים דוד יוזעף ז"ל מזקני וחשובי חסידי סאטמאר בנתניה שנשלח על ידי רבי יואל מסאמאר לנתניה,וכל הצדיקים שהיו בנתניה,ר' מיכלה מזלאטשוב,ר' דוד לנדמן זצ"ל מבוקשרט,הרב פריינד אב"ד סאסרגען זצ"ל,הרב אדלר המפרוסם חתן האמרי חיים,הטשקע רוב הרב בריסק זצ"ל,עוד המון רבנים וצדיקים שהפריחו את השממה,ואיך מקומץ יהודים בודדים אודים מוצלים מאש הוקמה עולה של תורה בעירנו.
1. אכן מדהים ביותר.
גדליה. 25/07/2009 23:53