יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

פרשת שבוע

וידגו לרוב

כאותה שמוצאים אנו אצל אברהם אבי אומתינו שקראתו התורה בשם 'אברהם העברי', מפני כך שכל בני העולם ניצבים בעבר אחד והוא לבדו מן העבר השני.

הרב חיים ברים י' בטבת תש"ע - 27/12/2009 09:32
מנהג ותיק נפוץ בכל קהילות ישראל לאכול דגים בסעודות שבת, וטעם הדבר ונימוקו הוא, לפי שהדגים נבראו ראשונים מבין כל מיני בעלי החיים שבראם הבורא בששת ימי בראשית. והיות שקדושת השבת הוא שורש החיים, על כן נהגו ישראל להתחיל במצות 'עונג שבת' באכילת מין דגים שהוא ראשון לנבראים.
 
אולם לא רק בעצם אכילת דגים מצאו ענין לענות בו, כי אם גם בסוג ומין הדג אותו יאכלו מצאו ענינים וטעמים שונים. כך נהגו בקהילות היהודים שברומניה וסביבתה לאכול דג סלומון ודומיו, לא מפני כן שהוא מצוי ביניהם, אלא מפני שלשה ענינים טובים שמצאו בו, והם: טבעו להיות שוחה בניגוד לכיוון זרימת מי הנהר - היותו שוחה נגד הזרם. וכן מפני כך שטרם מותו יטריח עצמו ממרחקים עצומים לשוב ולשהות באותו מקום ובאותה סביבה בה נולד ועשה את ראשית דרכו בחיים. והטעם השלישי הוא בהיותו קולט מבחוץ לשנות עצמו ומהותו בעקבות זאת. כלומר, הדג הלזה בהיוולדו צבע בשרו לבן וצח ואילו בבגרותו הופך צבעו להיות ורוד אדמדם, לא מפני שינוי עצמי שחל בו, אלא לפי שמאכלו הוא מיני סרטנים ופירות ים שונים, שעל ידי היבלעם בקרבו יתמזגו להיות עצם מעצמיו ובשר מבשרו וכך משפיע דבר חיצוני - מאכלו התמידי, על פנימיותו - בשרו וגופו, כיון שנבלע הוא בו היטב.
 
ורמז מצאו בו במין הדג לתהלוכות האדם בחיי חיותו עלי אדמות. שכן העולם הגשמי מושך את האדם אל החומריות והגשמיות, ענינים אשר לאורם או לחשכם יתהלכו רוב יצורי העולם, להיותם שואפים ומתאוים אליהם תמיד במידה מרובה, עד שכתוצאה מכך יזלזלו וילעגו על מי שחפץ ומתאוה לענינים שברוח.
 
אם כן איפה, כל החפץ להשלים נפשו לאלקיו ולמלא את ייעודו אשר לשמו בא לזה העולם, יעטה על עצמו שריון ומגן מפני המלעיגים עליו שלא ליבוש מפניהם. כאותה שמוצאים אנו אצל אברהם אבי אומתינו שקראתו התורה בשם 'אברהם העברי', מפני כך שכל בני העולם ניצבים בעבר אחד והוא לבדו מן העבר השני. והיא זו שעמדה לו להצליח במהפכת האמונה אשר החדיר בעולם. וענין זה של שחייה נגד הזרם הינו מרכיב בסיסי במתכון ליצירת 'עהרליכער יוד'!
 
הענין השני, היותו שב באחרית ימיו אל מקור מחצבתו, נובע אף הוא מהיותו שוחה כנגד הזרם. הרוח השולטת בעולם הגויי ודומיו הוא, הינתקות מהעבר, הינתקות מדורות קודמים, שלדבריהם העולם צועד קדימה בצעדי ענק, ומה לנו להתייחס אל אותם דורות מיושנים. אבל לא כן מחווה הדג, שבמעשהו יוכיח כי סופו נעוץ בתחילתו. "הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם", כדברי הנביא. להמשיך ביתר שאת ועוז את שלשלת הדורות.
 
ואף הענין השלישי מוכיח את הראשון, כי אין האדם יכול לפטור עצמו ולומר: עם הזרם אצעד ועלי לא ישפיע, כי מעלי חלוף יחלוף ואל תוך אזני לא יחדור. טעות היא לומר כן, טעות טרגית! שהרי רבי עקיבא בטרם היותו לחכם כבר הגיע למסקנה שאף טיפי מים חלשות – אם אך יתמידו יחוררו את האבן הקשה.
 
כדבר הזה מספרים על הרבי הקדוש בעל 'דברי חיים' מצאנז זיע"א, אשר היתה לו קורת רוח מרובה, בעת שהגישו הדגים לשולחן שבתו, והבחין כי הם דגי סלומון.
 
כאשר ברך יעקב אבינו את מנשה ואפרים, יותר ממה שברכם היה מחזקם כנגד רוח סועה וסער אשר שלטה במצרים ערות הארץ הרבה יותר מבכל מקום בעולם. כך אמר: "ויקרא בהם שמי", לרמוז שיהיו ראויים בצדקתם להוות דוגמא וסמל למי שעליו מראים באצבע כי הוא מבני אברהם, יצחק ויעקב. "וידגו לרוב בקרב הארץ" - אם רצה לברכם בהתרבות, יברכם שירבו כעפר הארץ וכוכבי השמים, אבל יעקב בדווקא נקט "וידגו", שיש בה ברכת ריבוי, אולם יחד עם זאת יש בה תמרור המזהיר ואומר שהריבוי הכמותי לא יבוא על חשבון זה האיכותי, וכיצד? "וידגו"! על ידי שיעמדו איתנים לשחות כנגד זרם החומריות והבהמיות השורר בעולם הגשמי, על ידי כן יזכו לטובה וברכה כל הימים.