חדשות
השופט קבע: טננבוים אשם
אלחנן טננבוים ששוחרר משבי החיזבאללה תבע את מעסיקיו לשלם לו 100 אלף ש"ח ולתת לו 20% ממניות החברה. השופט: "החטיפה באחריות טננבוים"
בשנת 2006 - שנתיים לאחר ששוחרר מהשבי, הגיש טננבוים תביעה נגד מעסיקיו ונגד הנאמן שמונה לו לאחר שהוגדר על ידי הרשויות כפושט רגל, בבקשה לקבל 20% ממניות חברת סי אנד פי (C&P) שבה עבד קודם לחטיפתו – זאת על פי הסכם שהיה לו עם מעבידיו. טננבוים דרש לקבל לידיו סכום של 100 אלף ש"ח ובנוסף דרש מהחברה להעביר לידיו את חשבונות החברה כדי שיוכל להעריך את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפסקת עבודתו בעת שנחטף.
מעסיקיו של טננבוים טענו מנגד, כי טננבוים נטש את עבודתו בחברה כחצי שנה לפני שנחטף, כך שאין קשר בין החטיפה להפסקת עבודתו. ומשכך, אין הוא זכאי לקבל את חלקו בהסכם.
השופט בנימיני בהחלטתו כתב, כי "טננבוים הפסיק לחלוטין את פעילותו עבור החברה באמצע חודש מאי 2000, בלא קשר לחטיפתו בחודש אוקטובר, שאף היא הייתה במידה רבה באשמתו".
השופט הוסיף כי עזיבתו של טננבוים פגעה באנשי החברה בה עבד "התנהגות התובע (טננבוים) היוותה הפרה יסודית של ההסכם, שהעניקה לנתבעים זכות לבטלו, וכך הם עשו" פסק השופט.
אלחנן טננבוים נחטף בשנת 2004 בידי החיזבאללה, לאחר ששוכנע על ידי סוחר עימו עבד בעסקי הסמים לנסוע עימו למדינות המפרץ. שחרורו מהשבי של אלחנן טננבוים לווה בדיון ציבורי סוער, האם יש לשלם מחיר על אדם שהידרדר לעסקים אפלים כשבסופם נחטף לידי החיזבאללה. לאחר שחרורו מהשבי בחלטת ראש הממשלה דאז, מר אריאל שרון, חתם טננבוים על עסקת טיעון עם הפרקליטות שהותירה רבים פעורי פה נוכח ההוכחות לכך שטננבוים לא בחל בשקרים כשתושאל במערכת הביטחון אודות הדברים שמסר לחוקרי חיזבאללה ואיראן – למרות זאת העדיפה מערכת הביטחון (בפרשייה שהושתקה כמעט לחלוטין) שלא להעמיד את טננבוים למשפט וקבלה את גרסתו שכשלה בכל מבחני האמינות (כולל פוליגרף).