יום ראשון י"ז בכסלו תש"פ 15/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי מאיר בראנדסדורפר

רבי מאיר ברנדסדורפר שימש כרב, דיין ומוהל, והיה חבר בבד"ץ של העדה החרדית

דוד סופר, כ' באייר תש"ע - 04/05/2010 06:05
רבי מאיר ברנדסדורפר נולד באנטוורפן שבבלגיה לאביו רבי שלמה בשנת תרצ"ד. אמו הייתה בתו של רבי יששכר שלמה טייכטל בעל שו"ת "משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה". ברבות הימים, עתיד נכדו זה לחלוק על סביו בהשקפה האידיאולוגית, שכן רבי שלמה יששכר טייכטל נמנה על רבני הונגריה שנלחמו בציונות, אך בזמן מלחמת העולם השניה כאשר מהבונקר שבו הסתתר ראה את אחיו היהודים עולים על הקרונות בדרכם האחרונה לאושוויץ, שינה את דעתו והיה לתומך נלהב ברעיון הציוני, אך נכדו זה, רבי מאיר, היה חבר בבד"ץ של העדה החרדית שלא מכירה בקיומה של המדינה הציונית. 

בחודש אייר ת"ש, בהיותו בגיל שש שנים, נכבשה בלגיה על ידי הכוחות הנאצים ומשפחת ברנדסדורפר נמלטה לעיר פאריז שבצרפת. עם הגעתם לצרפת גילו כי רבי מאיר לקה במחלת השחפת. מאחר שמדובר היה במחלה מדבקת הצריכה טיפול מיוחד, נשלח רבי מאיר למרכז רפואי בשוויץ שהתמחה בטיפולה. במשך כתשעה חודשים שהה רבי מאיר בשוויץ ולאחר מכן שב והצטרף למשפחתו שבצרפת. בשנת תש"ה, בהיותו בגיל אחד עשרה שנים, עלתה משפחת ברנדסדורפר לארץ ישראל. בתחילה נדדו הם בכמה מקומות בארץ ישראל, עד שקבעו את משכנם בשכונת בתי אונגרין שבירושלים. שם בבתי אונגרין התקרבה המשפחה לרבי אהרן ראטה בעל ה"שומרי אמונים", ורבי אהרן אף התבטא על רבי מאיר שהיה אז בגיל שתיים עשרה בלבד כי "עתיד ילד זה להאיר עיניהם של ישראל בירושלים עיר הקודש". 

לא זמן רב התבשמה המשפחה מאורו של רבי אהרן שכן זמן מועט אחר בואם לשכונה נפטר רבי אהרן. החסידות של רבי אהרן התפלגה בין בנו שירד לבני ברק עם הכינוי "שומרי אמונים" לחתנו רבי אברהם יצחק הכהן קאהן שנשאר בירושלים תחת הכינוי "תולדות אהרן". משפחת ברנדסדורפר הצטרפה לחסידות תולדות אהרן כאשר רבי מאיר נמנה עם חשובי מקורביו של האדמו"ר החדש. 

לאחר הגיעו לעול תורה ומצוות נכנס רבי מאיר ללמוד בישיבת "בית יוסף צבי" של חסידות דושינסקי שעמדה אז תחת הנהגתו של רבי ישראל משה דושינסקי. בישיבה זו השקיע רבי מאיר את כל מרצו בלמודי סמיכה לרבנות. כחברותא הוא בחר לו את רבי משה הלברשטאם, מי שלימים יהיה ידידו ורעו בשבתם יחדיו על כס הדיינות בבד"ץ של העדה החרדית. אחרי תקופה המשיכה חברותא זו אף בישיבת "בית אברהם" של חסידות סלונים שעמדה אז תחת הנהגתו של רבי שלום נח ברזובסקי בעל ה"נתיבות שלום". 

לאחר נישואיו של רבי מאיר לבתו של הרב שמעון דב קרישבסקי, מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו האישי של דוקטור וואלך, המשיך רבי מאיר בלימודיו בישיבת מיר שבשכונת בית ישראל. עיקר לימודו של רבי מאיר היה בהלכה ובזה הוא ראה את עיקר ייעודו - "לאסוקי שמעעתתא אליבא דהילכתא" [להוציא מהגמרא את מסקנת ההלכה]. לימים זכה רבי מאיר לקבל סמיכה להוראה מגדולי הדיינים מהם רבי משה אריה פריינד גאב"ד הבד"ץ של העדה החרדית ורבי שמואל הלוי וואזנר בעל ה"שבט הלוי". 

בשנת תשכ"ז, בהיותו בגיל שלושים ושלוש, נתמנה רבי מאיר, יחד עם ידידו מנעוריו רבי משה הלברשטאם, לשמש כמורה הוראה מטעם הבד"ץ של העדה החרדית וכרבה של שכונתו - בתי אונגרין. בנוסף מינהו האדמו"ר מתולדות אהרן לשמש כרב בית המדרש של החסידות. בשנת תשל"ב, בהיותו בגיל שלושים ושמונה, התמנה רבי מאיר על ידי רבי יצחק יעקב וויס ראב"ד העדה החרדית ובעל ה"מנחת יצחק" כרב אחראי על מערכת השחיטה של העדה החרדית. רבי מאיר שהיה אז צעיר לימים קבע סטנדרטים גבוהים ביותר לרמת הכשרות שהתקבלו אף בקרב  ועדי הכשרויות האחרות. הידועה שבהן היא בדיקת הריאות בכל עוף שנשחט ללא הסתמכות על בדיקה מדגמית שהייתה רווחת אז. לטענתו בימינו אי-אפשר להסתמך על מדגם כיוון שבצפיפות הרבה שבהן גדלים העופות יש יותר חשש לטריפות. 

בנוסף להיותו בקי בשחיטה, היה רבי מאיר בקי בעשיית בריתות. אלפי תינוקות זכה רבי מאיר למול בימי חייו, ובפרט מקרים סבוכים היו מגיעים לפתחו. רבי מאיר ניהל יומן ובו רשם את כל אלפי הבריתות שעשה תוך כדי שילוב של דברי תורה השייכים למילה שהתעוררו אצלו תוך כדי עיסוקו בהם. כבר ידועים דברי חז"ל כי הנולד במזל מאדים יהיה שופך דם ועל כן תקנתו שיהיה או שוחט או מוהל, ורבי מאיר היה מומחה בשחיטה ובמילה. 

בשנת תשנ"ו, בהיותו בגיל שישים ושתיים, התקדם רבי מאיר בתוך העדה החרדית ומונה לשמש כדיין יחד עם ידידו רבי משה הלברשטאם. זמן מועט לאחר מכן, בשנת תשנ"ז, נפטר האדמו"ר מתולדות אהרן וחסידותו התפלגה בין שני בניו. רבי מאיר נמנה עם תומכי בנו הבכור, רבי שמואל יעקב קאהן, שפתח חסידות חדשה תחת השם "תולדות אברהם יצחק" ורבי מאיר הוא זה אשר פסק כי עליו להמשיך באדמו"רות תחת אביו. עם כינונה של החסידות החדשה, פרש רבי מאיר מתפקידו כרב בית המדרש של חסידות "תולדות אהרן" ומונה לרב הקהילה של חסידות "תולדות אברהם יצחק". 

רבי מאיר נחשב כבקי גדול בתחומי הרפואה והלכה, עירובין ומקוואות, ורבים היו מתייעצים עמו בעניינים סבוכים אלו. למרות השתייכותו של רבי מאיר לעדה החרדית הקנאית, הרי שרבי מאיר היה מאיר פנים לכל אחד בהלכה, ללא כל קשר להשקפת עולמו. אי-לכך, רבים וטובים מבני הציונות הדתית היה באים להתייעץ עמו תדיר בדבר ה' - זו הלכה. רבי מאיר לא נמנע מלנסוע ברחבי יש"ע על-מנת לבדוק את העירובין והמקוואות שהיו שם, ואף לא נמנע מלשמש כסמכות הלכתית בארגוני רפואה והלכה המשתייכים למחנה הלאומי. 

יוחנן ויסברג
לוויתו של הרב ברנסדורפר זצ"ל [צלם]

ביום כ' לחודש אייר שנת תשס"ט נפטר רבי מאיר לבית עולמו, דקות ספורות אחר שנפרד ממשלחת רבנים באירופה שנועצה בו לגבי פרשת עגינות סבוכה. רבבות מבני ירושלים ומחוצה לו ליווהו בדרכו האחרונה אל מרומי הר הזיתים. עם פטירתו איבדה היהדות הנאמנה בכלל והעדה החרדית בפרט את אחד מעמודי ההוראה שעם ישראל נשען עליו. רבי מאיר השאיר אחריו ברכה את ספרי השו"ת "קנה בושם" ובו פסיקות הלכתיות בכל ארבעת חלקי השולחן ערוך.