יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

באר מים – מה כיצד והיכן?

באר מים – מה כיצד והיכן?

כל מה שרציתם לדעת על בארות המים, מימי האבות ועד לזמננו אנו: מה ההבדל בין בור לבאר? למה הפכה דרום אמריקה לאסם הבשר של העולם? כמה זמן יארך למים לחלחל באדמה עד ליציאתם במעיין? כיצד תדע איפה כדאי לחפור באר?

יחיאל בראון ח' בכסלו תש"ע - 25/11/2009 07:50

בפרשת השבוע (ויצא) יעקב מגיע לחרן ומוצא שלושה עדרי צאן רובצים על הבאר: "וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר.", (בראשית, כ"ט, א') הרועים מסבירים לו, רק כשיאספו כל העדרים נוכל לגלול את האבן מעל פי הבאר. למה שמו הרועים אבן על פי הבאר?


זאת לא הבאר הראשונה שאנחנו פוגשים, אבל היא הראשונה שמכוסה באופן ששלושה רועי צאן לא מנסים אפילו להזיז אותה ממקומה. במה שונה הבאר הזאת מהבארות שחפרו אבותינו?
 

כדי להבין את זה, אנחנו צריכים להבין מה היא באר וכיצד מתמלאת היא במים.
 

האדמה שאנחנו דורכים עליה היא הקרום החיצוני של כדור הארץ. אנחנו נמצאים על אדמה המכילה אבנים וסלעים. בשכבות נמוכות יותר נמצאים סלעי ענק שפרוסים על שטחים נרחבים, וכבר אמרו חז"ל שארבע הערים, סדום, עמורה, אדמה וצבוים ישבו על סלע אחד. הקב"ה הפך אותו. וארבעתן נחרבו שנאמר: בחלמיש שלח ידו וכו'.


הסלעים שנמצאים מתחת לפני האדמה עוצרים את מי הגשמים מלחלחל לשכבות עמוקות יותר. מי הגשמים שנספגים באדמה, יורדים כלפי מטה עד שנעצרים בשכבה אטומה. כשהמים מגיעים למטה, הם יוצרים שכבת אדמה רטובה מאד.


לפעמים, המים פורצים מהאדמה ויוצאים החוצה בזרם גדול, אלו המעיינות. לפעמים, המים צבורים ועומדים, עד שבני האדם חופרים באדמה ומגיעים עד לשכבה הרטובה. המים מתמצים  מהדפנות ויוצרים בריכה קטנה במעמקי האדמה. אלו הבארות.


בפרשיות הקודמות. האבות הקדושים היו בנגב. הם חפרו בארות במקומות ששם נראה כי האדמה מכילה מים. עבדי יצחק למשל, חפרו בנחל. הם הרוויחו גם את עומק הנחל וגם את ההסתברות שמתחת לנחל יש מים במעמקי האדמה.


הסלעים שמתחת לפני הקרקע, אינם שווים בעומקם. בדרום אמריקה למשל, ישנם מקומות שהסלע נמצא כמה סנטימטרים מתחת לפני הקרקע. חפירה קלה תביא למפגש בסלע. קרקעות אלו אינם ראויות לחקלאות והן משמשות למרעה בקר, כך הפכה דרום אמריקה לאסם הבשר של העולם כולו.


יש מקומות, שהגשמים נופלים על קרקע סלעית צפופה. ומחלחלים לאט לאט עד שמגיעים לשכבה התחתונה החוסמת אותם ואז הם פורצים כמעיין מאות שנים אחרי שירדו כגשמים על הארץ. למשל, מעיין סאן-בנדטו באיטליה. מפיק מים שירדו כגשם לפני שמונה מאות שנה!!!


איך יודעים היכן לחפור באר?


בדרך כלל הצמחיה היא האות. אם אתה רואה מקום צחיח שהגשמים בו מועטים. ונמצאים בו עצים או ירק. סימן שהמים כאן לא רחוקים מפני הקרקע.


בחולות ניצנים, למשל, מי התהום קרובים מאוד לפני הקרקע. לעיתים, חפירה של מטר וחצי, וכבר מבצבצים מים מבין החולות. בצד הדרומי מערבי של חולות ניצנים, נמצא מכרה כורכר ישן ונטוש, הקבלנים כרו כורכר מהאדמה, עד שמי התהום הציפו את המכרה והפכו אותו לאגם מים יפהפה.


המבנה התת קרקעי של הסלעים, הוא הגורם העיקרי הקובע מה יהיה עם המים. האם יפרצו כמעיין? האם ישאבו מבאר? או שמא יעמדו ימים רבים בלא להנות בהם בני אדם.


הבאר שבשרטוט הבא, שרטוט מס. 1, לא תוציא מים. החופרים מגיעים לשכבה הקשה ולא מוצאים רטיבות. אין להם כלים כדי לדעת מה קורה בצדדים.

שרטוט מס. 1 

בשרטוט מס. 2 זאת היא הבאר האידיאלית. חפירה עד לעומק האדמה והמפגש עם המים.

שרטוט מס. 2

שרטוט מס, 3 מתאר באר שעולה למעשה על נחל תת קרקעי. הבאר "תופסת" את המים במרוצתם ממקום גבוה למקום נמוך.

שרטוט מס. 3

בשרטוט מס. 4 אנחנו רואים מאגר תת קרקעי גדול (אקוויפר) שאפשר לחפור לתוכו כמה בארות במרחקים שונים. חפירת בארות במרחק מה זה מזה נותנות לאנשים מידע על היקף המאגר וכמות המים שיש בו. אנשים יכולים לחפור באר, למוצא מים ואז כשיתיישבו ליד הבאר, היא תיבש.

שרטוט מס. 4


דוגמה מענינת יש בפרשה הקודמת. אברהם חפר באר וקרא את שמה "באר שבע". יצחק בנו חופר ליד ומוצא מים. זאת היא "רחובות" הוא חוזר לבאר שבע ושם עבדיו חופרים ומוצאים עוד מקור מים. זאת היא הבאר "שבעה". מסיימת התורה "על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה" ברור? לפני כן הייתה זאת באר בשם "באר שבע". כשיש שלוש בארות. יש כאן כבר עיר. העיר נקראת על שם הבאר הראשונה.


נחזור לבארות שבחולות ניצנים. החולות ספוגים במים, מי שיסתובב בשטח יראה עשרות!!! קידוחים של מקורות במרחקים לא גדולים זה מזה. מה קורה?


כששואבים מים מהבאר מגיעים מים חדשים מארבע הכיוונים, גם מכיוון הים. אם ישאבו מהר או יותר מדי. יגיעו מי הים עד הבארות והבארות יומלחו. ראה שרטוט מס. 5.  באר שהומלחה, יעברו שנים רבות וגשומות עד שיוכלו לחזור ולשאוב ממנה.

שרטוט מס. 5

 

מה קרה בחרן? למה אבן גדולה על הבאר?  חרן נמצאת ב"ארם נהרים" יושבת בין שני נהרות כך מספרים לנו חז"ל. בחרן כמעט ולא יורד גשם. אנשי המקום חופרים בארות. מי הנהרות מחלחלים לאט לאט במעבה האדמה וממלאים את הבארות. אם שאבו את כל המים מהבאר, יעבור זמן רב עד שהיא תתמלא מחדש. אין פלא שרועי חרן שמרו מכל משמר על הבאר מפני רועים חמדנים שעלולים לכלות את מימיהם. ראה שרטוט מס. 6.
שרטוט מס. 6

 

ומשהו פיקנטי לסיום...


לפני מלחמת ששת הימים, כשממלכת ירדן שלטה על כל השטח שמירושלים ועד ים המלח. החליט מי שהחליט שאי אפשר לתת למי הגשמים שיורדים באזור ירושלים, לזרום דרך נחל רפאים ונחל שורק, היישר לשטח הירדני ליד בית לחם.


מה עשו? הניחו סכר ענק על נחל רפאים ויצרו שם אגם מלאכותי. מאגר בית זית שמו על שם השכונה שמתנוססת מעליו.


וראה זה פלא. מי המאגר חלחלו באדמה ואי אפשר היה לנצל אותם כראוי. מנגד, הגיעו שמועות עקשניות המספרות שמעיינות עין גדי שופעים מים כפי שלא שפעו מעולם.


בדיקה גיאולוגית מעמיקה שנעשתה אחרי המלחמה. גלתה סלע ענק ששוכב תחת הרי ירושלים בשיפוע לכיוון ים המלח. ראה שרטוט מס. 7.

שרטוט מס. 7

 

 [צלם]

באר בשיקום []

באר מים

באר-משאבת מים בחולות ניצנים. והשועל בא לשתות מהבאר

חולות ניצנים, צמחיה ירוקה בתחילת תשרי, שבעה חודשים אחרי הגשם

מי תהום שעלו במחצבת כורכר

שחזור של באר בכפר חשמונאי

  1. 1. למה לא מצאתי את הכתבה בדף הבית?
    שלמה 06/12/2009 22:51
    מצאתיה רק אחרי חיפוש אחרי "בארות"