יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

אתרוג מגן עדן

הדעה הרווחת בחז"ל לגבי זיהויו של עץ הדעת הינה, שהעץ היה עץ האתרוג, בניגוד למיתוס הרווח, אשר מקורו בנצרות, כי היה עץ התפוח.

נ. ליברמן ט"ז בתשרי תש"ע - 04/10/2009 06:10
הדעה הרווחת בחז"ל לגבי זיהויו של עץ הדעת הינה, שהעץ היה עץ האתרוג, בניגוד למיתוס הרווח, אשר מקורו בנצרות, כי היה עץ התפוח.

דעה זו הינה המקובלת ביותר מבין הדעות לגבי טיבו של העץ, והיא דעתו של ר' אבא דעכו: "אתרוג היה, הדא הוא דכתיב: (שזה מה שכתב) 'ותרא האשה כי טוב העץ למאכל...', (חומש בראשית, פרק ג', פסוק ו') אמרת, צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו, ואין את מוצא אלא אתרוג". (בראשית רבה ט"ו)

ר' אבא קובע, כי משמעות המילים 'טוב העץ' מורות על כך שאף בעץ עצמו גלומות היו התכונות שהיו מצויות בפריו, והיות שהעץ היחיד, אשר נושא בתכונות פריו וניתן לאכילה,  הינו עץ האתרוג, הרי שעץ זה היה עץ הדעת, אשר ממנו אכלו אדם וחווה למרות ציווי ה'.

בחז"ל דעות נוספות לגבי זהותו של עץ הדעת:

לדעת רבי מאיר היה עץ גפן: "שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר "וישת מן היין וישכר"(חומש בראשית פרק ט' פסוק כ"א). לדעת רבי נחמיה היה תאנה: "שבדבר שנקלקלו בו נתקנו, שנאמר "ויתפרו עלי תאנה" (חומש בראשית פרק ג' פסוק ז').  ולדעת רבי יהודה היה חיטה: "שאין התינוק יודע  לקרות אבא ואמא עד שיטעם טעם דגן" (מסכת ברכות, דף מ' עמ' א').

לדעת הבן איש חי  (רבנו יוסף חיים מבגדד , כ"ז באב ה'תקצ"ד- י"ג באלול ה'תרס"ט) הרי שעץ הדעת כלל יותר מפרי אחד, ובכך מיישב את המחלוקת לגבי הסוגים השונים.

דעתו של רבי אבא, בדבר זיהוי העץ כעץ האתרוג הינה, כאמור, הרווחת ביותר, ונזכרת בנוסף לשלוש הדעות האחרות בבראשית רבה פרק ט"ו סימן ז'.

המיתוס בדבר זהותו של עץ הדעת בעץ התפוח- מקורו בנצרות, ובתיווכה של האומנות חדר גם לפולקלור היהודי. מיתוס זה, המשולל כל מקור יהודי, פופולרי ביותר ומטעה רבים.

ניתן למצוא גורם מאיץ לחדירתו של המיתוס מן הנצרות אל היהדות בכינוי של חז"ל לעץ האתרוג כעץ התפוח, כפי שנמצאת בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד א': "אמר רבי חמא ברבי חנינא מאן דאמר 'כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע"- כלומר, שעם ישראל נמשלו לעץ התפוח, אשר פריו מקדים את עליו, כפי שעם ישראל הקדימו נעשה לנשמע.

כאשר התוספות במקום (רבנו תם) מבארים, כי כוונתם של חז"ל במקום זה היתה אל עץ האתרוג, משום שעץ התפוח אינו מקדים את פריו לפריחתו, מה שאין כן אצל עץ האתרוג אשר 'דר משנה לשנה'- אינו משיר פירותיו בעונת השלכת, בה משיר את עליו, כך שכאשר מתחדשת פריחתו בעונת הפריחה, כבר מצויים על ענפיו פירות ההדר מן השנה הקודמת, סימוך לכך שהתפוח המזכר בדברי חז"ל הינו האתרוג מובא במקום מן התרגום שבשיר השירים מתורגם לפרי התפוח כאתרוג: "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים" (שיר השירים, פרק ז', פסוק ט') ומתורגם במקום: 'כריחא דאתרוגא'