יש לי מושג
אתרוג מגן עדן
הדעה הרווחת בחז"ל לגבי זיהויו של עץ הדעת הינה, שהעץ היה עץ האתרוג, בניגוד למיתוס הרווח, אשר מקורו בנצרות, כי היה עץ התפוח.
דעה זו הינה המקובלת ביותר מבין הדעות לגבי טיבו של העץ, והיא דעתו של ר' אבא דעכו: "אתרוג היה, הדא הוא דכתיב: (שזה מה שכתב) 'ותרא האשה כי טוב העץ למאכל...', (חומש בראשית, פרק ג', פסוק ו') אמרת, צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו, ואין את מוצא אלא אתרוג". (בראשית רבה ט"ו)
ר' אבא קובע, כי משמעות המילים 'טוב העץ' מורות על כך שאף בעץ עצמו גלומות היו התכונות שהיו מצויות בפריו, והיות שהעץ היחיד, אשר נושא בתכונות פריו וניתן לאכילה, הינו עץ האתרוג, הרי שעץ זה היה עץ הדעת, אשר ממנו אכלו אדם וחווה למרות ציווי ה'.
בחז"ל דעות נוספות לגבי זהותו של עץ הדעת:
לדעת רבי מאיר היה עץ גפן: "שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר "וישת מן היין וישכר"(חומש בראשית פרק ט' פסוק כ"א). לדעת רבי נחמיה היה תאנה: "שבדבר שנקלקלו בו נתקנו, שנאמר "ויתפרו עלי תאנה" (חומש בראשית פרק ג' פסוק ז'). ולדעת רבי יהודה היה חיטה: "שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעם טעם דגן" (מסכת ברכות, דף מ' עמ' א').
לדעת הבן איש חי (רבנו יוסף חיים מבגדד , כ"ז באב ה'תקצ"ד- י"ג באלול ה'תרס"ט) הרי שעץ הדעת כלל יותר מפרי אחד, ובכך מיישב את המחלוקת לגבי הסוגים השונים.
דעתו של רבי אבא, בדבר זיהוי העץ כעץ האתרוג הינה, כאמור, הרווחת ביותר, ונזכרת בנוסף לשלוש הדעות האחרות בבראשית רבה פרק ט"ו סימן ז'.
המיתוס בדבר זהותו של עץ הדעת בעץ התפוח- מקורו בנצרות, ובתיווכה של האומנות חדר גם לפולקלור היהודי. מיתוס זה, המשולל כל מקור יהודי, פופולרי ביותר ומטעה רבים.
ניתן למצוא גורם מאיץ לחדירתו של המיתוס מן הנצרות אל היהדות בכינוי של חז"ל לעץ האתרוג כעץ התפוח, כפי שנמצאת בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד א': "אמר רבי חמא ברבי חנינא מאן דאמר 'כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע"- כלומר, שעם ישראל נמשלו לעץ התפוח, אשר פריו מקדים את עליו, כפי שעם ישראל הקדימו נעשה לנשמע.
כאשר התוספות במקום (רבנו תם) מבארים, כי כוונתם של חז"ל במקום זה היתה אל עץ האתרוג, משום שעץ התפוח אינו מקדים את פריו לפריחתו, מה שאין כן אצל עץ האתרוג אשר 'דר משנה לשנה'- אינו משיר פירותיו בעונת השלכת, בה משיר את עליו, כך שכאשר מתחדשת פריחתו בעונת הפריחה, כבר מצויים על ענפיו פירות ההדר מן השנה הקודמת, סימוך לכך שהתפוח המזכר בדברי חז"ל הינו האתרוג מובא במקום מן התרגום שבשיר השירים מתורגם לפרי התפוח כאתרוג: "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים" (שיר השירים, פרק ז', פסוק ט') ומתורגם במקום: 'כריחא דאתרוגא'