מאמר
אגודת ישראל
'אגודת ישראל' קמה כארגון גג המכנס בתוכו את כל קהילות יהודי ארופה, מחסידים שבמזרחה עד הליטאים שבמערבה. אך כולן, אך ורק קהילות שנאמנות ליהדות המקורית והשורשית
היה זה בשנת תרע"ב. רוחות רעות של דעות כוזבות וכפרניות סערו ברחובות ארופה וניסו לחתור ולהכנס לתוך הרחוב היהודי. גדולי התורה ניסו להעמיד חומות נוספות על מנת לשמור על טהרת הקהילה. אחת החומות שהוקמו היתה 'אגודת ישראל'.
ראשיתה של האגודה היתה בקטוביץ שבמזרח ארופה, בי"ב בסיון התקיימה ועידת הייסוד של 'אגודת ישראל'.
ועידת הייסוד ערכה כיומיים בלבד אך כבר בזמן קצר זה נכחו הנאספים שמנו כמאתיים נציגים מכל קהילות ישראל ברחבי ארופה, ממזרח עד מערב, את חשיבות האגודה וקבעו את חוקיה ומטרותיה.
'אגודת ישראל' קמה כארגון גג המכנס בתוכו את כל קהילות יהודי ארופה, מחסידים שבמזרחה עד הליטאים שבמערבה. אך כולן, אך ורק קהילות שנאמנות ליהדות המקורית והשורשית.
הסמכות העליונה לה כפופות כל הקהילות השייכות לאגודה, ועל פיה נקבעות ההחלטות והתקנות, היא מועצת גדולי התורה אשר בה חברים גדולי הרבנים, ראשי הישיבות והאדמו"רים.
כדוגמת – רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, רבי ישראל מאיר הכהן בעל 'החפץ חיים', הרבי מטשיבין.
רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן
ארקכיון מ. רבינוביץ
כאמור, היו אלו גדולי התורה שראו בהקמת 'אגודת ישראל' צורך השעה על מנת לשמור על טהרת קהילות ישראל מפני רוחות רעות שנשבו ברחוב.
זו היא תקופת ההשכלה שהשתוללה ברחוב הגויי ואף חדרה לתוך המחנה היהודי וסחפה איתה רבים וטובים ואף הציונות והרפורמה נשפו בעורפן של הקהילות, ניסו ואף הצליחו, למשוך אליהן צעירים מוכשרים.
'אגודת ישראל' שמה לה למטרה לפתור את הבעיות העומדות לפתחן של קהילות ישראל וזאת ללא שום שיקולים פוליטיים או אינטרסנטים.
היתה זו בעיית החזקת הישיבות לאחר מלחמת העולם הראשונה שבאה לפתרונה בכנסיה הגדולה הראשונה על ידי הקמת גופים כלכליים לתמיכה בישיבות. היתה בעיית חנוך הבנות שבאה לפתרונה על ידי הקמת 'בית יעקב' ועוד ועוד נושאים חשובים שעלו ובאו על פתרונם על ידי 'אגודת ישראל'. רבני האגודה גם ראו צורך בפירסום ספרות ועיתונות יהודית על טהרת הקודש ובעתיד גם נרתמו לייצג את הקהילות החרדות לדבר ה' למול גורמים כלליים ורשמיים.
לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר הגיעו פליטים רבים לארץ הקודש ולאמריקה והקהילות במקומות אלו גדלו והתפתחו הקימו גדולי הדור את אגודת ישראל במקומותיהם ופעלו רבות.
בארצות הברית של אמריקה הקימו הרבנים, פליטי השואה, את אגודת ישראל מחדש כדוגמת אותה האגודה שהיתה בארופה. בראש האגודה היו חמישה עשר מגדולי הדור שהתגוררו באמריקה ביניהם רבי מרדכי שלמה פרידמאן מבוייאן, רבי יעקב קמינצקי ורבי אהרון קוטלר.
אגודת ישראל באמריקה, כשבראשה מועצת גדולי התורה, פעלה לטובת כל סוגי הקהילות שבכל רחבי ארצות הברית ותחומי פעילותה התרחבו הרבה מעבר למסגרת הראשונית שנבנתה בהקמת אגודת ישראל המקורית שבארופה.
מועצת גדולי התורה פיתחו תוכנית הכשרה עבור יהודי הקהילות על מנת לעזור להם למצוא מקומות עבודה המתאימים ליהודים שומרי תורה ומצוות, ואף טיפלו בבעיות החינוך החרדי שהתעוררו באמריקה.
מועצת הרבנים עמדה, לא אחת, למול מתנגדים ומבקרים שקמו בעקבות נסיונות להעזר במועצות נוצריות על מנת להשיג סיוע ממשלתי למוסדות החינוך.
מדי תקופה היו רבני מועצת גדולי התורה מתאספים ומקיימים דינרים בהם היו מעלים נושאים שונים על שולחן הדיונים.
מאז ועד ימינו אנו, עולה אגודת ישראל ובראשה מועצת גדולי התורה, לכותרות בשל פעולותיה ופעילותה ללא לאות לטובת עם ישראל.
חג הסוכות חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.
ירושלים – עיר הקודש והמקדש ירושלים – לב מי לא יפעם בשומעו את שמה של עיר הקודש והמקדש אליה נשואיות עיני עם ישראל למעלה משלשת אלפים שנה – העיר שלבניינה אנו מתפללים ולתקומתה אנו מייחלים בכל יום ויום זה יותר מאלפיים שנות גלות
תלמוד ארץ ישראל במקביל לחיבור התלמוד בבלי על ידי אמוראי בבל, נכתב גם בארץ ישראל התלמוד הירושלמי, תלמוד זה כתוב בלשון קשה יותר מחברו הבבלי אבל אין הדבר מפיל מתוכנו המקיף והיסודי.