חידת הסודוקו או כמו שנהגת ביפנית מדוברת סודקו (בד' קמוצה) הוא תשבץ מספרים שבו צריך למקם ספרות על לוח משובץ שגודלו (לרוב) 9×9, המורכב מ-9 מצולעים (בדרך כלל ריבועים, אך לא תמיד) בני 9 משבצות כל אחד.

מטרת המשחק - למקם את 9 הסמלים (לרוב הספרות 1 עד 9) על גבי לוח המשחק כך שבכל טור, בכל שורה, ובכל מצולע, יופיע כל סמל בדיוק פעם אחת. בלוח המשחק נתונים כמה סמלים, ויש להתייחס אליהם בעת מיקום הסמלים במהלך המשחק.

החידה הפכה פופולארית ביפן בשנת תשמ"ו ובבריטניה, בקנדה ובישראל בשנת תשס"ה בעקבות קידומה בעיתונות.

מה מקורו של הסודוקו?

במאה ה-18 חקר המתמטיקאי השוויצרי לאונרד אוילר ריבועים שבהם תוכן המשבצות שונה בכל שורה ובכל עמודה. הוא קרא לריבועים האלה ריבועי קסם, אך מכיוון שאוילר מילא את משבצות הריבועים באותיות לטיניות, מכנים אותם גם בשם ריבועים לטיניים.

משחק המבוסס על ריבועים לטיניים מסוג זה הופיע לראשונה בעיתון ניו יורקי בשם "Math Puzzles and Logic Problems" ("תשבצים מתמטיים ובעיות היגיון") בשנות ה-70 של המאה ה-20.

משחק הסודוקו, שבו נדרש המילוי לקיים עוד תנאי נוסף, הופיע בראשונה ביפן בשנת תשמ"ד ונקרא: "סואוז'י ווא דוקושין ני קאגירו" שמשמעו - "מוגבל למספר יחיד". בהמשך קוצר השם ל"סודוקו", שמשמעו ביפנית (נוסף על היותו ראשי תיבות של הביטוי לעיל) "מספר יחיד".

ניו זילנדי בשם ויין גולד, בעברו שופט בהונג קונג, פיתח תוכנית מחשב המייצרת תשבצים אלה, ובשנת תשס"ד החל לספקם לעיתון "הטיימס" הבריטי, אשר החל לפרסמם במדור יומי קבוע בעיתון.

כיום, החידות מפורסמות ביפן ובבריטניה גם בעיתונים יומיים, וכן בעיתון ה-"New York Post" בניו יורק. גם העיתונים האוסטרליים "האוסטרליאן" וה"סידני מורנינג הרלד" החלו בפרסום מדורים קבועים.

משנת תשס"ה גם עיתונים ישראלים החלו לפרסם סודוקו על בסיס קבוע. בישראל פורסם סודוקו בירחוני התשבצים  עוד לפני שפשטה האופנה בעיתונים, תחת השם "תשע ברבוע".

במרס תשס"ו, בעיר לוקה (Lucca) שבאיטליה, התקיימה אליפות העולם הראשונה לפתרון סודוקו. המשתתפים היו בני כל הגילים מגיל 15 (המשתתף מגרמניה) ועד גיל 61 (המשתתף מאיטליה). ובזה הוכיחו לעולם ולכולם שהסודוקו מתאים לכל גיל, לכל מין ולכל עם.