כאב שיניים הוא נורא. הזנחתו- או אי טיפול מלכתחילה- אלו דברים נוראים עוד יותר. לשם כך, הבאנו לכם כאן עשרה כללי זהב, שיימנעו מכם, בעזרת ה', להזדקק לשיני הזהב, או לשלל תחליפיהם המודרניים, אשר עלותם- כשל זהב...

גם מחלת העששת וגם מחלת החניכיים הן בבסיסן מחלות חיידקיות. גורמים שונים עוזרים לחיידקים בהתבססות ובהתקדמות המחלה, או מסוגלים לעכב את החיידקים ולמנוע את המחלה. צריך רק להכיר אותם- ולהקפיד עליהם!

ד"ר חגי סלוצקי, רופא שיניים, סגן מנהל רפואי  בכללית סמייל, מביא את עשרת הכללים לשמירת בריאות הפה והשיניים:

1. סילוק הרובד הדנטלי – צחצוח שיניים לאחר כל ארוחה, או לפחות פעמיים ביום באופן יסודי, הוא היסוד לבריאות השיניים. שימוש בעזרים נוספים למברשת השיניים כגון; קיסמים, חוט דנטלי המיוחד לשיניים ועוד, חיוני להשגת הסרה של הרובד במקומות שקשים לגישה, ועל ידי צחצוח שגרתי על ידי מברשת רגילה, לא מושגת הסרתו.

2. מברשת השיניים – שימוש במברשות מתקדמות- ממונעות ובעלות פונקציות משוכללות על ידי טכנולוגיות חדישות, יאפשר להשיג את התוצאה הרצויה בקלות יתר. גם אמצעי המחשה לזיהוי הרובד, כחומר הצובע אותו בצבע עז, עד כי לא ניתן להתעלם ממנו, הניתנים לרכישה במרפאות השיניים או בבתי המרקחת השונים, יכולים לסמן למעוניין היכן לא הצליח להסיר את הרובד, ובכך למקד את הצחצוח עוד יותר ושפר את תוצאותיו.

3. בלאי – את מברשת השיניים יש להחליף כאשר הסיבים מתחילים להיפתח ונראים בלויים. רצוי ליטול עצת רופא שיניים או שיננית בעת בחינת הצורך בהחלפת המברשת.

4. לא בכוח! – ואיך אפשר בלי ניפוץ מיתוס? צחצוח חזק יותר לא יסיר יותר רובד. הטכניקה הנכונה לצחצוח היא החשובה;  מומלץ שימוש במברשת רכה עם סיבים בעלי קצוות מעוגלים בגודל ראש מתאים (שאינו גדול מדי) ובעלת אחיזה נוחה.

5. סוכרים – החיידקים השונים הגורמים למחלת העששת, ניזונים מהסוכרים שבמזון, אשר בזכותם הם מתרבים. מזון דביק, המכיל סוכרים, גרוע אף יותר, וישמש את החיידקים כמושב טוב יותר, לפרק זמן ארוך יותר. אל תפרגנו להם את זה!

6. פלואוריד – שימוש במשחת שיניים המכילה פלואוריד חשוב ביותר. הפלואוריד הוא מינרל טבעי המקשה על המסת השן ע"י החיידקים, ואף פוגע בהם.

7. אבן השן – כאשר הצחצוח אינו מושלם, מתחיל הרובד החיידקי להסתייד, ונוצרת אבן השן. מלבד היותה כר נוח להתיישבות חיידקים נוספים, גורמת האבנית עצמה לדלקת ברקמות החניכיים הסמוכות לאזורי היווצרותה. הסמן הראשון לדלקת הוא דימום. הסרת אבן השן עצמה לא תעשה על ידי צחצוח שגרתי, אלא, נדרש טיפול של שיננית או של רופא השיניים על מנת להסירה. במקרים רגילים מומלץ להסיר את האבנית כל 6 חודשים, לרגישים במיוחד רצוי לעבור טיפול כל שלושה חודשים.

8. בדיקת רופא – מומלץ לעבור בדיקת רופא שיניים כל 6 חודשים. ניתן גם לעבור בדיקה זו פעם בשנה, במקרה שזוהי המלצת הרופא.

9. חובת דיווח – חובה לבדוק כל תופעה חריגה בשיניים או בחלל הפה. זיהום בחניכיים ובשיניים יכול להיות גורם להשפעות הרות אסון גם באזורים אחרים של הגוף. יותר ויותר נמצאים הקשרים בין מחלות התוקפות את האדם בכלל כגון: מחלות לב, כלי דם, סכרת, משקל ולד נמוך וכו' לבין מוקדי זיהום בפה שביטויים במחלת חניכיים קשה.
אין להתעלם מכיבים, פצעים או גידולים עיקשים בחלל הפה, כל מה שלא חלף תוך שבוע יש מקום שייבדק לעומק על ידי רופא.

10. הצהרת בריאות – כל מחלה הפוגעת בגוף יכולה לבוא לידי ביטוי בחלל הפה והשיניים. חשוב להצהיר בפני רופא השיניים על כל מחלה או תרופה שאנו מודעים לה, כמו גם לעדכן את הרופא במצב בריאות חדש כאשר זה נוצר.

אלו עשרת הכללים על מנת למנוע את החור הבא בשן, אשר מילויו קודח חור עמוק בהרבה- בקרב הכיס...

מוגש באדיבות שירות בריאות כללית, המובילה מהפכה ברפואת השיניים בישראל.