יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

חדשות

כשזה נוגע לקבר כבר אין הלכה?

רשות העתיקות מפרסמת היום את חשיתפתו של יישוב יהודי מתקופת בית שני, ומאששת את הקביעה בעדויות לגבי כלי חרס שאינם מקבלים טומאה, ואיורים שאינם ברוח ההלכה היהודית. איפה נעלמים כל הפלפולים האלו כשמדובר בחילול כבוד המת האסור. אסור על פי ההלכה היהודית?

איתן פריד, כ"ד באב תש"ע - 04/08/2010 16:34
מעניין שכאן הם כן מתייחסים להלכה: רשות העתיקות מפרסמת היום את חשיפתו של יישוב ישן ביותר, ומקפידה להוכיח את הקביעה שלה לגבי 'יהדותו' של המקום בסיוע הסטורי ו-הלכתי. מומחי הרשות מציגים בקיאות של ממש בהלכלכה היהודית, אך התמיהה היא כזו: להיכן נעלמת הבקיאות הזו כשמדובר בחילול של כבוד המת? דבר האסור לגמרי על פי ההלכה היהודית לדורותיה.

הנה הדברים: "
בחפירה ארכיאולוגית מטעם רשות העתיקות, שבוצעה לאחרונה במסגרת עבודות לסלילת כביש על ידי  המועצה האזורית עמק יזרעאל בכפר סוואעד חמיירה, לא רחוק מנחל ציפורי, התגלה יישוב שלא היה מוכר עד כה, שהתקיים בשתי תקופות מרכזיות שהפער ביניהן למעלה מאלף שנה.


נראה שראשית היישוב החלה בתקופה הפרסית (המאה ה-4' לפסה"נ) ומשערים שההתיישבות היהודית במקום החלה בתקופה החשמונאית. היישוב התקיים כנראה עד שלהי המאה ה-2' לספירה, אז ניטש מסיבה לא ברורה. לאחר כ-1100 שנה, חודש היישוב במקום בתקופה הממלוכית.


לדברי ד"ר דני שיאון, מנהל החפירה מטעם מרשות העתיקות, "ממצא ייחודי שחשפנו מהתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה (מאה 1' לפני הספירה - מאה 1' לספירה) הוא מקווה טהרה חצוב בחלקו בסלע ומטויח, שהשתמר כמעט בשלמותו. אל המקווה הובילו שלוש מדרגות. שלח המדרגה השנייה ארוך במיוחד, כדי לאפשר עמידה יציבה לטובל במקווה. על פי גודלו של המקווה והאופי הכפרי של היישוב, סביר שהיה זה מקווה ציבורי. מספר מטרים ממזרח למקווה התגלה בור מים חצוב בסלע, אף הוא מטויח. נראה שמים מבור זה שימשו למילוי המקווה".  לדברי ד"ר שיאון, "עדות נוספת לאופי היהודי של הכפר בתקופה זו הם חרטומי נרות חרס המכונים 'נרות הרודיאניים', אשר היו בשימוש בלעדי של יהודים במהלך המאה ה-1 לספירה. נרות אלה עשויים באבניים וללא עיטורים, בניגוד לנרות של הנכרים בתקופה זו, העשויים בדפוס ומרבים לתאר דמויות שאינן מקובלות בהלכה היהודית. כן נמצאו שברים של ספלים עשויים אבן גיר רכה, אשר על פי ההלכה אינם מקבלים טומאה, בניגוד לכלי חרס. במאה הראשונה לספירה ועד ראשית המאה הב', התפשט השימוש בכלי אבן גיר בין היהודים, ומציאתם באתר מהווה עדות ברורה לאופי היהודי של היישוב".
על פי זיהוי ראשוני של כלי החרס ניתן לקבוע שהיישוב, ששמו הקדום אינו ידוע, היה בעל קשרים מזרחה, למרכזים היהודיים של הגליל, וכן לאזור החוף הפניקי.

לאחר כ-1100 שנה, חודש היישוב במקום בתקופה הממלוכית (מאה 15-14 לספירה). המבנים החדשים היו בנויים באיכות ירודה יחסית, והתושבים ניצלו עד כמה שניתן את שרידי הקירות של היישוב הקדום שעוד בלטו מעל פני הקרקע.
ניתן לקבוע בבירור שליישוב בתקופה הממלוכית היו שני שלבים נפרדים וברורים. קשה לקבוע את הסיבה לכך; ייתכן שרעידת אדמה פגעה במקום והיה צורך לשקם את המבנים. גם בתקופה זו שמר היישוב על קשר עם אזורים ממזרח וממערב לו. יישוב זה ניטש בסופו של דבר, כנראה במהלך המאה ה-15, והממצא היחיד שהתגלה במקום מן התקופה העותמאנית הוא מקטרת טורקית מן המאה ה-18".