יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

כמה זה בדיוק מאה שערים?

כמה זה בדיוק מאה שערים?

לא חשבתם על כך אף פעם; מהי הברכה ביבול שהיתה ליצחק אבינו? ואיך היא היתה מתבטאת היום? מינונים מדוייקים, כמויות אמת

יחיאל בראון א' בכסלו תש"ע - 18/11/2009 16:20

לפני כשלושת אלפי שנים זרע יצחק כאן בארץ ישראל ומצא מאה שערים. כמה ניתן לזרוע ולמצוא היום? הנה חישוב מעניין בריח חקלאי, מקראי והסטורי:


בפרשת השבוע, פרשת תולדות, מתאר הכתוב את יצחק אבינו, הזורע יבול חקלאי. ידועה הברכה ששרתה בתבואתו, כשהניב היבול 'מאה שערים'  "ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים" (תולדות, פרק  כ"ו, פסוק י"ב) (וכידוע, שכונת מאה שערים קרויה על שם פסוק זה, אשר נקרא בפרשת השבוע של שבוע הקמת השכונה).


ומה היום? אלפי שנים לאחר מכן, באדמת אותה הארץ?


ניתן לבדוק, הנה הנתונים:


כיום הזריעה במכונות חקלאיות היא במינונים מדויקים.

זורעים 13 ק"ג זרעים (מורעלים...) בכל דונם.

בעונת הקציר, קוצרים כ 400 ק"ג לדונם, וזאת  בשנה רגילה. (פי 30 בסך הכל)

בשנה מבורכת יכולה כמות היבול לטפס עד קרוב ל- 700 ק"ג לדונם! (פי 53.84)


כלומר: ברכת ה' ליצחק היתה פי כמה וכמה  מן הברכה המרבית שבה יכולים אנו בדרך הטבע לזכות כיום! משום שלדברי רש"י במקום, היתה התבואה שהניבו הזרעים פי מאה מן האומדן. אם ניקח את האומדן המינורי ביותר  של ימינו, ונתייחס אליו כצפי שהיה ליבול של יצחק אבינו, הרי שיש להכפילו פי 100! כביכול, על כל ק"ג שזרע יצחק הצמיחה לו האדמה בברכת השם 300 ק"ג תבואה. ובדונם אחד: 3,900 ק"ג.
 

והעיקר -  סופו של הפסוק "ויברכהו ה'".

בגלרייה הבאה תמונות טריות מן המרחב הנזרע שצולמו השבוע כפי שנקלטו בעדשת צלם 'אתרוג' שיצא 'לשור בשדה'. תמונות מן השלבים הקודמים, גם של החריש והסבר מלומד מאת כתבנו - בגלרייה הבאה אי"ה.

מכונת זריעה של ימינו  []
 הזרעים על פני האדמה []
והנה הנמלים מתגנבות אל בין הזרעים  []
 לך אל נמלה עצל... גרגר אחד הביתה []

  1. 2. תודה על ההערה, תוקנה הטעות [לל"ת]
    מערכת 'אתרוג' 18/11/2009 20:59
  2. 1. טעות בהבנת הפסוק
    מנחם 18/11/2009 19:48
    מאה שערים זה לא פי מאה מהזריעה!
    אלא - שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת מאה ממה שאמדוה (רש"י).