יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

פרשת שבוע

כח ההנהגה

שידע המנהיג שאין כל כוחו נובע אלא ממונהגיו, כי אין מלך בלא עם וברגע שאין את העם גם המלך איננו. לא רק זו ששואב את כחו מהם, אלא שכל התגברות שִׁפְעוֹ מהם

הרב חיים ברים, כ"ג באייר תשס"ט - 17/05/2009 16:00
מדי ערב שבת בתפלת מנחה שהיה הבעש"ט מתפלל, היתה התפלה אורכת שעות ארוכות. ביום מן הימים חשבו התלמידים שבזמן שממתינים הם עד שיסיים הרבי את תפלתו יכולים הם להושיט יד ולסייע בהכנות לשבת, וכן עשו. אולם תוך זמן קצר קראו להם שוב לחזרת הש"ץ. היו התלמידים מתפלאים כיצד זה סיים רבם את תפלתו במהירות בשונה מכל שבוע.

אחר התפלה סיפר הבעש"ט, מעשה באדם שראה ציפור יפה על עץ ורצה לקחתה. מה עשה? הביא קבוצת אנשים והעמידם זה על כתיפו של זה, כשבכוונתו שהעליון יושיט ידו ויקחנה. אך לפתע החליט התחתון שאינו מעוניין להמשיך ולעמוד וזז ממקומו וממילא נתפרדה כל הקבוצה. כן הדבר הזה - אמר הבעש"ט. כאשר אתם נמצאים עמי במחיצתי יש באפשרותי להמשיך ולהעפיל עד למעלה מעלה, אולם ברגע שהותרתם אותי לבדי השמטתם את הסולם מתחת לרגלי וממילא סיימתי במהירות.

רעיון זה מובא כבר בדברי חכמינו: "וידבר ה' אל משה לך רד", מאי לך רד? אמר רבי אלעזר: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, משה רד מגדולתך. כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי?! הוא אשר אמרנו, את כל גדולתו יונק המנהיג מכך שיש תחתיו עַם, והוא אשר מעניק לו את כוחו בעצם הוייתו.

היבט זה חשוב מאד בנושא זה, שידע המנהיג שאין כל כוחו נובע אלא ממונהגיו, כי אין מלך בלא עם וברגע שאין את העם גם המלך איננו. לא רק זו ששואב את כחו מהם, אלא שכל התגברות שִׁפְעוֹ מהם הוא, כשם שהמעיין ככל שישאבו ממנו כן יוסיף תת כוחו ומבועוֹ, כי המנהיג הרי הוא כראש בגוף האדם, שככל שיאמץ האדם את מוחו לדלות חשיבה מעומק רעיוניו כן יוסיף מוחו תת כוחו לו ולהנביע עוד ועוד רעיונות, לא כן האדם אשר חשיבתו דלה ואינו מנסה לעוררו - כעבור תקופת מה יעלה מוחו חלודה ולא יצלח לכל מלאכת מחשבת.

בפרשתינו נאמר (פרק ד פסוק כ): "ולא יבאו לראות כבלע את הקודש ומתו". מסביר החתם-סופר: הכהנים והלויים המוזכרים בפסוק זה אינם אלא רועי ישראל, מנהיגי הדור. אותם ציוה "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש", שלא יחושו בעצמם כאילו הם אלו שספגו בקרבם את כל הקדושה כולה והרי הם עומדים בפני עצמם ואינם זקוקים לטובתו של מאן דהו. שכשתהיה זו תחושתם, אז חלילה "ומתו" - מיתה רוחנית וגוויעה של ניוון. כי כשם שהצאן זקוק לרועה כך גם זקוק הרועה לצאן, שמהם פרנסתו ומזונו, הן הגשמי הן הרוחני, שהרי אם אין צאן - הרועה לשם מה, הוא ממש מיותר במקום זה.

אבל לא רק אזהרה על חומרת הדבר באה בפרשתינו אלא גם עצה טובה. העצה מופיעה בציווי שנצטוו הלויים שלא ליכנס לאהל מועד ליטול את כלי הקודש עד אחר שכבר ביקרו בני אהרן הכהנים שם וכיסו את כל הכלים הטעונים כיסוי. וכל כך למה? בגין כך ש"נשא את ראש בני קהת", נשואי ראש וחשובים הינם על שום שמשאם קודש קדשים כמו: ארון, שלחן, מנורה ושתי מזבחות, וכיון שכך עלולים הם להכשל בגאוות וגבהות הלב. לכן, למען "אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי", בכדי שלא יענשו, לשם מטרה זו נצטוו אהרן ובניו ליכנס לפני בני קהת אל תוך המשכן ולכסות את כלי הקודש, כך ילמדו הקהתים ויחושו תחושת ענוה ועל ידי זה "וחיו ולא ימותו". שהרי המיתה היא ההינתקות ממקור החיים, רבונו של עולם חי העולמים אשר כבר מילתו אמורה אודות בעל הגאוה: "אין אני והוא יכולים לדור כאחד", אבל כאשר יסגלו לעצמם את מידת הענוה, על זה אמר הקדוש ברוך הוא "אני אשכון את דכא".