פרשת שבוע
מי צריך מעקה בבית? מתאגרפים?
חיי האדם הוזלו לאפס, ולא שווים כלום. אנשים מתאבדים כמו זבובים וכל ריגוש שיש בו סכנת חיים הופך לנחשק. מה בעצם קרה לנו ומה היינו אמורים לעשות? הרב יוסף מסביר הכל
"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפּל הַנּפֵל מִמֶּנּוּ:"
בניית מעקה לגג בית אינה תקנה של מחלקת מהנדס העיר, או איגוד האינג'ינרים והארכיטקטים. זוהי מצוה מהתורה. ולא עוד, חכמים הרחיבו את משמעות המילים "ולא תשים דמים בביתך" – מכאן שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, וכן אל ישהה בביתו סולם רעוע שעלול לקרוס תחת רגלי העולה עליו.
מונחת כאן תובנה עמוקה.
ערכו של כל דבר נמדד במידת השמירה עליו והזהירות לבל יפגע. לא הרי שמירה על תכשיט יקר ערך כהרי זהירות ושמירה על חפץ זול ופשוט. ככל שנבין ערכם של חיים, תגדל השמירה והזהירות סביב כל נושא שעלול לפגוע בהם.
בעולמנו הוזלו חיי אדם, וכל ריגוש וכל חוויה, גם אם יש בה סכנה לחיי האדם, הפכה נורמטיבית ומקובלת. החל מתחרויות ספורט (אגרוף, האבקות וכדו') עד כיבוש פסגות הרים או מעבי ג'ונגלים, וככל שתגדל הסכנה, תגדל ההערכה למסתכן, והרי עיוות נורא מונח כאן. פלוני סיכן את חייו כדי לצלם עדר פילים זועם, אלמוני נכנס לאזורי קרבות להביא סרטי צילום ותמונות חיות, והרי את חייו השליך מנגד. האם תמונה בעמוד ראשון בעתון נפוץ היא שוות ערך לחיים?
וכן על הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה" (דברים ד', ט"ו) הרחיבו חכמים לכל תחום, שמור מכל משמר על נפשך וחייך כי אין דבר שישווה להם. וכל כך למה? כי רק בחיי העולם הזה יכול אדם לקנות דעת, שלימות וחכמה אשר ינחילוהו עולם הבא.
מכאן גם חיוב הקפדה על כללי הזהירות בדרכים, בנהיגה, ברחצה בים וכו'.
שבת שלום!