מאמר
מלכות רוז'ין
היום הילולת האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורא, מחבר הספר 'כנסת מרדכי'.
כ"ט בניסן תשס"ט - 23/04/2009 05:00
ששה שבועות קודם לפטירתו של האדמו"ר הגדול רבי ישראל מרוז'ין, בא לבקרו הצדיק רבי משה מקוברין כדי ללמוד מאורחותיו של גדול הדור.
רבי משה מקוברין התארח בביתו של רבי ישראל מרוז'ין ימים מספר וביניהם שבת. בשעת סעודה שלישית, יצאו שני הצדיקים לטייל בגן. רבי ישראל מרוז'ין פסע בשתיקה ורבי משה מקוברין כיבד את אותה השתיקה ולא הפר אותה. פתאום פתח רבי ישראל מרוז'ין את פיו ואמר בקול עצב: "אשרינו מה טוב חלקנו, שאנו עוד זכינו להיות יהודים. יגיע יום, בו יהיה קשה לומר אפילו פרק תהילים..."
רבי ישראל המשיך ודיבר על דורות העתיד בכאב ובעצבות.
פתאום שינה רבי ישראל את נושא דבריו ואמר:
"הצדיק מקוברין, למדן הוא. יאמר נא את דעתו – האפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית בפרות האילן?"
הבין הצדיק מקוברין שכוונתו של רבי ישראל היא על בניו שינהלו את עדת החסידים אחרי פטירתו ופרץ בבכי ואמר: "רבי ישראל, קדוש ישראל ומאורו, עדיין העולם צריך לו!"
השיב רבי ישראל ואמר: "כבר נגזרה הגזרה".
והם המשיכו לטייל בשתיקה.
ששה שבועות אחר כך, כשעמד להחזיר את נשמתו לבוראה, קרא האדמו"ר רבי ישראל לבניו ואמר להם: "מדרך העולם הוא, שכל אב משאיר אחריו ירושה לבניו. ברם, מה אוריש לכם, אם אין לי מאומה ואם מכל העולם הזה, לא נהנתי אפילו בפחות משוה פרוטה. אבל, מה שנשאר לי להוריש לכם, זוהי: עצמיותי..."
ממשיך דרכו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין היה בנו האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן, שאביו הוא אשר הועידו לאדמו"רות באותה עת קדושה טרם פטירתו.
חצרו החסידית של האדמו"ר רבי אברהם יעקב היתה בעיר סדיגורא והוא ניהל ביד רמה את החסידות הגדולה והמפוארת עד לשנת תרמ"ג בה נפטר לבית עולמו ושרביט ההנהגה עברה לבנו אחריו.
בנו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב היה האדמו"ר רבי ישראל שנקרא על שם סבו הצדיק – האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין והנהיג את חסידיו עד לפטירתו בשנת תרס"ז.
אחד מממשיכי דרכו של האדמו"ר רבי ישראל היה בנו האדמו"ר רבי אברהם יעקב השני. תקופתו של רבי אברהם יעקב היתה עת קשה לעם ישראל – ימי מלחמת העולם הראשונה. ביתו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב, שהתגורר באותם ימים בוינה, היה בית מחסה לפליטי החרב. הרבי חיזק ועודד את אותם כאובים ודווים ואף היה ידוע כאחד מגדולי וצדיקי הדור.
לא תם סבלו של רבי אברהם יעקב ובאו והתרגשו עליו תהפוכות מלחמת העולם השניה. באותם הימים הוא סבל אישית מהתנכלויותיהם של הנאצים הארורים אך עמד בכל הסבל האיום ולאחר המלחמה עמד ועלה ארצה.
עם בואו לארץ התחילה תקופה חדשה בה עמד בראש מאבקי היהדות החרדית והיה לאחד מחשובי החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
בשנת תשכ"א נפטר רבי אברהם יעקב לבית עולמו מבלי להשאיר אחריו יורש.
בנו השני של רבי ישראל פרידמן מסדיגורא היה רבי שלמה חיים פרידמן. עם פטירת אביו קבל גם הוא חלק בהנהגת החסידות בדרכו של רבי ישראל מרוז'ין, בתחילה בעיר סדיגורא ואחר כך, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בוינה ואחר כך בארץ ישראל. בתחילה התגורר רבי שלמה חיים בירושלים ואחר כך העתיק את חצרו החסידית לתל אביב. בהיותו בארץ הקודש סרב רבי שלמה חיים להשתמש בגבאים באומרו: "לאבי זי"ע היו הרבה גבאים תמיד, אך בביתו כאשר היה מהלך מחדר לחדר, לא היה עמו אף גבאי, משום שבבית אין צריכים למשמש. אף אני כך, כל ארץ ישראל, היא לפני כמו ביתי ואין אני צריך לגבאי".
בשנת תשל"ב נפטר רבי שלמה חיים לבית עולמו ונקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין שבבית העלמין נחלת יצחק.
בן נוסף של רבי ישראל פרידמן מסדיגורא היה רבי אהרן שהחזיק בשרביט האדמו"רות זמן קצר עד לפטירתו בגיל שלושים ושש שנה בלבד.
עם פטירתו עבר כתר האדמו"רות לבנו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן. בתחילה היתה חצרו בסדיגורא ונהרו אליה מזקני החסידים ובתוכם קבוצת חסידים קשישים שעוד נסעו אל אבי סבו רבי ישראל מרוז'ין. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לוינה ואחר כך לפשמישל שברומניה שם עלה שמו והתגדל בזכות ישיבה גדולה שהקים, על שם עיר משכנו זו היה מזוהה בשנים ההם בשם האדמו"ר מסדיגורא – פשמישל.
חצי שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה עלה ארצה והיה ממנהיגי אגודת ישראל. את חצרו החסידית הקים בתל אביב, וביתו היה מוקד הפעילות של כל חסידות בית רוז'ין ושל כלל היהדות החרדית בתל אביב.
בשנות המלחמה היה מעורב בכל פעילויות ההצלה ועצרות התפילה.
רבי מרדכי שלום יוסף היה אומר בכאב באותם שנים קשות: "קשה מאוד לצאן שאין להם רועה, אך רע ומר פי כמה כאשר הרועה נותר ללא צאנו".
בסוף ימיו העביר רבי מרדכי שלום יוסף את ביתו וחצרו החסידית לצפון תל אביב שם הקרין אור תורה וחסידות באזור שמם מרוחניות.
שישים ושבע שנים עמד רבי מרדכי שלום יוסף בראש החסידות וביום כ"ט בניסן בשנת תשל"ט נפטר לבית עולמו ונקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית העלמין נחלת יצחק.
בנו וממלא מקומו של רבי מרדכי שלום יוסף הוא רבי אברהם יעקב פרידמן האדמו"ר מסדיגורא.
החצר שכנה ברחוב פנקס שבצפון תל אביב והיתה למרכז חסידות בית רוז'ין כפי שהיתה בזמנו של האב הגדול ואף קבלה יתר תנופת פעילות בידי הבן הגדול. בשנים האחרונות עבר מרכז החסידות לשכונת שיכון ה' שבבני ברק.
אכן – פרות אילן רוז'ין גדלים ומפארים את העולם היהודי כולו.
רבי משה מקוברין התארח בביתו של רבי ישראל מרוז'ין ימים מספר וביניהם שבת. בשעת סעודה שלישית, יצאו שני הצדיקים לטייל בגן. רבי ישראל מרוז'ין פסע בשתיקה ורבי משה מקוברין כיבד את אותה השתיקה ולא הפר אותה. פתאום פתח רבי ישראל מרוז'ין את פיו ואמר בקול עצב: "אשרינו מה טוב חלקנו, שאנו עוד זכינו להיות יהודים. יגיע יום, בו יהיה קשה לומר אפילו פרק תהילים..."
רבי ישראל המשיך ודיבר על דורות העתיד בכאב ובעצבות.
פתאום שינה רבי ישראל את נושא דבריו ואמר:
"הצדיק מקוברין, למדן הוא. יאמר נא את דעתו – האפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית בפרות האילן?"
הבין הצדיק מקוברין שכוונתו של רבי ישראל היא על בניו שינהלו את עדת החסידים אחרי פטירתו ופרץ בבכי ואמר: "רבי ישראל, קדוש ישראל ומאורו, עדיין העולם צריך לו!"
השיב רבי ישראל ואמר: "כבר נגזרה הגזרה".
והם המשיכו לטייל בשתיקה.
ששה שבועות אחר כך, כשעמד להחזיר את נשמתו לבוראה, קרא האדמו"ר רבי ישראל לבניו ואמר להם: "מדרך העולם הוא, שכל אב משאיר אחריו ירושה לבניו. ברם, מה אוריש לכם, אם אין לי מאומה ואם מכל העולם הזה, לא נהנתי אפילו בפחות משוה פרוטה. אבל, מה שנשאר לי להוריש לכם, זוהי: עצמיותי..."
ממשיך דרכו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין היה בנו האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן, שאביו הוא אשר הועידו לאדמו"רות באותה עת קדושה טרם פטירתו.
חצרו החסידית של האדמו"ר רבי אברהם יעקב היתה בעיר סדיגורא והוא ניהל ביד רמה את החסידות הגדולה והמפוארת עד לשנת תרמ"ג בה נפטר לבית עולמו ושרביט ההנהגה עברה לבנו אחריו.
בנו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב היה האדמו"ר רבי ישראל שנקרא על שם סבו הצדיק – האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין והנהיג את חסידיו עד לפטירתו בשנת תרס"ז.
אחד מממשיכי דרכו של האדמו"ר רבי ישראל היה בנו האדמו"ר רבי אברהם יעקב השני. תקופתו של רבי אברהם יעקב היתה עת קשה לעם ישראל – ימי מלחמת העולם הראשונה. ביתו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב, שהתגורר באותם ימים בוינה, היה בית מחסה לפליטי החרב. הרבי חיזק ועודד את אותם כאובים ודווים ואף היה ידוע כאחד מגדולי וצדיקי הדור.
לא תם סבלו של רבי אברהם יעקב ובאו והתרגשו עליו תהפוכות מלחמת העולם השניה. באותם הימים הוא סבל אישית מהתנכלויותיהם של הנאצים הארורים אך עמד בכל הסבל האיום ולאחר המלחמה עמד ועלה ארצה.
עם בואו לארץ התחילה תקופה חדשה בה עמד בראש מאבקי היהדות החרדית והיה לאחד מחשובי החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
בשנת תשכ"א נפטר רבי אברהם יעקב לבית עולמו מבלי להשאיר אחריו יורש.
בנו השני של רבי ישראל פרידמן מסדיגורא היה רבי שלמה חיים פרידמן. עם פטירת אביו קבל גם הוא חלק בהנהגת החסידות בדרכו של רבי ישראל מרוז'ין, בתחילה בעיר סדיגורא ואחר כך, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בוינה ואחר כך בארץ ישראל. בתחילה התגורר רבי שלמה חיים בירושלים ואחר כך העתיק את חצרו החסידית לתל אביב. בהיותו בארץ הקודש סרב רבי שלמה חיים להשתמש בגבאים באומרו: "לאבי זי"ע היו הרבה גבאים תמיד, אך בביתו כאשר היה מהלך מחדר לחדר, לא היה עמו אף גבאי, משום שבבית אין צריכים למשמש. אף אני כך, כל ארץ ישראל, היא לפני כמו ביתי ואין אני צריך לגבאי".
בשנת תשל"ב נפטר רבי שלמה חיים לבית עולמו ונקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין שבבית העלמין נחלת יצחק.
בן נוסף של רבי ישראל פרידמן מסדיגורא היה רבי אהרן שהחזיק בשרביט האדמו"רות זמן קצר עד לפטירתו בגיל שלושים ושש שנה בלבד.
 |
|
| בית הכנסת המפואר בסדיגורא | צלם |
חצי שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה עלה ארצה והיה ממנהיגי אגודת ישראל. את חצרו החסידית הקים בתל אביב, וביתו היה מוקד הפעילות של כל חסידות בית רוז'ין ושל כלל היהדות החרדית בתל אביב.
בשנות המלחמה היה מעורב בכל פעילויות ההצלה ועצרות התפילה.
רבי מרדכי שלום יוסף היה אומר בכאב באותם שנים קשות: "קשה מאוד לצאן שאין להם רועה, אך רע ומר פי כמה כאשר הרועה נותר ללא צאנו".
בסוף ימיו העביר רבי מרדכי שלום יוסף את ביתו וחצרו החסידית לצפון תל אביב שם הקרין אור תורה וחסידות באזור שמם מרוחניות.
שישים ושבע שנים עמד רבי מרדכי שלום יוסף בראש החסידות וביום כ"ט בניסן בשנת תשל"ט נפטר לבית עולמו ונקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית העלמין נחלת יצחק.
בנו וממלא מקומו של רבי מרדכי שלום יוסף הוא רבי אברהם יעקב פרידמן האדמו"ר מסדיגורא.
החצר שכנה ברחוב פנקס שבצפון תל אביב והיתה למרכז חסידות בית רוז'ין כפי שהיתה בזמנו של האב הגדול ואף קבלה יתר תנופת פעילות בידי הבן הגדול. בשנים האחרונות עבר מרכז החסידות לשכונת שיכון ה' שבבני ברק.
אכן – פרות אילן רוז'ין גדלים ומפארים את העולם היהודי כולו.
חג הסוכות חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.
ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי'- ראש גלות בבל. הוא יושב בבגדד אך מצודתו פרוסה על כל יהדות המזרח.
רבי שמחה בונים מפשיסחא רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל חידש את דרך פשיסחא בעבודת ה' שהייתה מיסודותיהם של חצרות תלמידיו הרבים – קוצק, גור, וורקי, אלכסנדר ועוד.