יש לי מושג
למי שנורא דחוף לו...
התחליף לנגיף הקרוי על-שם 'דבר אחר' הינו 'שפעת מקסיקו', גם לטעמו של ה'דבר האחר' נמצא תחליף, מהו?
נ. ליברמן כ"ד בתשרי תש"ע - 12/10/2009 06:03
בנהרות דרום מערב אסיה - המזרח התיכון: ה'חידקל', ה'פרת' ו'כהרון' שבאיראן, מצוי דג ה'שאבוט'. (בעברית- שיבוטה) דג זה מזוהה על ידי ד"ר זהר עמר וד"ר ארי זיבוטפסקי מאוניברסיטת בר אילן, במגמת זיהוי בעלי חיים מקראיים בימינו, כדג ה'שיבוטא' המקראי.
נתון אשר מעורב בקביעה זו הינו העובדה, כי טעם מוחו של הדג, זהה לטעמו של בשר 'דבר אחר', לפי דבריהם של אוכלי חיה טמאה זו.
התייחסות לעובדה זו מצויה בדברי חז"ל, והיא דבריה של ילתא, בתו של ריש גלותא ואשת רב נחמן, אשר היתה בקיאה בתלמוד וטענה, כי לכל דבר איסור הציב הקב"ה בעולמו דבר היתר, שמהווה אפשרות לחוות את הדבר באופן המותר. את דג השיבוטא מביאה ילתא כמקביל המותר לאיסור של בשר 'דבר אחר', כפי שמופיע בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ט, עמוד ב': "אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא... חזיר מוחא דשיבוטא" (אמרה לו ילתא לרב נחמן, כל מה שאסר הקדוש ברוך הוא התיר לנו כמותו: אסר לנו דם - התיר לנו כבד, חזיר - מח של שיבוטה)
דבריה אלו של ילתא, מובאים גם במקור נוסף, במדרש תנחומא, שמיני, י"ב, אך שם אינם מיוחסים לה: " יותר ממה שאסרתי לך התרתי לך... אסרתי לך את הדם, התרתי לך את הכבד שכולו דם, אסרתי לך את החזיר, התרתי לך את הדג ששמו שיבוטא, שהוא דומה לחזיר."
הדג שזוהה הינו דג ממשפחת הקרפיון, מזן ה'ברבוס', והוא כשר למאכל. אוכלי בשר 'דבר אחר' שטעמו ממנו טענו, כי אכן טעמם של שני המאכלים - זהה.
משקלו המרבי של הדג עומד על כ-60 קילוגרם.
ישנן דעות נוספות בקשר לזיהויו של ה'שיבוטא' התלמודי כיום, כאשר בעבר נטען כי הוא דג הקרפיון שמקורו בסין, וכיום ישנם המחשיבים אותו כדג 'משה רבנו' ויש שטוענים כי הוא דג ה'הליבוט'.
ה'פרי מגדים', רבי יוסף תאומים, מנושאי הכלים על ה'שולחן ערוך' (ה'תפ"ז, 1727 – ה'תקנ"ב, 1792) טוען כי דג השיבוטא הינו 'עז הים', כפי שמובא בתוספות, מסכת עבודה זרה, ל"ט, ד"ה, וכן בתוספות (מסכת עבודה זרה, דף ל"ט, עמוד א').
"המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו? מי אמרינן כיון דעיזא לא נחית בים ושיבוטא לא סליק ליבשה לא כלום עביד או דלמא השתא קא מנהיג" (מסכת בבא קמא, דף נ"ה, עמוד א').
'חמרא דימא שרי, תורא דימא אסור' וכן עז המים, שהיא בהמה גדולה הנמצאת בים שריא, היא הנקראת שיבוטא".
לפי חז"ל דג השיבוטא יחזור מגלות בבל רק בימות המשיח.
נתון אשר מעורב בקביעה זו הינו העובדה, כי טעם מוחו של הדג, זהה לטעמו של בשר 'דבר אחר', לפי דבריהם של אוכלי חיה טמאה זו.
התייחסות לעובדה זו מצויה בדברי חז"ל, והיא דבריה של ילתא, בתו של ריש גלותא ואשת רב נחמן, אשר היתה בקיאה בתלמוד וטענה, כי לכל דבר איסור הציב הקב"ה בעולמו דבר היתר, שמהווה אפשרות לחוות את הדבר באופן המותר. את דג השיבוטא מביאה ילתא כמקביל המותר לאיסור של בשר 'דבר אחר', כפי שמופיע בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ט, עמוד ב': "אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא... חזיר מוחא דשיבוטא" (אמרה לו ילתא לרב נחמן, כל מה שאסר הקדוש ברוך הוא התיר לנו כמותו: אסר לנו דם - התיר לנו כבד, חזיר - מח של שיבוטה)
דבריה אלו של ילתא, מובאים גם במקור נוסף, במדרש תנחומא, שמיני, י"ב, אך שם אינם מיוחסים לה: " יותר ממה שאסרתי לך התרתי לך... אסרתי לך את הדם, התרתי לך את הכבד שכולו דם, אסרתי לך את החזיר, התרתי לך את הדג ששמו שיבוטא, שהוא דומה לחזיר."
הדג שזוהה הינו דג ממשפחת הקרפיון, מזן ה'ברבוס', והוא כשר למאכל. אוכלי בשר 'דבר אחר' שטעמו ממנו טענו, כי אכן טעמם של שני המאכלים - זהה.
משקלו המרבי של הדג עומד על כ-60 קילוגרם.
ישנן דעות נוספות בקשר לזיהויו של ה'שיבוטא' התלמודי כיום, כאשר בעבר נטען כי הוא דג הקרפיון שמקורו בסין, וכיום ישנם המחשיבים אותו כדג 'משה רבנו' ויש שטוענים כי הוא דג ה'הליבוט'.
ה'פרי מגדים', רבי יוסף תאומים, מנושאי הכלים על ה'שולחן ערוך' (ה'תפ"ז, 1727 – ה'תקנ"ב, 1792) טוען כי דג השיבוטא הינו 'עז הים', כפי שמובא בתוספות, מסכת עבודה זרה, ל"ט, ד"ה, וכן בתוספות (מסכת עבודה זרה, דף ל"ט, עמוד א').
"המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו? מי אמרינן כיון דעיזא לא נחית בים ושיבוטא לא סליק ליבשה לא כלום עביד או דלמא השתא קא מנהיג" (מסכת בבא קמא, דף נ"ה, עמוד א').
'חמרא דימא שרי, תורא דימא אסור' וכן עז המים, שהיא בהמה גדולה הנמצאת בים שריא, היא הנקראת שיבוטא".
לפי חז"ל דג השיבוטא יחזור מגלות בבל רק בימות המשיח.
טלית גדולה הטלית הגדולה בעולם יוצרה בשנת ה'תשס"ו, והשימוש הראשון בה נעשה בחג שמחת תורה של שנת ה'תשס"ז
פרקי אבות בשבת חורפית? מנהג ידוע בכל קהילות ישראל ללמוד את מסכת אבות בשבתות הקיץ מה המקור למנהג זה? והאם באמת הוא קשור לימי ספירת העומר?
טיפ טיפה של בריאות... מסורת: גשם בימי ספירת העומר – תרופה נדירה ומופלאה. האם קיים מקור לדבר, האם הוא נכון, ומהו בכלל?