יום ראשון י"ז בכסלו תש"פ 15/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הגאון רבי שלמה אליעזר אליפנדרי זצ"ל

'סבא קדישא' כה היה כיניו של הגאון רבי שלמה אליעזר אליפנדרי זצ"ל מגדולי רבני דמשק צפת ועיר הקודש ירושלים תובב"א

מוטי מרינגר, כ"ב באייר תש"ע - 06/05/2010 06:09
בעל ייחוס מופלג לדורות של רבנים ידועי שם עד לבצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה היה הרב שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל, מגדולי ישראל ומקנאי הדת הגדולים ביותר בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בגדלותו הרבה זכה רבי שלמה אליעזר לתואר 'סבא קדישא'.

רבי עקיבא אייגר זצ"ל

רבי שלמה אליעזר נולד בעיר איסטנבול שבטורקיה, אין מידע ברור לגבי שנת לידתו אך משערים כי הוא נולד בין השנים ה'תק"פ – ה'תקפ"ב. כבר בילדותו ניכרו בו כישרונותיו בתורה ומגיל צעיר החל הוא מתכתב בנושאים תורניים עם גדולי ישראל ברחבי אירופה ביניהם הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל וחתנו החתם סופר זצ"ל. 

בגיל צעיר החל רבי שלמה אליעזר במעשי צדקה וחסד, זמן קצר לאחר נישואיו החל הוא מכניס יתומים עניים אל ביתו והיה מגדלם כבניו לתורה לחופה ולמעשים טובים. בהיותו כבן ל' התבקש רבי שלמה אליעזר לכהן כראש מתיבתא בישיבתו של הנגיד פואה שהתקיימה בעיר קושטא היא איסטנבול, בישיבה זו למדו מיטב תלמידי החכמים שבטורקיה ואברכים רבים חבשו את ספסליה. למרות תפקידו הרשמי החשוב סירב רבי שלמה אליעזר ליטול משכורת מקופת הישיבה מעבר למשכורת הנמוכה אותה היה מקבל אברך רגיל שלמד בישיבה.

בשנת ה'תרנ"ז נבחר רבי שלמה אליעזר על ידי הפחה הטורקי לרב ראשי של העיר דמשק וגלילותיה, רבי שלמה אליעזר נטל על עצמו את עול הרבנות וכיהן כחכם באשי וראש אבות בתי הדין של דמשק במשך קרוב לעשרים שנה. כהונתו פסקה במלחמת העולם הראשונה עם נפילת האימפריה העות'מאנית. בשנת ה'תרע"ז התגלעה מחלוקת בקרב יהודי העיר צפת שבארץ ישראל, יהודי צפת פנו אל רבי שלמה אליעזר על מנת שיברור בין הצדדים הניצים, רבי שלמה אליעזר הסכים להשכין שלום בצפת ולצורך כך עזב את דמשק והגיע לצפת. לאחר שסיים את מלאכת השכנת השלום בעיר החליט רבי שלמה אליעזר כי כיוון שזכה והגיע בגבולה של ארץ הקודש – ארץ ישראל - הרי שאין זה מן הראוי שיעזוב אותה ועל כן קיבל על עצמו שלא לצאת יותר מגבולותיה של ארץ ישראל.

רבי שלמה אליעזר השתכן בעיר צפת ועד מהרה התבקש על ידי יהודי צפת לכהן כרבם, רבי שלמה אליעזר כיהן מספר שנים כרבה של צפת עד שהחליט להעלות בקודש ועבר להתגורר בהר הקודש בירושלים.

רבי שלמה אליעזר היה מקובל על כל הפלגים בציבור החרדי בארץ ישראל. בשנת ה'תר"ץ הגיע לפגוש בו האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש זצ"ל, הביקור ארך כשבועיים שבמהלכם הפך רבי חיים אלעזר לתלמידו של רבי שלמה אליעזר. כותבי ההיסטוריה שתיעדו את מסעו של האדמו"ר ממונקאטש בארץ ישראל הציגו את דמותו של רבי שלמה אליעזר כקנאי שסרב להכניס אל ביתו רבנים אחרים שפגשו את הראי"ה קוק זצ"ל או שהיו חשודים בנטייה לציונות, לפי אותם כותבי רשומות רבי שלמה אליעזר אף נזף בתלמידי ישיבת כנסת ישראל – חברון על היותם גלוחי זקן ומגדלי שיער וסרב לדבר עימם בלימוד. תיעודים אלו נתונים בספק במיוחד לאור העובדה שרבי שלמה אליעזר היה ידידו ורעו של הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל שהיה קשור למוסד הרבנות, לבד מזאת קיימות עדויות לפיהן נפגש עמו ואף האריך עימו בשיח תורני הגאון רבי אהרן כהן זצ"ל שהיה באותם הימים תלמיד בישיבת חברון. בנוסף, במכתב אותו שלח רבי שלמה אליעזר לתלמידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל הוא מוחה על ביזוי כבוד התורה שנעשה על ידי מחברי הקונטרס 'קול גדול' והוא אף כותב שניסה למצוא צד זכות על הכותבים אך לא עלתה בידו. שלל עדויות אלו סותרות את הטענה שכביכול שטם רבי שלמה אליעזר את הראי"ה קוק זצ"ל ואת תלמידי ישיבת חברון, מה שכן ברור הוא שרבי שלמה אליעזר התנגד לדרך הציונות וראה בה פגיעה בכרם ישראל, תלמידיו של רבי שלמה אליעזר המשיכו בדרכו זו והתנגדו לציונות אך למרות זאת רבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל – הגאון רבי יצחק ניסים זצ"ל נמנה על תלמידיו. 

למרות התנגדותו הרבה לציונות התנגד רבי שלמה אליעזר לאלו ההולכים ומתווכחים עם הציונים, וכה כתב הוא על עניין זה בסוף תשובתו 'גדולה תשובה מאהבה' 'ובגין דא צריך לאודועי שאף שכתבתי שצריך להתרחק מפושעי ישראל והעבריינים, אמנם ודאי שאין ליראי ה' לילך לבית הכנסת שיש שם אנשים כאלו להתקוטט עימהם, שזאת עצת יצר הרע לעשות בלבולים בלי תועלת, שעתה באחרית הימים אין לנו עסק עם פושעי ישראל, מפני שהם הם שליחיו הם הם עדיו, וכל מגמתו הוא להגבר על יראי ה' בסימני טהרה שזה רצון ה', והוא מכלל חבלי משיח ר"ל, וצריך להתבונן היטב בחכמה ודעת שלא ליכשל בדבר זה, וה' יתברך יתקננו בעצה טובה ויאיר עיננו במאור תורתו כן יהי רצון אמן'.

רבי שלמה אליעזר היה מפורסם בפסיקותיו ההלכתיות מהן ניכרו חכמתו וחריפותו הרבה. בפסיקותיו נהג לשלב את דעות חכמי תורת הקבלה וביתו שבעיר הקודש ירושלים היה בית ועד לחכמים בו התכנסו תלמידי חכמים מופלגים מיקירי קרתא דירושלם על מנת לפלפל עימו בדבר הלכה.

במשך שנים רבות היו נוהגים בני ירושלים לעלות לרגל לסוכתו של רבי שלמה אליעזר בחג הסוכות, משרבו המבקרים ורבי שלמה אליעזר נוכח לראות כי הדבר מפריע לו בלימוד התורה, קבע שעה בכל יום מימות חול המועד בה יוכלו לבקרו ואילו בשאר היום היה נועל את דלת סוכתו ועוסק בתורה בהתמדה. מסופר כי באחד מימי חול המועד הגיע לסוכתו של רבי שלמה אליעזר תלמידו רבי יוסף חיים זוננפלד דא עקא שהוא הגיע שלא בשעת הביקור, רבי יוסף חיים מצא את דלת הסוכה נעולה והקיש עליה אך לא נענה וזאת למרות שהבחין מחריץ שבין דפנות הסוכה כי רבי שלמה אליעזר יושב בסוכתו ועוסק בתורה. למחרת הגיע שוב רבי יוסף חיים הפעם בשעת הביקור והוא תמה בפני רבי שלמה אליעזר מדוע הוא לא פתח לו ביום האתמול את הסוכה ולא נענה לנקישותיו, ענה לו רבי שלמה אליעזר בתקיפות ואמר, והרי גם אני מקיש רבות בכותל המערבי ומבקש על חולי ישראל שיתרפאו ואינני נענה.

בניגוד להנהגתו בסוכות דווקא בחג הפסח היה מנהגו לסיים את עריכת הסדר ואמירת ההגדה במהירות ולאחר מכן היה פותח את דלתו עד לשעת ליל מאוחרת בפני כל דורש ומבקש, רבי שלמה אליעזר הסביר את הנהגתו זו כי בערב זה של ליל הסדר טרודים רוב הרבנים בקיום מצוות החג ולעיתים אף חוששים לפסוק הלכה מחמת היין ששתו בארבע כוסות, ועל כן אין להם לישראל מי שיורה להם הלכה בליל הסדר כיון שכך - הסביר רבי שלמה אליעזר - מסיים אני את עריכת הסדר מוקדם על מנת שכל מי שתהיה בידו שאלה יידע שיכול הוא לבוא אל ביתי ואפסוק לו. רק בשעת ליל מאוחרת משהיה ניכר כי לא יבואו עוד שואלים היה רבי שלמה אליעזר מתיישב לספר ביציאת מצרים עד אור הבוקר.

רבי שלמה אליעזר – הסבא קדישא זכה לאריכות ימים מופלגת. בהיותו בן יותר ממאה שנים היה עדיין כוחו במותניו והיה צועד על רגליו ומביט בעיניו כאדם צעיר, גם בשנתו האחרונה בהיותו כבן ק"ד או ק"ו שנה ערך את ליל הסדר כדרכו ואף קיבל אל ביתו את השואלים הרבים. לאחר חג הפסח החל רבי שלמה אליעזר נחלש בגופו אך למרות חולשה זו הוסיף לנהוג בסדר יומו כפי שהיה רגיל מימים ימימה. בליל יום כ"ב באייר שנת ה'תר"ץ ערך רבי שלמה אליעזר את סדר תיקון חצות כמנהגו משכבר הימים ואחר כך התיישב לכתוב תשובה הלכתית לשואל, עם שחר התעטף רבי שלמה אליעזר בטליתו והתעטר בתפיליו ולאחר שקרא קריאת שמע, בטרם עמד לתפילת השחרית שבה נשמתו הטהורה לבוראה כשהוא עטוף בטלית ומקודש בתפילין. בו ביום נטמן גופו הקדוש בהר הזיתים.
רבי יוסף חיים זוננפלד  

לאחר פטירתו של רבי שלמה אליעזר נאבדו רוב כתביו ותשובותיו. על פי עדותו של רבי יצחק ניסים החל רבי שלמה אליעזר להדפיס חלק מתשובותיו כבר בחייו אך הפסיק ממלאכה זו כאשר ראה שאין המלאכה עולה יפה. לאחר פטירתו חלקם המועט של כתביו אשר היה קיים הודפס על ידי תלמידו הרב יצחק ניסים בשו"ת מהרש"א ומעט מתשובותיו בעניין התחברות לרשעים ראו אור על ידי תלמידו רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות. באשר לשאר כתביו שאבדו היה חשש שמא הם נגנבו וכפי שכתב רבי יצחק ניסים בהקדמה לשו"ת מהרש"א 'ואחרי סילוקו של הצדיק או עוד ביומו האחרון פשטו זרים ידיהם באוצרותיו ובזזו חלק הגון מחידושי תורה וכתבי יד קדושים היותר ראויים והיותר נוחים להעריכם לדפוס'. בעקבות איבוד הכתבים פרסמה הרבנות הראשית יחד עם רבי יוסף חיים זוננפלד קריאה להמונים בזו הלשון 'היות שנודע לנו שכתבי היד של הגאון הצדיק המנוח הרב שלמה אליעזר אלפאנדארי זצוק"ל נעלמו, ויש לחשוש שיד נגעה בהם, הננו מזהירים בזה ומטילים בכח תורתנו הקדושה ובכח החרם על כל אלה שלקחו מכתבי היד הנ"ל או כל מין דבר השייך להרב המנוח הנ"ל, להשיבו תומ"י למשרד הרבנות הראשית לא"י. ואשר יזיד ולא ישיב, יחולו עליו כל אלות שבתורה, וכן כל מי שיודע על דבר כתבי היד הנ"ל, ספרים ועוד, שנעלמו, עליו להודיע בהקדם למשרדנו. והשומע לנו ישכון בטח ושאנן מפחד רעה, ותבוא עליו ברכת טוב. הרבנות הראשית לא"י. ובהמשך: באתי עוד פעם עה"ח מפורש, כי נכון מה שגזרו בדבר העלמת כתבי הקודש של הרב הגאון הגדול המנוח מוהר"ר שלמה אליעזר אלפנדרי זצוק"ל. והשי"ת ירחם על עמו וישלח להם ישועה בקרוב. יוסף חיים זאננפעלד'. וחבל על דאבדין.