כיצד מתחלפות העונות?

ארבע עונות השנה מתחלפות כשכדור הארץ מסיים סיבוב שלם סביב השמש. נקדים כמה נתונים ראשוניים למען הידיעה ולמען יהיה קל יותר להבין את ההמשך. המרחק בין כדור הארץ לבין השמש הוא כ- 150,000,000 ק"מ (מאה וחמישים מליון קילומטר) בממוצע.  המרחק הממוצע של הירח מכדור הארץ הוא כ- 380,000 ק"מ (שלוש מאות ושמונים אלף קילומטר).

המרחקים בין גרמי השמים נמדדים במונחים של מהירות האור. מהירות האור היא כ- 300,000 ק"מ לשניה. כך שהמרחק בין הארץ לירח הוא כשנייה של אור, ואילו המרחק בין הארץ לשמש הוא כשמונה דקות של אור. זאת אומרת, שקרן אור שמגיעה אלינו, יצאה מהשמש כבר לפני שמונה דקות. (יש בזה גם מקום לדיונים הלכתיים בין הנץ האמיתי והנץ ונראה וכן לענין שקיעת החמה).

השמש היא גרם שמימי המייצר ומפיץ אור וחום שנמצא כלפי הארץ בעמדה קבועה. כדור הארץ הולך וסובב את השמש לפחות לפי הנראה בעינינו. מלבד זאת, כדור הארץ מסתובב סביב עצמו בכל יממה. כל 24 שעות כדור הארץ משלים סיבוב סביב עצמו, ובמשך שלוש מאות ששים וחמישה ימים ורבע יום (נדייק אי"ה בהמשך) משלים כדור הארץ גם סיבוב סביב השמש. נאמר את זה כך, בזמן שכדור הארץ עורך 365.25 סיבובים סביב עצמו, הוא משלים סיבוב אחד סביב השמש.

[]

החלק של כדור הארץ שפונה לשמש, הוא החלק המואר שבו מאיר היום, החלק שמוסתר מהשמש באותו זמן של הסיבוב הוא החלק שבו כעת לילה.

[]

למעשה, אנחנו יכולים לבחור כל נקודה על פני השנה, לספור ממנה והלאה 365 ימים ולדעת שלמעשה השלמנו סיבוב סביב השמש וחלפו ארבע עונות השנה. מה באמת גורם א"כ לכך שבמשך אותם ימים מתחלפות העונות, אורך היום משתנה ומזג האויר עובר מהפך שלם? התשובה היא, שבמהלך הסיבוב שכדור הארץ מסובב את השמש. הוא נוטה על צירו מצד לצד. בכל פעם צד אחד קרוב יותר לשמש והצד השני מתרחק מהשמש. בצד הקרוב יש אור וחום ובצד שמתרחק יש חושך וקור.

שנת החמה היא שנה שקל מאוד לחשב אותה. הלוח הלועזי שאנחנו משתמשים בו ונחשפים אליו כל העת, בנוי בצורה מאד פשוטה. מחלקים את השנה (365 ימים) לשנים עשר חלקים, שבעה מהם מונים 31 ימים, ארבעה מהם מונים 30 ימים והאחד מונה 28 ימים. בס"ה 365 ימים. אחת לארבע שנים, מוסיפים יום לחודש הקצר והוא מונה 29 ימים, כך משלימים את רבע היום שנשאר עודף. למה השתמשתי במילה חלקים ולא במילה חודשים לועזיים? כי המילה "חודש" היא מלשון חידוש ו/או התחדשות. באותן קבוצות ימים, אין כל חידוש או התחדשות. לכן מי שתרגם את המונח הלועזי month  למילה "חודש" אינו אלא טועה.

בקיצור, שנת החמה היא קבוצת ימים שמונה בדרך כלל 365 ימים. כיוון שכך, היא מתאימה את עצמה לזמן הקפת כדור הארץ את השמש ועל כן קל ונוח להשתמש בלוח הלועזי (הגריגוריאני) לחישובים של זמני היום הנקבעים לפי הזריחה והשקיעה. שהרי אם השמש שוקעת היום בשעה 18:25. גם בעוד 365 ימים היא תשקע באותה שעה כמעט בדיוק מושלם. ההפרש של רבע יום יכול להשפיע על הפרש של פחות מחצי דקה בחישוב שנתי.