יום חמישי כ"ח בכסלו תשפ"ב 02/12/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

דוקטור נתן בירנבוים

דוקטור נתן בירנבוים היה הוגה דעות יהודי ציוני, אשר נודע בין היתר כטובע המונח "ציונות". במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא חזר בתשובה, הצטרף לאגודת ישראל והיה למזכיר התנועה

דוד סופר, כ"ב בניסן תש"ע - 06/04/2010 06:01
דוקטור נתן בירנבוים נולד בעיר וינה בירת אוסטריה בשנת תרכ"ד. בצעירותו למד בבתי ספר גרמניים והתרחק משמירת המצוות. בשנת תרל"ט, בהיותו בגיל חמש עשרה, הוציא, מתוך תודעה לאומית, חוברת כנגד ההתבוללות. בשנת תרמ"א, והוא בן שבע עשרה, הצטרף נתן בירנבוים לתנועת "חובבי ציון", וכשנה לאחר מכן הקים את אגודת "קדימה" - אגודת הסטודנטים היהודית הראשונה באוסטריה.

היה פעיל בהפצת רעיונות התחייה הלאומית, ובשנת תרמ"ה הוציא לאור עלון שהוקדש לרעיון חיבת ציון ושנקרא "ההשתחררות העצמית". בשנת תר"נ טבע בעיתונו את המונח "ציונות" לתיאור תנועת חובבי ציון.

נתן בירנבוים למד באוניברסיטת וינה, ובשנת תרנ"ז, בהיותו בגיל שלושים ושלוש, קיבל תואר דוקטור למשפטים. באותה השנה הוא השתתף בקונגרס הציוני הראשון כמזכיר הראשון של הוועד הפועל הציוני המצומצם שנוהל על ידי הרצל שאימץ את השם "ציונות" שקבע/נתן בירנבוים לתנועה.

לנתן בירנבוים היו חילוקי דעות עם הרצל לגבי מטרת הציונות. בשנת תרנ"ח הוא עזב את התנועה הציונית ונעשה אחד מדובריה של "הלאומיות הגלותית". הוא העדיף פעילות מדינית בארצות הגולה לשם השגת אוטונומיה לאומית תרבותית של יהודים בארצות בהם ישבו, במקום הגשמת התוכנית הציונית המדינית.

בשנת תרס"ז העמיד את עצמו לבחירה במחוז בוצ'אץ' לפרלמנט האוסטרי, אולם לא נבחר. הוא עסק בתעמולה ספרותית ענפה לפרסום דעותיו. בשנת תרס"ח היה בין יוזמי "וועידת הסופרים היהודית" בצ'רנוביץ, שבה הוכרזה היידיש כשפה הלאומית של העם היהודי.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוא חזר בתשובה, הצטרף לאגודת ישראל והיה מזכיר התנועה. לימים סיפר נתן בירנבוים את מניעיו לחזרתו בתשובה. היה זה אחר שכבר היה בכל המפלגות של הכופרים, ועבד את העבודות הזרות של ההשכלה הארורה. בחזרתו ממסע הרצאות שערך בארצות הברית נסע לאירופה באוניית נוסעים. ביום בהיר אחד ארע שעמד לבדו על סיפון האוניה. בלי משים, הביטו עיניו בשמים הבהירים בכל האופק האין-סופי. אחר כך הביט על הים הגדול שהקיף אותו מכל צד באין-סופיות. לפתע תקפה אותו הרגשה נוראה, וחש את עצמו כאומלל. פתאום הוא ראה שהוא – האדם הקטן - עומד כאן לבדו על סיפונה של אוניה קטנה מול אין-סוף. מתוך כך נכנסו בלבו הרהורי תשובה אשר בסופו של דבר החזירו אותו לדרך התורה.

הוא דרש את "קידוש החיים היהודיים לשם הגשמתו של היעוד הרוחני של עם ישראל" ותקף את היהדות החרדית שלטענתו פעלה כ"מאובנת". בשנות העשרים של המאה העשרים התגבש סביבו חוג של סופרים חרדיים שכלל את בנימין מינץ.

בשנת תרצ"ג, עם עליית הנאצים לשלטון, הוא עזב את גרמניה בה  התגורר באותה עת והתיישב בהולנד, שם המשיך לפרסם כתבי עת ומאמרים שבהם ביקש לעשות נפשות לרעיונותיו למען חישול היהדות הנאמנה והתעוררותה למלא את צווי השעה. השפעתו הייתה נכרת בקרב הנוער החרדי בארצות רבות ובייחוד בפולין.

בליל שמיני של פסח כ"ב לחודש ניסן שנת תרצ"ז הוא נפטר בסכוונינגן שבהולנד והוא בגיל שבעים ושלוש. זכה נתן בירנבוים להיחקק באותיות של זהב בהיסטוריה היהודית בהיותו אחד מבעלי התשובה האמיתיים שהיו לעם ישראל. הוא לא חזר בתשובה מתוך צרה או מועקה, אלא בשיא פריחתו כאשר לא היה חסר לו מאומה - כסף, הילה, כבוד ופרסום. לא הייתה זו התקרבות מינורית לדת, טעימה קלה הימנה, אלא קבלת עול תורה ומצוות בשלמותן תוך הקפדה על קלה כבחמורה. עליו, ועל שכמותו אמרו חכמינו: "מקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד בו".