יום חמישי כ"ח בכסלו תשפ"ב 02/12/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יהודי שוויץ

כיום הקהילות היהודיות שבשוויץ ענפות מבחינה רוחנית וכלכלית, לאחר שבשנים עברו סבלו היהודים רבות מגזירות אנטישמיות וגירושים

חיים סיגל י"ג באייר תש"ע - 27/04/2010 06:02
במדינת שוויץ אשר באירופה חיים היהודים שנים רבות. לפי המופיע ברשימות, ההתישבות היהודית במקום החלה עוד לפני למעלה מ-800 שנה. עיקר ההתישבות היהודית הראשונה היתה בעיר 'בזל', כפי המופיע ברשימות הקנטונים (בתחילה, שוויץ היתה מחולקת למדינות, כמו בארה"ב, וכל מדינה היתה מכונה בשם קנטון).

מכיון שבשוויץ היה הרבה מסחר בנקאי, נמשכו למקום יהודים רבים. בשנת ה'נ"ד גורשו היהודים מצרפת, ויהודים רבים מצרפת נסו אל שוויץ, התערותם של היהודים במסחר ובחיי הבנקאות, לא הועילה ליהודי שוויץ, שלא לעבור את האנטישמיות שחוו יהודי אירופה, ובאותה שנה הותקפו היהודים על ידי הגויים, לאחר עלילת דם שנטוותה סביב מותו של נער מקומי, והיהודים גורשו מן העיר. לאחר זמן קצר הורשו היהודים לחזור אל העיר, תמורת תשלום של 1500 מארק לנפש, וכן בתנאי שימחלו היהודים על כל החובות שהיו חייבים להם הגויים.

  צלם
בין השנים ה'ק"ח - ה'ק"ט חוו היהודים בשוויץ גל התפרעויות נוסף נגדם. באותה עת השתוללה ברחבי אירופה מגיפת דבר קטלנית, המגיפה כונתה בשם 'המגיפה השחורה' בגלל פצעים שחורים שהופיעו בעורם של האנשים, מגיפה זו קטלה מיליוני אנשים. הגויים הפיצו שמועה, שהמגיפה נגרמה בגלל רעל ששפכו היהודים בבארות המים, ההמון שהוסת נגד היהודים יצא למסע נקמה, והתוצאה היתה, שיהודים רבים נטבחו ומאות רבות הועלו על המוקד חיים, 600 יהודי קהילת 'בזל' נכלאו בצריף ונשרפו חיים.

לאחר התלאות והרציחות שעברו יהודי שוויץ, הוקמו מחדש הקהילות היהודיות בערי שוויץ, אבל בסביבות אמצע המאה ה-15 למנין הנוצרים, עברו היהודים גירושים, מערים לכפרים, ולא הותר להם מסחר עם הגויים.

נאפוליון [צלם]
בשנת ה'תקנ"ז נאלצה שוויץ להפסיק להפלות את היהודים המקומיים, וזאת עקב כיבוש שוויץ על ידי  נפוליון, והקמת ממשלה בחסותו. נפוליון דגל בשוויון זכויות לכל הדתות, אולם עם פירוק ממשלת נפוליון, והכרזה על עצמאות שוויץ, חזרו הגזירות על היהודים. בין הגזרות גזרו, שלא לגור באותו בית עם נוצרי, ואיסור החזקת קרקע ע"י יהודי.

בשנת ה'תרכ"ו  חוקק חוק של שוויון בין כל הדתות, ובזאת נאסר על הפליה כנגד היהודים, והותר ליהודים לגור היכן שהם חפצים.

בעקבות משאל עם שנערך  בשנת ה'תרנ"ג נאסרה השחיטה היהודית, ולכן עד היום לא שוחטים בשוויץ, אלא מייבאים  בשר כשר מארצות אירופה האחרות.

בשנת ה'תרס"ד  הוקמה "ברית הקהילות היהודיות" בכדי לאגד את כל הקהילות היהודיות, גוף זה קיים עד היום. בסביבות שנה זו חיו בשוויץ למעלה מ-1500 נפש יהודים.

בתקופה שלפני מלחמת  העולם השנייה, עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הייתה עליה דרמתית במקרי האנטישמיות כנגד היהודים, תופעה זו נבלמה ע"י חקיקת חוק האוסר הסתה על רקע דתי או גזעני.

בעת מלחמת העולם  השניה, הציגה שוויץ את עצמה מבחינה מדינית כנייטרלית, אבל כאשר יהודים מגרמניה בקשו לברוח אל עבר שוויץ, טענה שוויץ כי פליטים יהודים אינם פליטים מדיניים, ולכן לא הורשו להיכנס לשוויץ. לאחר לחץ שהופעל על ממשלת שוויץ, הותר ל-25,000 פליטי מלחמה יהודים מגרמניה להיכנס לתחומי שוויץ. לאחר המלחמה התעורר רעש גדול כנגד התנהגות הממשלה בעת המלחמה, ואף הוקמה ועדת חקירה בנידון.

האדמו"ר רבי יואל מסאטמר  צלם
כן הורשו להכנס לתחומי שוויץ לקראת סוף מלחמת העולם השנייה,יהודים ממוצא הונגרי, יהודים אלה היו פליטים ממחנה 'ברגן – בלזן', פרשת הצלה זו כונתה 'רכבת קסטנר', ברכבת היה גם האדמו"ר רבי יואל מסאטמר וכן רבנים נוספים.

Yad Vashem
 בית המלון Esplanade, בו שוכנו נוסעי רכבת קסטנר. [צלם]


בסביבות שנת ה'תשנ"ח  הוקם קול זעקה כנגד הבנקים של שוויץ  אשר שומרים בכספותיהם כספים שנגנבו מיהודים בשואה או חשבונות יהודיים שנשארו ללא יורש מודע לכך, רעש זה גרם לבנקים השוויצרים לפתוח קרן עזרה לניצולי השואה.

בעיר 'לוצרן' קיימת  ישיבה גדולה, הישיבה הוקמה ע"י  הרב יעקב מרדכי סולוביצ'יק תלמיד  ה'חזון איש', כיום עומד בראשות הישיבה רבי יצחק דוד קופלמן שליט"א.

כהיום גרים בשוויץ כ- 18,000 יהודים, הקהילה הגדולה ביותר קיימת  בעיר 'ציריך', שם מתגוררים כ- 6,500 נפש שהם מהווים שליש מיהודי שוויץ, שאר היהודים גרים בעיקר בערים באזל, לוצרן וז'נבה.