יום שישי י"ח בניסן תשפ"ד 26/04/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

מתי התענתה אסתר ?

תענית אסתר, שחלה ביום י"ג באדר, ערב חג הפורים, חלה למעשה בעיצומו של חג הפסח בכלל

נ. ליברמן י"א באדר תש"ע - 25/02/2010 06:02
תענית אסתר, שחלה ביום י"ג באדר, ערב חג הפורים, אינה חלה ביום שבו חלה תענית אסתר, אשר לזכרה נקבעה התענית לדורות, היא התקיימה בפועל  בחודש אחר, חודש ניסן, נמשכה שלושה ימים: י"ג, י"ד וט"ו בניסן, ואף ביטלה מצוות עשה דאורייתא.

תענית אסתר, אותה גזרה אסתר המלכה על עצמה, על נערותיה ועל כל העם היהודי בפרס על מנת לעורר רחמי שמים ולחזור בתשובה, חלה בערב פסח, ואף התארכה לפסח עצמו, בבטלה את מצוות עשה של 'בערב תאכלו מצות',  (חומש שמות, פרק  י"ב, פסוק י"ח),בהיותה נקבעת לימים: י"ג, י"ד, וט"ו בניסן. תאריך זה מובא במדרש רבא על מגילת אסתר, פרשה ח', על הכתוב במגילה: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת  וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (מגילת אסתר, פרק ד' פסוק ט"ז).

התענית לדורות לא יכולה היתה להיקבע אף היא בחודש ניסן, מפני שאין מתענים בו, ורק בזמן הנס עצמו הותרה התענית אף ביום ראשון של פסח, משום שהיו במצב של 'פיקוח נפש'. משום כך ולזכר הגורם לנס נקבעה התענית בסמיכות לפורים, יום י"ג באדר, ערב חג הפורים.

תענית אסתר חלה מעלות השחר, עד צאת הכוכבים של יום י"ג באדר.