יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

ספר

Flash 90

רבי אלכסנדר זושא פרידמן הי"ד

הסופר והעסקן רבי אלכסנדר זושא פרידמן נולד לאביו רבי אהרן יהושע ביום א' מנחם-אב שנת ה'תרנ"ז. כבר בילדותו התגלה רבי אלכסנדר זושא כברוך כישרונות, ובהיותו עולל בן ג' שנים בלבד כבר חזר הוא בעל פה על כל ספר בראשית. כישרונות אלו הוסיפו להתגלות גם בימי נעוריו עת למד תורה בישיבת סוכוטשוב עיירת הולדתו. בגיל י"ז שנה התחתן רבי אלכסנדר זושא ועבר להתגורר בעיר הבירה ורשה שם החל את פעילותו הציבורית.

תחילה היה  רבי אלכסנדר זושא פעיל בתנועת 'צעירי אגודת ישראל' ובכישרונותיו הספרותיים הברוכים ערך את ביטאון התנועה – 'דגלנו'. בשנת ה'תרע"ט השתתף רבי אלכסנדר זושא בוועידה הארצית של 'אגודת ישראל' ואף נאם בפני צירי הועידה בצחות לשונו היפה. בשנת ה'תרפ"ה נבחר רבי אלכסנדר זושא למזכיר התנועה ושנה לאחר מכן נבחר לחבר מועצת קהילת יהודי ורשה מטעם 'אגודת ישראל'. את רוב עשייתו הציבורית הקדיש רבי אלכסנדר זושא למפעלי חינוך הצועדים בדרך ישראל סבא. הוא ייסד את רשת תלמודי התורה 'חורב' ועמד בראשם, וכן הקים סמינרים להכשרת מחנכים חרדים ואף היה חבר הנהלה בסמינר להכשרת מורות של 'בית יעקב' בקרקוב.

כחלק ממפעלו החינוכי ראה רבי אלכסנדר זושא צורך בכתיבת ספרים שיסייעו לבני הנוער הלומדים במוסדות החרדיים, לשם כך הוא ניצל את מיטב כישרונותיו וכתב חיבור על כללי התלמוד. ספר זה נקרא בשם 'כסף מזוקק' ובמבוא אליו כותב רבי אלכסנדר זושא כך 'מעת אשר רוחות זרים החלו לנשוב במחננו, ורבו ככמהין ופטריות בתי ספר ממינים שונים, שמחקו לימוד תורה שבעל פה לגמרי... ...וחנכו דור אשר לא ידע את ישראל, את תורתו ודתו – מעת הזאת נעשתה שאלת החינוך להשאלה הכי בוערה בחיי הציבור החרדי, אשר בפתרונה ראה את כל קיומו בהווה ועוד יותר בעתיד... ...אבל אם נעשה אמנם צעד אחד קדימה בהתארגנות מוסדות החינוך שלנו, לא עשינו עוד מאומה למלאות החיסרון הכי גדול המורגש בעולמנו החינוכי והוא: חסרון ספרות חינוכית פדגוגית מתאימה לרוחנו ולרוח מסורתנו... ...נתתי אפוא אל ליבי למלאת החיסרון הנזכר ולחבר ספר עזר פדגוגי כזה, שיכניס את התלמידים אשר יש להם הבנה ראויה בלימוד התלמוד לפרדס התורה והחכמה וכרם הפלפול האמיתי, וייתן להם ידיעה מקיפה בהשיטות הכי נודעות והכי מצויות ברחבי ים התלמוד והפוסקים'.

הספר כסף  מזוקק מכיל בתוכו עשרות כללים  ללימוד התלמוד וביאור לכללים אלו בתוספת מקורות והערות. על מנת שהספר יוכל להיות זמין לכל התלמידים, גם אלו שאין הפרוטה מצויה בכיסם, הודפס הספר מחולק למספר חוברות, וכפי שכותב רבי אלכסנדר זושא עצמו בתחילת חיבורו 'מפני יוקר הדפוס הנורא, החלטתי להוציא ספרי זה חוברות חוברות למען יקל על כל תלמיד לקנותן וללמוד בהן'. בסוף כל כלל מהכללים המובאים בחיבור הוסיף רבי אלכסנדר זושא חיבור בשם 'נקודות כסף' ובו ויכוח בין רב לתלמידו על הכלל הנזכר המובא בדרך הפלפול והחקירה.

למרות מפעליו החינוכיים הרבים זכור לנו כיום רבי אלכסנדר זושא בעיקר כמי שקיבץ וערך את חידושי תורתם של גדולי ישראל על התורה לחמישה כרכים שנקראו בשם 'דער תורה קוואל' או בתרגום לעברית 'מעיינה של תורה'. בחיבור זה כינס רבי אלכסנדר זושא את דברי תורתם של ראשונים ואחרונים גדולי החסידות ומתנגדיהם, כאשר דבריהם כולם ערוכים ומסודרים בשפה ברורה ונעימה המובנת אף למי שאינו שקוע בעולמה של תורה, ודברי החכמים כלשונם רחוקים מהבנתו.

גם את כתיבתו של החיבור הזה ראה רבי אלכסנדר זושא כצורך השעה וכפי שהוא כותב בהקדמתו 'בתקופתנו האחרונה, תקופה של ירידה רוחנית עצומה, נעשה דבר התורה יותר ויותר לאורח נדיר בסביבה היהודית. מוחו של אדם רצוץ, רוחו נכאה עליו, ואין שעתו ודעתו של יהודי פשוט נתונות להעיף מבט לתוך ספר תורני. רבים הם בעלי הבתים בישראל, אשר כבר אינם מסוגלים אפילו לירד לעומקו של ספר יהודי. ואפילו לגבי חלק מהנוער הדתי מהווה ספר כזה, הכתוב בלשון הקודש ובסגנון התלמודי העתיק, כספר החתום. מתוך כך הולכים ומתרחקים יותר ויותר ממעיינה הנצחי של היהדות, פרשת השבוע נעשית מפעם לפעם יותר זרה ובלתי מובנת, החומש חדל מלשמש כמורה דרך בחיים, והשפל הרוחני הולך ומחמיר יותר ויותר – לפי שהמים החיים ממעיין התורה הנצחי אינם מגיעים עד ילדיו הרכים של הדור.

מן החובה, איפוא, לפתוח מקור חיים זה ולקרבו אל ליבותיהם של יהודים פשוטים... ...חבור זה שלפנינו 'מעיינה של תורה' מהווה צעד אחד לשם השגת מטרה קדושה זו. כאן נאספו ממקורות גדולי ישראל, ראשונים ואחרונים, כל מיני מימרות ורעיונות בצורות השונות של דרוש, רמז מוסר וחסידות, מסודרים לפי פרשיות התורה, ההפטרות ומועדי השנה, וערוכים בשפה קלה השווה לכל נפש, מרוכזת וממצה, למען יהיו ברורים ומובנים לכל שכבות העם'.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין  על ידי הנאצים ימ"ש החלו ברחבי פולין רדיפות היהודים. בתחילת המלחמה התמנה רבי אלכסנדר זושא לנציג היהדות החרדית בארגון הג'וינט שעמל להציל ולסייע ליהודים באירופה. זמן מה אף נעצר רבי אלכסנדר זושא ונכלא על ידי הנאצים יחד עם עוד כ"א עסקנים יהודיים כבני ערובה אולם לבסוף הוא שוחרר. גם עתה בעמק הבכא כאשר חייו תלויים לו מנגד לא זנח רבי אלכסנדר זושא את החינוך היהודי שהיה כה יקר לליבו, ומכיוון שהנאצים אסרו על קיום בתי ספר יזם רבי אלכסנדר זושא הקמת בתי תמחוי ובתי משחק לילדים שלמעשה שמשו כתלמודי תורה מוסווים בהם למדו אלפי ילדים. כך במחתרת פעל רבי אלכסנדר זושא להמשך קיומו של החינוך היהודי המסורתי גם בתוככי גטו ורשה. רבי אלכסנדר זושא אף הקים רשת בתי מזון מהם התקיימו תלמידי חכמים לומדי תורה שבהם ראה את שדרת העם וחוזק קיומו. שיטתו של רבי אלכסנדר זושא עברה גם לערים אחרות כלובלין וקרקוב ואף בהם הוקמו תלמודי תורה במתכונת אותה ייסד רבי אלכסנדר זושא.

בחודש אלול שנת ה'תש"א התירו הנאצים להקים בתי ספר יהודיים בגטו ורבי אלכסנדר זושא הפך לנציגם הרשמי של היהודים החרדים בוורשה. תלמודי התורה שלו הוכרו רשמית וזכו לתמיכה מהג'וינט ומהיודנראט, בתמיכתם הקים והחזיק גם את ישיבתו המפורסמת בגטו ברחוב נלבקי פינת זמנהוף בה למדו יותר מ-400 בחורי חמד. כעבור מספר חודשים בחודש שבט שנת ה'תש"ב הוקמה מועצה דתית ביודנראט ורבי אלכסנדר זושא נבחר לעמוד בראשה.

בקיץ של שנת ה'תש"ב החלו השילוחים מגטו ורשה אל מחנות ההשמדה. הנאצים הורו ליודנראט לשלוח אל המחנות את כל יושבי הגטו לבד מעובדי היודנראט ועובדי ה'שופ'ס שהיו בתי מלאכה גרמניים בהם עבדו יהודים עבודות כפייה. בשלב זה ניצל רבי אלכסנדר זושא מגירושים אלו, הוא מצא מקלט באחד מבתי המלאכה, 'שופ' בשם שולץ שבו עסקו בתיקון מנעלים ומגפיים ואותו ניהל אברהם הנדל, וכך גזירת השילוח לא נגזרה עליו, אך באותו קיץ נשלחו אשתו ובתו היחידה שנולדה לו 13 שנים לאחר נישואיו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה שם מצאו את מותן על קידוש ה' הי"ד.

מותן של אשתו ובתו לא ריפה את ידיו של רבי אלכסנדר זושא שהמשיך במלאכת הקודש בגטו ורשה. ברוב שעות יומו היה הוא עסוק בתיקון מגפיים בבית המלאכה בו עבד ועסק בתפירת סוליות עור קשות למגפי הקלגסים, אך בשאר זמנו הפנוי עסק רבי אלכסנדר זושא בפעילות ציבורית לטובת הכלל. גם את שעות מלאכתו הרבות ניצל רבי אלכסנדר זושא ללימוד, והיושבים בסמוך לו שמעו כיצד הוא ממלמל פרקי משניות ודפי גמרא תוך כדי עבודתו.

שמעו של רבי אלכסנדר זושא הגיע למרחוק ועסקנים  רבים עמלו למצוא דרך לחלצו ממיצר ולהוציאו מגטו ורשה. בין אלו שפעלו להצלתו היה העסקן החרדי רבי חיים ישראל אייז שפעל ללא לאות לסייע לרווחת היהודים באירופה באמצעות קשריו הרבים עם דיפלומטים ממדינות שונות ואנשי הצלב האדום. רבי חיים ישראל שמע על צרתו של רבי אלכסנדר זושא, ובאמצעות ידידו קונסול פרגוואי הונפק עבורו דרכון שנועד להצילו בשל היותו נציג מדינה זרה. אין ידוע אם הדרכון נשלח ליעדו ולא הגיע בזמן ולכן הוחזר לשולחו או שמא כלל לא נשלח, מכל מקום הדרכון מצוי ברשימת המסמכים שהוחרמה על ידי משטרת ציריך בביתו של העסקן רבי חיים ישראל ולא הגיע ליעדו.

משאחרה ההצלה  מלהגיע, בחודש אדר שנת ה'תש"ג נלקח רבי אלכסנדר זושא על ידי הנאצים למחנה ההשמדה בטראווניקי שעל יד לובלין ובו הוא נרצח על קידוש ה' ביום ה' במרחשון שנת ה'תש"ד ה' יקום דמו.

(מוטי מרינגר)