יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

שניים כנגד אחד

לדעת אביי, שקול תלמיד חכם מארץ ישראל כנגד שני תלמידי חכמים מבבל

נ.ליברמן ח' באדר תש"ע - 22/02/2010 06:01
לדעת האמורא אביי, מאמוראי בבל במאה השלישית – רביעית לספה"נ, שקול היה תלמיד חכם בארץ ישראל כנגד שני תלמידי חכמים בבבל. דברים אלו אמר אביי במסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א': "אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן" - אחד מהם, מגדולי ארץ ישראל, עדיף משניים מאיתנו, מחכמי בבל.

דבריו אלו של אביי מעידים על כבודו ליושבי ארץ ישראל, דבר הנלמד גם כן מפסיקתו המעניינת בעניין של ארצישראלי המגיע לבבל, בנוגע למנהגים שונים שבשתי הארצות.

פסיקתו של אביי היתה, כי יהודי מארץ ישראל, המגיע לבבל, רשאי להמשיך לנהוג את מנהג ארץ ישראל, אף אם הוא שונה ממנהג המקום, ואף במקרה שהוא 'לקולא', מפני שיהודי התפוצות כביכול 'כפופים' ליהודי ארץ ישראל, ועליהם ללכת לפי מנהגיהם ולא להיפך, כדבריו: "אבל מארץ ישראל לבבל לא, כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו" (מסכת פסחים, דף נ"א, עמוד א'). רש"י מפרש במקום, כי הדבר נעוץ בכך שבארץ ישראל היו סמוכים, מה שלא קיים היה בבבל, ולכן חכמי בבל כפופים לא"י ומנהג א"י אינו בטל (אמנם, לפי התוספות במקום,  שייך הדין לסגולתה המיוחדת של 'אווירא דארץ ישראל מחכים', ולכן בני הארץ בקיאים יותר בהלכות איסור והיתר ומנהגם חשוב יותר.

כאשר היה אביי נפגש עם תלמידי חכמים מארץ ישראל היה חוקרם על פירושיהם למקראות, ומתעניין מפיהם: אמר ליה אביי לרב דימי האי קרא במערבא במאי מוקמיתו ליה (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ב, עמוד ב').

בחז"ל מובאת בהקשר נוסף התייחסותם של חז"ל למעלת לימוד התורה בארץ ישראל מבכל מקום אחר: 'אווירא דארץ ישראל מחכים", (תלמוד בבלי, מסכת  בבא בתרא, דף קנ"ח עמוד ב') משום סגולת הארץ וקדושתה. דברים אלו נאמרו על ידי רבי זירא, מאמוראי בבל, ומבטאים את השתוקקותו לעלות ללמוד תורה בארץ ישראל, תקווה שאכן הוגשמה.