יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

ספר

דפוס שונצינו

במשך שנים רבות גם אחרי שלמד האדם להפיק כלי  כתיבה נוחים עדיין הייתה מלאכת  הכתיבה ארוכה ומסובכת וספרים היו מצרך יקר בעל ערך רב. סיבת הקושי הייתה טמונה בכך שבטרם הומצא הדפוס המודרני נאלץ האדם לכתוב בכתב ידו את הספרים ומלאכה זו ארכה זמן רב. בעקבות היוקר הרב, ספרים כמעט ולא היו בנמצא ותלמידי חכמים ובני הישיבות נאלצו ללמוד מספרים מועטים כאשר רוב לימודם הוא בעל פה בלא ספרים.

במזרח הרחוק הייתה ידועה מלאכת ההדפסה כבר שנים רבות לפני שזו הגיעה אל העולם המודרני אך לאירופה הגיעה חכמה זו רק בסביבות המאה הט"ו לספירת הנוצרים.


המצאת הדפוס  באירופה מיוחסת לגרמני יוהאן גוטנברג. עד לגוטנברג היו מגלפים לוחות עץ או מתכת שהיו חד פעמיים והתאימו רק לאותו עמוד בספר אותו רצו להדפיס, גוטנברג הגה את הרעיון שניתן להפריד את האותיות וכך מסדרה של אותיות יצוקות ניתן היה להדפיס עמודים רבים כאשר בכל פעם יש לסדר את האותיות בסדר שונה בהתאם לחומר הנדפס. היה זה אך סמלי שהספר הראשון שהודפס בבית הדפוס של גוטנברג היה התנ"ך, מהדפסת תנ"ך זה ועד לימינו תרם הדפוס רבות לעולם התורה ובאמצעות הדפוס הודפסו ספרים רבים שהיו עד לאותה העת נדירים וקשי השגה.


לאחר שאמנות הדפוס הופצה ברחבי אירופה הוקמו  במקומות שונים בספרד, איטליה ועוד ארצות בתי דפוס יהודיים שעסקו בהדפסת ספרי קודש לעם הספר. ברוב המקרים הייתה הבעלות על הדפוס היהודי בידי יהודים אך גם היו בתי דפוס כמו זה שהיה בבעלותו של דניאל בומבירגו שלא נמנה עם בני ברית והחזיק בית דפוס גדול שהדפיס ספרים יהודיים רבים.


אחד מבתי הדפוס  היהודיים הראשונים היה בית הדפוס של בני משפחת שונצינו. שורשיהם של בני משפחת שונצינו מצויים מאות שנים אחורה במקום של כבוד בין חכמי אשכנז בעלי התוספות. אבי המשפחה רבי משה שפירא חי בתחילת האלף השישי לבריאת העולם ודברי תורתו מובאים בתוספות אותם סידרו רבי משה מאיבורא, רבי אליעזר מטוך ורבי פרץ ב"ר אליהו מקורבייל ומכונים תוספות טוך. צאצאו של רבי משה שפירא נקרא אף הוא בשם משה והוא נודע בגבורתו בקרבות שערך לצד הטורקים העות'מאניים נגד הנזיר צורר היהודים יוהאן די קאפישטראגו, וכך מעיד רבי שלמה רוזאניס בספרו 'דברי ימי ישראל בתורגמה' 'בין אנשי החיל התורכים אשר הראו גבורתם במלחמה ההיא הצטיין יהודי אחד מחיל הגוריבה אשר ניגף את חיל ההונגרים ובראשם את הנזיר הקנאי שונא ורודף היהודים יוהאן קאפיסטראנו אצל העיר פורט הסמוכה לעיר מואטש'.


בעקבות צרות ורדיפת היהודים עקרו מפירטה בניו של משה אשר נקראו שם האחד שמואל ואחיו שמעון, האחים בחרו לישב בעיר שונצינו האיטלקית ואף בחרו להסב את שם משפחתם לשונצינו כשם העיר בה איוו להם מושב.


לשמואל שונצינו היה בן רופא בשם ישראל נתן, ישראל נתן היה גדול בתורה וכל חפצו היה להפיץ את התורה בישראל. ישראל נתן דרבן את בנו יהושע שלמה לייסד בית דפוס שידפיס ספרים יהודיים ויפיץ בכך את אור התורה ולאחר שבנו החל במשימה הצטרפו אליו ישראל נתן עצמו יחד עם בניו האחרים. בית הדפוס נוסד בשנת ה'רמ"ד והוא הדפיס ספרים בשונצינו ובנאפולי עד לשנת ה'רנ"ב.


אחד הספרים הראשונים שיצא ממכבש בית הדפוס של בני שונצינו הייתה מסכת ברכות עם פירוש רש"י ופירוש בעלי התוספות, הייתה זו הפעם הראשונה בה נדפסה מסכת מהתלמוד בבלי בתבנית המוכרת לנו היום כאשר דברי האמוראים מודפסים במרכז וסביבם מקיפים אותם דברי הרש"י והתוספות. מבנה דף זה שנקבע על ידי בני שונצינו נותר עד היום ללא שינוי. בהקדמה למסכת ברכות מדפוס שונצינו כתב המגיה את קיצור הדברים שהובילו להקמת בית הדפוס וכך הוא מתאר 'הן כל אלה ראתה עין החכם השלם איש אלוקים הח״ר ישראל נתן יצ״ו בר שמואל ז״ל, וכי רבים ישוטטו לבקש דבר ה׳ ולא ימצאו, מאשר מטה ידם ואין משגת לקנו׳ ספרים די מחסור, אור יחסר לנכנס בפתח אתם החכמה, לזאת לב החכם הנ"ל נשאו ויאמר 'איכה אשב בבית ארזים וארון הברית יושב ומונח בקרן זווית, אין איש דורש משפטיו'. ויקרא לבנו איש אשר רוח אלוקים בקרבו הח״ר יהושע שלמה יצ״ו היושב בעיר שונצין אשר במדינת לונברדיא״ה, ויצו אותו לאמר 'אתה תבנה בנינו של עולם תרומם את קרנות החכמה ועשית ספרים בדפוס להיות בהם שתי תועלות מפורסמות, האחת כי יעשה מהר הרבה מהם עד תתמלא הארץ דעה, השנית כי לא יעלה ערכם לערך הנכתבים בקנה או בעט ברזל ועופרת. ואשר לא מצאה ידו די קניינים יקרים יקנה מהם בזול, תחת הזהב יביא כסף', ונזדרז הבן למצות האב ויבא הביתה לעשות מלאכתו מלאכת שמים וכי מדת חסידות עלתה בו עם כי ברכת ה׳ היא תעשיר, פתח במסכת ברכות תחילה יעשה ממנה דפוס ז"ל גמרא ופירו' ותוספות ופיסקיהן ומרדכי ופירוש המשניות מהרמב"ם ז"ל הכל בחיבור אחד...'


שמואל שונצינו נפטר בשנת ה'רמ"ה, ישראל נתן נפטר אחרי שנת ה'רנ"א בה ידוע כי עדיין הדפיס ויהושע שלמה נפטר ככל הנראה בשנת ה'רנ"ג .


אחיו של יהושע שלמה היה משה שונצינו, משה  עצמו לא ידוע אם עסק בדפוס אם לאו אך בניו היו ידועים כמדפיסים. בנו האחד - שלמה שונצינו ידוע כמדפיס של החיבור ארבעה טורים אותו חיבר רבינו יעקב בן אשר שיצא לאור מתחת ידיו של שלמה בשנת ה'ר"נ לערך, הבן האחר גרשון שונצינו היה אף הוא מדפיס ונודע שמו כאחד המדפיסים הגדולים באותה העת. גרשון הדפיס ספרים בערים רבות ביניהן שונצינו, ברישה, ברקו, פאנו, פיזארו, סלוניקי וקוסטנטינה, בתי הדפוס של גרשון פעלו בין השנים ה'רמ"ט וה'רצ"ד והודפסו בהם אלפי ספרים.


גרשון שונצינו השקיע רבות מהונו ואונו על מנת להגדיל תורה ולהאדירה והיה מסובב ברחבי אירופה על מנת לגלות כתבי יד חבויים להביאם לדפוס ולהגישם לפני כל לומד. גרשון העסיק בבתי הדפוס שלו אמנים רבים שעסקו בחיתוך אותיות נאות לדפוס וביצירת פיתוחי חותם של קישוטים מרהיבים לספרים שיצאו מבתי הדפוס שבבעלותו, ובמשך עשר שנים משנד ה'רנ"ד ועד לשנת ה'רס"ד היה גרשון שונצינו המדפיס היהודי היחידי בעולם. לבד מעסקו בספרים ובדפוס היה גרשון בעל חסד מפורסם ותמך רבות ביהודים המגורשים מספרד ומפורטוגל. לא תמיד התנהלו חייו של גרשון על מי מנוחות והוא התלונן רבות על המדפיס הנכרי דניאל בומבירגו שלטענתו העתיק מהספרים שיצאו מתחת ידו והדפיסם בבית הדפוס שלו, בשנת ה'תרפ"ח עזב גרשון את איטליה ויש שמשערים שהוא גורש מהארץ בעקבות ויכוח שהיה לו עם המומר מאראנו שהיה נציגו של דניאל בומבירגו.


בניו של גרשון עסקו אף הם בדפוס, משה שונצינו החזיק בבית דפוס עצמאי ואילו אליעזר שונצינו הצטרף לבית הדפוס של אביו. לאחר פטירת גרשון שונצינו המשיך אליעזר להפעיל את בתי הדפוס עד לשנת ש"ז, בשנת הש"ז נפטר אליעזר שונצינו ובית הדפוס יצא מידי המשפחה ועבר לידי שותף שסחר עימם בעסקי הדפוס.


המדפיס האחרון לבני שונצינו היה גרשון שונצינו בנו של אליעזר ונכדו של גרשון שונצינו הראשון. בית הדפוס של גרשון פעל במצרים וידוע לנו על חיבור יחיד שהודפס בו הוא ספר רפואות על פי התלמוד שעל שערו נכתב 'רפואות התלמוד עם ספר רפאת נדפס פה מצרים על ידי גרשום בכה"ד אליעזר שונצינו יצ"ו אחד עשר לטבת משנת השיבה (ה'שכ"ב) לי ששון ישעך'.


לבד ממדפיסים בני שונצינו אלו הידועים יש שייחסו גם את מייסדי הדפוס הראשון בעיר בפראג בשנת ה'רע"ב לצאצאיו של ישראל נתן שונצינו אך אין לכך כל הוכחה


(מוטי מרינגר )
  1. 1. את השם''עם הספר'' נתן מוחמד בהתכוונו ליהודים ולנוצרים [לל"ת]
    stevelere 01/12/2009 16:33