מאמר
הסוכה
וכאשר יצליח האדם לרתום את כוחות גופו השליליים אל מרכבת הטוב והמועיל שבנפשו, יהפוך הוא ברוב אהבתו לבורא את חסרונותיו וחטאיו לטוב!
"וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר" (ישעיה פרק ד ו). בשם צדיקים אמרו: שונה היא מצות סוכה משאר המצוות תכלית שינוי, שבמצוה זו נכנס האדם אל הסוכה עם כל לבושיו עד לאחרון שבהם, עד למגפים. כלומר, יש לו לאדם אפשרות ליכנס אל תוך האוירה הנכונה של חג זה כמות שהוא, כפי שהוא נראה במצבו הנוכחי, אף אם לבושיו עדיין גסים הם ומגושמים. מאידך על ידי כך שכבר הכניס את כל כולו אל תוככי המצוה הלזו – מזדמנת לו העת הנכונה לזכות ולהעלות את כל אותם ענינים בלתי מושלמים בכוחות נפשו, לתקנם ולהעמידם באורם הנכון.
'וסוכה תהיה לצל'. דרכו של הצל להיעשות בדוגמת וצורת העומד כנגדה, אבל גם להעלים את כל פרטיה. אם יעמוד אדם בשמש ובידו כלי כלשהו, לא נראה בצל שכנגדו את רישומי הכלי אשר בידו, כי צל גופו מסתיר ומחפה על הפרטים הקטנים והנלוים. זוהי אם כן מעלתה של הסוכה – שכעדות הנביא ישעיה, כל כולה לצל עשויה – שבכוחה להעלים ולהסתיר את כל כוחות נפשו של האדם הבלתי מושלמים ומתוקנים, אותם כוחות שבהכנס האדם אל הסוכה גררם עמו אגב אורחא והעמידם בצל. אבל מעלת הסוכה הפנימית יותר היא, שתיטול עתה את כל אותם כוחות חסרים ותשלימם, להיותם עומדים בקרן אורה, וזאת על ידי גדולת וקדושת ימים הללו, ימים עליהם נאמר שבהם שואבים רוח הקודש, שכוונתה ברוח הדברים היא, רוח של קדושה וטהרת כל מידותיו ולבו של האדם.
כי הנה מצינו בתורה שחג זה נקרא בשם 'חג האסיף'. כל מעשיו ומפעליו של האדם משך כל תקופת ימי התשובה, ימי היראה והימים הנוראים – עתה הגיע הזמן, כי בא מועד שיאסוף האדם את תוצאות מעשיו ומעלליו בתקופה זו ויחדירם בקרבו, יהפכם כטבע שני לעשותו חלק מאישיותו. שהרי אין לך אדם מישראל שלא עלו בקרבו הרהורי תשובה בימים אלו, או שלא נתאמץ בכל מיני עשיות להתקרב אליו יתברך, במידה זו או אחרת. ועבודת ימים אלו היא לסכם בפועל את תוצאות עבודתו ויגיעתו ולקבעם בנפשו כיתד שלא תימוט, למען תעמוד לו פעולה טובה שעשה לימים רבים, להיותו מכיר ורגיל בעבודה זו שכבר הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממנו.
וכאשר יצליח האדם לרתום את כוחות גופו השליליים אל מרכבת הטוב והמועיל שבנפשו, יהפוך הוא ברוב אהבתו לבורא את חסרונותיו וחטאיו לטוב, כאותה שאמרו 'זדונות נעשים לו זכויות'. כך ביאר הרב מלבי"ם את הכתוב (ישעיה פרק ד פסוק ו): 'וסוכה תהיה לצל יומם', וממה תהיה הסוכה? 'מחורב', שהחורב עצמו יסוכך ויגן על הצדיקים, וכן 'מזרם וממטר', שהם עצמם יסוככו על הצדיקים לבל יגע בם כל רע.
ונסיים בתפלה שעדיין מרחשת בשפתותינו מן הימים הנוראים שאך זה עתה חלפו: 'כן תגן על עמך ישראל בשלומך'.