מחנה הריכוז 'ברגן בלזן' שכן בתוככי גרמניה בסמוך לעיר צלה, במקום שכן בתחילה מחנה מעצר לשבויי מלחמה רוסיים, באביב שנת תש"ג הפך חלק ממחנה השבויים למחנה ריכוז עבור יהודים, מטרת הקמת המחנה היתה על מנת לכנס בו יהודים בעלי אזרחות השייכת לאחת ממדינות בנות הברית בכדי להחליף תמורתם שבויים גרמניים שנשבו על ידי כוחות בעלות הברית.

למפקד ראשון של המחנה מונה האופטשטורמפירר אדולף האס ימ"ש, בתחילת הדרך גויס צוות עובדים של 500 אסירים יהודים שהועברו ממחנות בוכנוולד ונצוילר לצורך בניית המחנה, אסירים אלו לא היו בעלי אזרחות זרה וגויסו רק לצורך עבודות הבניה.

במשך שנה וחצי נבנו ב'ברגן בלזן' חמישה מחנות שונים.

המחנה הראשון היה 'מחנה האסירים' שנבנה לצורך מגוריהם של 500 האסירים שעסקו בעבודות הבניה, התנאים במחנה הזה היו גרועים ביותר ובמהרה פרצו בו מחלות מסוכנות שהרגו רבים מהאסירים, בתוך פחות משנה פסקה הפעילות במחנה זה ושארית השורדים בו הועברו למחנה זקסנהאוזן.

המחנה השני נקרא 'המחנה המיוחד' והוא היה מיועד עבור יהודים בעלי אזרחות זרה, בראשית קיץ תש"ג הועברו למחנה זה כ – 2400 יהודים מפולין שהיו בעלי אזרחות זרה, רובם אזרחויות של מדינות שונות באמריקה הלטינית, 1700 יהודים מיהודי קבוצה זו נשלחו כבר בסוף הקיץ למחנה השמדה אושוויץ שם נרצחו כולם. בתחילת חורף תש"ד נשלחה קבוצה נוספת של 350 יהודים לאושוויץ וגם הם נרצחו כולם, מהקבוצה הראשונה שמנתה 2400 איש נותרו במחנה כ – 350 אסירים בלבד, מאסירים אלו היו 266 איש בעלי רישיונות עליה לארץ ישראל 34 נוספים בעלי אזרחות של ארצות הברית ויתר היהודים בעלי אזרחויות דרום אמריקאיות שונות. יהודים אלו בודדו במחנה זה ולא שובצו ביחידות עבודה.

המחנה השלישי היה 'מחנה הניטרליים', מחנה זה החל לפעול בקיץ של שנת תש"ד ובו נכלאו יהודים אשר היו אזרחיהן של מדינות שהיו ניטרליות בעת המלחמה, מחנה זה היה בנוי משני צריפים שבהם שוכנו כ – 350 יהודים, מתוכם 155 יהודים אזרחי ספרד, 105 אזרחי טורקיה, 35 אזרחי ארגנטינה ו – 19 אזרחי פורטוגל. התנאים במחנה זה היו טובים יותר, היהודים הכלואים בו קיבלו מזון סביר והיו פטורים מלעבוד.

המחנה הרביעי והגדול ביותר היה 'מחנה הכוכבים' שם המחנה נקרא כך משום שליהודים הכלואים בו הותר ללכת בבגדיהם הפרטיים ובלבד שיענדו עליהם את סמל הטלאי הצהוב (כוכב צהוב), הכלואים במחנה זה היו מיועדים לחליפין עם שבויים גרמנים ורובם היו יהודים מהולנד, בשמונה משלוחים של יהודי הולנד שיצאו ממחנה וסטרבורק הגיעו לברגן בלזן 3670 יהודים הולנדים, אליהם נוספו כ – 200 יהודים מצפון אפריקה ועוד יהודים מצרפת יוגוסלביה ואלבניה, במפקד שנערך בסוף קיץ תש"ד נספרו במחנה הכוכבים 4100 יהודים שהיו מיועדים לחליפין.

בסוף קיץ תש"ד הוקם המחנה החמישי שנקרא 'מחנה הונגרים', למחנה זה הגיעו 1683 יהודים במסגרת הסכם שהותווה בין ישראל קסטנר ואדולף אייכמן, גם אסירים אלו הורשו ללבוש את בגדיהם כשעליהם ענוד טלאי צהוב.

למרות שסיבת הקמתו של מחנה 'ברגן בלזן' היתה לשם החלפת היהודים הכלואים בו בשבויים גרמנים, רק יהודים מעטים זכו להשתחרר ממנו, ביום י"ט בתמוז תש"ד הגיעו לנמל חיפה 222 יהודים מתוך הקבוצה בעלת רישיונות העלייה לארץ ישראל, לאחר מכן שוחררו לשווייץ כל יהודי קסטנר שהיו עצורים ב'מחנה הונגריה' ואליהם נוספו 136 יהודים שהיו בעלי אזרחות של מדינות אמריקה הלטינית.

שלט שהציבו החיילים האנגלים לאחר שיחרור המחנה	צלם