חדשות
בין שבעים זאבים
ממשלת נתניהו בצעדים מדודים ראשונים בזירה הבינלאומית, יש הרבה חשש ברקע, אך גם תקווה ומעט אור בקצה המנהרה.
חיים טברסקי (טור אישי) ל' בניסן תשס"ט - 24/04/2009 11:24
ועידת דרבן שהתחילה השבוע בטונים גבוהים הצורמים לאוזן היהודית, המשיכה בעבודתה בקול ענות חלושה, את מעט הלגיטימיות שהיתה לועידה נטל ממנה בגסותו האופיינית נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, שבכך נסכים עם עורכי העיתון הסעודי היו"ל בלונדון א-שארק-אל-אווסט, עשה לישראל שירות די טוב בזירה הבינלאומית.
עזיבתם של עשרות הדיפלומטים של מדינות המערב את הועידה בעת נאומו של נשיא איראן, היא אולי נקודת האור היחידה במצבה הדיפלומטי העגום של ישראל בעולם כיום. לעולם נמאס מלהתעסק בבעיה הפלסטינית, והתחושה בקרב מנהיגי מדינות העולם היא שפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יסיים כביכול את כל הקונפליקטים שבין המערב לעולם הערבי.
עזיבתם של עשרות הדיפלומטים של מדינות המערב את הועידה בעת נאומו של נשיא איראן, היא אולי נקודת האור היחידה במצבה הדיפלומטי העגום של ישראל בעולם כיום. לעולם נמאס מלהתעסק בבעיה הפלסטינית, והתחושה בקרב מנהיגי מדינות העולם היא שפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יסיים כביכול את כל הקונפליקטים שבין המערב לעולם הערבי.
הדברים אינם פשוטים כלל ועיקר, למעשה, ממשלת אולמרט היא זו שהתוותה לעולם את קו הויתור הישראלי לרוחב כל הגיזרה, על מנת לקבל טפיחות על השכם וחיבוקים בכל בירה אירופית, היו אולמרט וליבני מוכנים לשלם כמעט בכל נכסיה האיסטרטגיים של מדינת ישראל, שום דרישה ישראלית לא התקבלה במסגרת ההכנות לועידת אנאפוליס, ובסופו של דבר למרות הנשיא בוש שישב אז בוושינגטון ואשר נחשב לידיד גדול של ישראל, כל התביעות והניסוחים הפלסטיניים התקבלו כמעט אחת לאחד.
גם הדרישה האולטימטיבית של אולמרט וליבני דאז, לתבוע הכרה פלסטינית בכך שישראל היא מדינת העם היהודי נענתה בשלילה מוחלטת, אך ההנהגה הישראלית דאז בחרה להמשיך ולהתהלך במתווה הזה של מתן ומתן ללא כל הישג אמיתי בשטח.
הנסיון של נתניהו בזמן הקצר שעמד עד כה לרשותו לשנות לפחות את האוירה של המו"מ, ולהבהיר שישראל איננה עוד גומי לעיסה בידי העולם, נתקל בתגובה בינלאומית די בוטה ותקיפה, האיחוד האירופי הודיע כי שידרוג היחסים המתוכנן עם ישראל יתעכב עד שממשלת נתניהו תקבל את העיקרון של שני מדינות לשתי עמים, גם הנשיא אובאמה בנאומו בטורקיה קיבל את הנוסחה הזו כאולטימטיבית מבחינת וושינגטון. לצידם נעמדו גם האופוזיציה של קדימה ורוב כלי התקשורת בישראל שהפכו את הנוסחה של שני מדינות לשתי עמים כחזות הכל.
אם לאחר השבעת ממשלתו תכנן נתניהו להגיע לוושינגטון במהירות האפשרית, עוזריו אף בקשו לבדוק את תאריך 3 במאי – ט' באייר הקרוב כמועד לפגישה בין נתניהו לאובאמה, הרי שהערכות המצב של גורמי החוץ והבטחון הבהירו ללשכת נתניהו שהפעם, יש כנראה צורך להתכונן לפגישה חשובה זו מעט יותר זמן, וכהיועצים המדיניים אומרים 'להתכונן' נתניהו יודע היטב למה כוונתם.
נתניהו, היה זה שהכין כסגן שר החוץ את ביקורו המפורסם של יצחק שמיר בוושינגטון הקפואה והצוננת של ממשל בוש הראשון בשנת תשמ"ט, הצינה שנשבה מכיוונם של בוש ושר החוץ שלו בייקר כלפי ישראל הורגשה היטב בירושלים, ויצחק שמיר קיבל אז החלטה חסרת תקדים ביחסי ישראל – ארה"ב, ובחר לעקוף את המימשל האמריקאי ולפנות לדעת הקהל בארה"ב ישירות. בעזרת תומכי ישראל הרבים הפזורים באמריקה, התרוצץ שמיר במשך כעשרה ימים מאולפן טלויזיה למשנהו, והרמזים שפיזר כלפי יחס המימשל לישראל הספיקו לנשיא בוש האב, למהר ולקרוא לשמיר ולשנות לחלוטין את הגישה כלפי ממשלתו.
מאחר וזו היתה כהונתו הראשונה של בוש האב, בדיוק אותו מצב שאובאמה נמצא בו כעת, האפקטיביות של מהלך שכזה היא חזקה בהרבה מאשר בכהונה שניה של נשיא אמריקאי, כיום מודים בכירי משרד החוץ לשעבר בגלוי, כי החשש מפני כהונה שניה של הנשיא בוש האב היה מוחשי מאוד בישראל, ולדברי הסופר האמריקני אנדרו קוקבורן בספרו 'יחסים מסוכנים', היה לחשש הזה שלא התממש בס"ד הרבה על מה להתבסס. הביטויים שנשמעו כלפי ישראל בחדר הסגלגל באותם ימים היו עויינים מאוד לישראל, וכהונה שניה של ממשל בוש האב היה יכול להביא ללחץ אמריקני חסר פשרות על ישראל להתקפלות מכל נכסיה האסטרטגיים.
נתניהו הבין שכעת הזמן למעשים, וכך פועלים בימים האחרונים אישים שונים מטעמו, וידידי ישראל אחרים בגבעת הקפיטול, במטרה להבהיר לאנשי הבית הלבן ומחלקת המדינה שהקונגרס בו יש רוב ברור של אוהדי ישראל לא ישב בחיבוק ידיים מול לחץ אגרסיבי מידי שלהם כלפי ממשלת נתניהו. סדרת התשאולים בועדה לענייני חוץ של הסנאט, ובועדת ההקצבות של בית הנבחרים, שעוברת בימים האחרונים מזכירת המדינה הגב' הילארי קלינטון, לא נוצרו בחלל ריק, אלא כתולדה של פעילות מדינית שקיטה שנעשית מאחורי הקלעים, ונועדה להביע אמירה ברורה לנשיא אובאמה לקראת פגישתו הראשונה עם נתניהו שכרגע לאור הנסיבות נדחתה במעט.
שם בגבעת הקפיטול, הבינה הגב' קלינטון כי כל מה שהיא יכולה כרגע לומר הוא, שהיא לא תביע את דעתה עד שתיפגש באופן אישי עם נתניהו ותלמד ממנו על תוכניותיו המדיניות, חלוקת השליטה בארה"ב בין המימשל לבית הנבחרים, נותנת לאחרונים כח רב מאוד, שבקדנציה ראשונה של נשיא מהווה מסה קריטית בהשפעה על מדיניות החוץ של ארה"ב.
הקולות מוושינגטון, גם הצורמים וגם האחרים נקלטים היטב בירושלים, וזו הסיבה האמיתית בגינה לא היסס נתניהו לומר אתמול לראש ממשלת צ'כיה מירק טופולנק העושה כעת בישראל, כי ישראל לא תקפיא את הבניה בהתנחלויות באופן מוחלט, וכי תימשך בניה מקומית לצורך ריבוי טבעי, הדברים שבודאי לא נעמו לאוזנו של טופולנק, מכוונים ישירות דרכו בכלל לוושינגטון, ומתווים שם את הדרך לידידי ישראל בפעילותם למענה.
הבעיה הכי גדולה של ישראל כרגע היא ככל הנראה פעילותם של גורמי שמאל ואופוזיציה ישראלים בעולם, יוסי ביילין ואחרים עושים ימים כלילות בנסיון לשכנע את בירות המערב להפעיל לחץ על ישראל באפיק הפלסטיני, גם חמישה עשר שנות הקזת דם המלוות בהסכמים ונסיגות שרק המיטו אסון על העמים במזרח התיכון, לא יספיקו כנראה למשיחי השמאל הישראלי להתפכח מחלומם ההזוי.
למרבה האירוניה, הנסיון של חיזבאללה לנקום את מותו של עימאד מורניה על אדמת מצרים, הביא אולי את היחסים בין ישראל למרצים לנקודת זהות-האינטרסים הגבוהה ביותר מאז חתימת הסכם השלום בין שתי המדינות, מובארק מבין היום היטב, כי איראן והחיזבאללה מסוכנים עבורו לא פחות מאשר עבור ישראל, ואולי אף יותר, ומשכך לא נתפלא על הזימון המהיר של נתניהו לפגישה ידידותית עם הנשיא המצרי הותיק, זימון שהגיע אפילו במחיר של פגישה לא-רצויה מבחינת המצרים עם שר החוץ ליברמן.
לא תושלם היריעה מבלי להזכיר את אמירתו המפורסמת של הנשיא שמעון פרס אי שם מסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, שסיפר: באחד מביקורי בברית המועצות הביאו אותי לגן חיות בו שכן כלוב מיוחד במינו, בכלוב התגוררו ביחד זאבים וכבשה. משהביע פרס את פליאתו באוזני מארחיו הסובייטים בדבר התכנות חזיון פלא זה, ענו לו: את הכבשה, מר פרס, מחליפים בכל יום . . .
מהי שואה, איזו היא גבורה ? המושגים הנוראים הללו - שואה וגבורה - נראה כי הטשטשו להם במשך השנים שחלפו מ'אז'. חיים טברסקי שולף חמש עדויות מימי האופל, באמצעותן הוא ינסה להשיב את השואה והגבורה אל מסגרות המקור שלהם
ברוך שכוונו לדעת רבנן דבר העורך: הררים של ספיקות ופקפוקים בצדקת הדרך, פישט מכתב מרנן ורבנן בעניין אתרי הרכילות ברשת. חיים טברסקי מודה לה' על דעה בינה והשכל מן העבר, ומתפלל על העתיד. ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
עסקת שליט: האם המחיר מוצדק? דעת הקהל: האם המחיר שישראל נדרשת לשלם עבור שחרור שליט, ראוי או מופקע? בואו לכתוב את דעתכם
-
ממש דברים נכונים - החולשה שלנו כלפי העולם תלויה רק בנו.
-
1. אוי כמה שזה נכון
הראל 24/04/2009 15:10אוי כמה שהדברים המובאים במאמר הזה נכון. נתניהו צריך לנסוע לארה"ב ולחרוש יחד עם שר החוץ את אולפני התקשורת השונים, ושלא ידאג בקשר לאובמה, כי אובמה מיד יתחנן אליו שיבוא לפגישה.
2. כמה שנהיה יותר חזקים כך העולם ילחץ פחות
שמואל 25/04/2009 22:53