יש לי מושג
ילדים גדלים על העצים?
מה הקשר בין מצוות ערלה למנהג החלאקה? ולמה דוקא במירון?
מובא ב"שערי תשובה" (או"ח תקלא, ז): נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש.
בשו"ת "ערוגת הבושם: "מנהגם תורה הוא, וסמך לכך ממה שאמרו במדרש על הפסוק "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם" - הכתוב מדבר בתינוק "שלש שנים יהיה לכם ערלים", שאינו יכול להשיח ולא לדבר "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש", שאביו מקדישו לתורה". (מדרש תנחומא קדושים יד)
וכך למדו בעלי מנהג זה, שבשלוש השנים הראשונות הוא דומה לעץ ערלה ואין גוזרים שערותיו, ובשנה הרביעית שכבר יכול להתקדש, גוזזים את שערותיו ומשאירים לו פאות, וזו המצווה הראשונה שמקיימים בו.
וכיוון שבמצווה זו מתחילים לחנכו למצוות, נהגו לשמוח כדי לחבב המצוות, ומזמינים קרובים וידידים ומכבדים אותם במאכל ומשקה. ולכן כתב שאין להקדים את התגלחת לפני שלש שנים ואין לאחרו, אולם אם איחור התגלחת הוא בשביל לקיים התגלחת בחג הסמוך לגיל שלש או לגלחו בל"ג בעומר, מותר לאחרו.
יש נוהגים שלא לספר כלל את שיער בניהם הקטנים עד שיגיעו לגיל שלוש, ואז מספרים את שערותיהם ומשאירים להם פאות, ובזה מחנכים אותם למצוות "לא תקיפו פאת ראשכם". (ויקרא יט, כז)
[צלם] |
עדותו של ר' חיים וויטאל על חלאקה בזמן האר"י ז"ל: "ענין מנהג שנהג ישראל ללכת ביום ל"ג בעומר על קברי רשב"י ור"א בנו אשר קבורים במירון, ואוכלים ושותים ושמחים שם, אני ראיתי למורי האר"י ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג בעומר וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע, והרב יונתן שאגיש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי ללמוד עם מורי ז"ל שהוליך את בנו הקטן עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, וכתבתי כל זה להורות שיש שורש למנהג הזה הנזכר".
ורבים נוהגים לספר את הקטן ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, כדי שתחילת חינוכו למצוות תהיה מתוך התחברות לצדיק. ובני ירושלים שרחקה להם הדרך להגיע למירון היו הולכים למערת שמעון הצדיק שמצפון לעיר העתיקה. ויש קהילות שהיו רגילים לספר הקטן בבית הכנסת. ובכל מקום רבים נוהגים לבקש מתלמיד חכם שיתחיל לספר את הילד.
ענין חלאקה במירון הינו ביותר בשל קבורתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי, אשר מסר נפשו על לימוד התורה. השלט בפתח הציון נושא את הכיתוב: כי לא תישכח מפי זרעו, ולא בכדי. סופי התיבות יוצרים את המילה: יוחאי.
יש נוהגים לספר בל"ג בעומר במירון את כל הקטנים שיום הולדתם השלישי חל בסמיכות של כמה חודשים לפני או אחרי ל"ג בעומר. ויש מקפידים שלא לספר את הילד לפני יום הולדת שלוש, ולכן אם יום הולדתו אחר ל"ג בעומר מספרים אותו ביום הולדתו. ואם נולד לפני ל"ג בעומר, אם יום הולדתו בסמיכות של מספר שבועות לל"ג בעומר, ממתינים לספרו בל"ג בעומר, ואם נולד כמה חודשים לפני ל"ג בעומר מספרים אותו ביום הולדתו.
סדר תספורת ראשונה - "חלאקה" – יש נוהגים לקיים את טקס החלאקה לפי הכתוב בספרים הקדמונים הכולל:
א. לימוד הלכות חיוב האב בלימוד התורה לבנו.
ב. לבישת הציצית בפעם הראשונה בחייו של הילד בברכה.
ג. ברכת האב לבנו – נוסח ברכת הבנים.
ד. גזירת השיער על ידי אדם גדול בתורה תוך כדי אמירת פרק תהילים.
ה. שירה ריקוד והודיה לקב"ה שזיכה את ההורים להגיע ליום מיוחד זה.
ו. תפילה ובקשה להצלחתו של הילד:
יהִי רָצוֹן מִלּפָנֶיךָ ה´ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁכּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתָ הַבֵּן הַזֶּה לקַיֵּם מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קדוֹשִׁים כָּךְ תּזַכֵּהוּ לתוֹרָה למִצְוָה לחֻפָּה ולִבְנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רוִיחֵי, וִיקוּיָם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כִּי בִּי יִרְבּוּ יָמֶיךָ ויוֹסִיפוּ לךָ שׁנוֹת חַיִּים, כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים ושָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לךָ, אָמֵן כֵּן יהִי רָצוֹן.