אנ"ש
ר' אברהם, איך איבדנו אותך?
קרובו של טייטלבוים ז"ל, שהתמוטט באמצע הקידוש בשבוע שעבר, מסיים את השבעה ההמומה על פטירתו, ומחזק בדברי נוחם. מספד מרורים. לא נגענו
א' גישמא'קר איד, - כך בטוחים כולם,
אבל, דמות נדירה זו עם הגישמאק החם שבה, הצליחה להערים על כולנו!
כמה גישמאק עוצמתי, מצא במתיקות התורה, ונסחף אחריו.
בכמה גישמאק של שמחה, הסתיר את אין סוף חסדיו, כי זכה וגם אשה גדולה עומדת מאחריו.
איך כבר יותר משבוע לפני התקדש חג הפסח, ומכל הבתים מוציאים אבק ופרורים, כולם טרודים עם עצמם, למי יש אפשרות לפנות פינה קטנה אפילו רק במחשבה, לזולת, ומביתו יוצאת עוגה פסחית, חמה, נאה, טפוחה להפליא, מוגשת ל"חנוכת הבית" של רעים אהובים, לשמח לב תינוקות והוריהם, שיאכלו בשמחה...., ללא חשש חמץ ופרורים.
למה אי אפשר לתרגם "לפרגן" לעברית, כי אי אפשר לעשות פארגינן בעברית...?!
אבל,
אבל הוא יכול, הוא יודע, הוא הצליח ובשלימות לפרגן בעין טובה ובנפש חפצה לכל הנקרה בדרכו, קטן כגדול, צעיר כמבוגר, נצרך כמכובד – לפרגן - בזו תהילתו!
מנין לי?
בפורים תש"ע, זכינו והוא הגיע לביתנו עם התקרובת המדהימה, המחממת את הלב, הממתיקה לנשמה, קרי: "משלוח מנות", ועם כל שנותיו ומידותיו, לתדהמת כל הנוכחים, ההמומים, התכופף ו...נשק לנעליו, של החברותא שלו! ! !
יאמרו:"זה בצחוק",
תאמרו: "זה פורים",
אבל, אבל, הוא עשה זאת!
למי, למי שצעיר ממנו בשנים!
אתם מכירים עוד מישהו שעושה כך?
אם אין זה "פארגינן", ובגדול, תאמרו לי, מה זה?!
כמה טבעי ופשוט היה לו לטלפן לאחיינו, ב"טלז סטון". בתחינה, "תשמע אשתו של החברותא שלי נמצאת למנוחה בטלז סטון, אני צריך ללמוד איתו, והוא לא יכול לנסוע לשם גם, תקנה שם "אגוזי", ושלח להם. אבל," -לא שכח לציין, "תאמר לה שזה מבעלה"
השמעתם איזה כוח של נושא בעול, של נתינה, חבוי כאן??
ועוד פרורון מפרורים רבים, מדהים: אשת חבר של החברותא, יצאה ליומיים לנופש לצפון. באחת מהתחנות בהן עצר האוטובוס, נפלה, הובהלה לביה"ח "פוריה" שליד טבריה, בליווי חברה, והאוטובוס המשיך, לדרכו. בנות הקבוצה, הגיעו ליעדן והאוטובוס שוחרר. כשחזרה הנפגעת מביה"ח, לאחר חצות הלילה, גילתה שהמזוודה שלה, נשכחה באוטובוס, והיא - בצפון, ללא ציוד מינימלי. התקשרה לבעלה, שבבוקר לפני שיברר היכן המזוודה, ישלח לה מעט מחפציה, הנחוצים. הבעל - איך לא?? - אך זה עתה, סיים עם החברותא, - שמע, סבר והסכים. מי, מי לא הסכים? - על אתר, ניתר החברותא, הצדיק ר' אברהם ממקומו, ו...מעבר לגבולות של זמן ומרחקים, כבר היו שניהם ברכב, בדרכם לצפון. חטוף ואכול, חטוף לחיי העוה"ב.
ולא הזכרנו את הקביעות לת"ת, במסירות עצומה, בין ביום, בין בעלות השחר, בין בחצות הלילה.
ולא הזכרנו את השקיעות בחיפוש עוד חידוש בדברי תורה והלכה, סביב השעון, בכל היממה.
ולא הזכרנו את המקבל בסבר פנים יפות, ברמה, במאור פנים, תמיד, תמיד!
ולא את הכנסת האורחים, לצרוע, נדכה ונבזה.
איך, איך אבדנו יהלום כזה?
"עליונים למטה, ותחתונים למעלה" – הוא זה שהמחיש לנו זאת, בהמחשה מעשית! !
והחי ייתן אל ליבו, כי כולנו, חייבים לו, לע"נ, כי "פתאום יבוא".
-
מי ייתן לנו תמורתו כל מנחם יצא מחוזק מביתו עם מטען רוחני עצום.. המקום ינחם את בני משפחתו היקרים וייתן להם הכוחות ברוח ובגשם להדמות לו... ושנפגש רק בשמחות שלמות בלב שמח!!!
1. וזה רק קצה קצהו...
מש' ה 06/06/2010 23:14