יום חמישי כ"ח בכסלו תשפ"ב 02/12/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי אהרן הגדול מקרלין

רבי אהרן הגדול מקרלין (פרבר של העיר פינסק בבלארוס) התפרסם בכל העולם היהודי בעקבות שיר הרגש אותו הלחין "י-ה אכסוף נועם שבת"

דוד סופר, י"ט בניסן תש"ע - 03/04/2010 19:59
רבי אהרן הגדול מקרלין נולד לאביו רבי יעקב מיאנובה בשנת תצ"ו. אביו שימש כשמש בבית המדרש בקרלין והיה נצר למשפחה שהתייחסה לדוד המלך אשר היו בה רבנים וצדיקים נסתרים.

לאחר שרבי אהרן השתלם בש"ס ובפוסקים נסע בהשפעת דודו, רבי מנלי, אל המגיד רבי דב בער ממזריטש ונהיה לתלמידו המובהק. על אחד הכתבים שלו הוא חותם "כאשר יש בידי תוקף מאדמו"ר נ"י ע"ה רבן של כל בני הגולה מ"מ דק"ק מזריטש". המגיד הגדול החשיב מאד את תלמידו זה וראה בו את שליחו הנאמן וש"הדרכתו היא טובה בעיני אלוקים". פעם כיבד המגיד את רבי מנחם מנדל מוויטסבק לתקוע בשופר והוא התעלף מן המראות שנגלו לעיניו, תמה המגיד: אהרן רואה הרבה יותר ואינו מתעלף...

משחזר לקרלין כבר הפיץ בגלוי את תורת החסידות. עליו הוטלה המשימה להפיץ את תורת החסידות בליטא, והוא היה החלוץ בתחום זה. השפעתו של רבי אהרן שהיה צעיר לימים הייתה גדולה. בשנת תק"ל כבר היו חסידים במעוז הליטאים - ווילנא ובשאר ערי ליטא האחרות והם נקראו על שמו של רבי אהרן "קרלינים".

רבי אהרן העמיד את הדגש על התלהבות ודבקות בתפילה. חסידיו היו מתפללים בקולות רמים, ועד היום ידועה חסידות קרלין בתפילותיה המתנהלות בצעקות רמות. רבי אהרן היה בעל נפש פיוטית חזקה וחיבר פיוטים רבים. הפיוט הידוע והפופולארי שלו הוא "י-ה אכסוף נועם שבת" אותו אף הלחין ואשר נדפס בסידורים רבים ומושר בבתי אדמו"רים שונים ואצל הרבה מעמך בית ישראל. לחנים לרוב הולחנו על מילים קדושות אלו.

שיר זה, אשר רווי ברגש עילאי של קדושה, גרם פעמים רבות להצתת הניצוץ החבוי בכל יהודי ויהודי. לא מעטים היהודים שפרשו מדרך המסורה, ובשמעם ניגון זה הרהרו הרהורים של תשובה. מעשה שארע ופעם אחת, עסקן חילוני אשר בא מבית של חסידי קרלין, סירב לעזור לממסד החרדי, וזאת על אף שהיה ביכולתו. באו אליו לביתו מספר עסקנים חרדים ושרו בדבקות את השיר "י-ה אכסוף", מעבר לכך, לא היו צריכים לעשות מאומה...

את הניגונים לשיריו הלחין רבי אהרן בעצמו. המגיד ממזריטש היה אומר עליו: בשעה שרבי אהרן אומר את שיר השירים בערב שבת בניגון המיוחד לו, נעשה רעש בפמליא של מעלה ונשתתקו העולמות העליונים. מלאכים פסקו מלומר שירה והתקבצו, שיירות שיירות, להקשיב לניגונו החדש, הנעים והמתוק, שנלקח מעולם הניגון.

רבי אהרן לא כתב ספרים, אולם תורתו הובאה בספרי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי אהרן השני מקרלין בעל ה"בית אהרן". רבי אהרן נפטר בחול המועד פסח, י"ט לחודש ניסן שנת תקל"ב והוא רק בגיל שלושים ושמונה. חסידיו אמרו ש"הוא נשרף מאימת הבורא". הוא בעצמו קבע את נוסח מצבתו: "פה נטמן פלוני הנולד מאישה פלונית שהוא פלוני בן פלוני אשר זכה וזיכה את הרבים כמה וכמה פעמים, ומסר את נפשו במסירות נפש על זה לפי שכלו, לזכות את הרבים, והיה מוכיח לרבים בתוכחה מגולה ואהבה מוסתרת, לקרב את ישראל לאביהם שבשמיים ולייחדם בייחוד גמור".

ממשיך דרכו בחסידות היה הקדוש רבי שלמה מקרלין וממנו השתלשלו חצרות קרלין, לכוביץ', קוברין, סלאנים וקוידנוב. מיסודות תורתו של רבי אהרן: שמחה - חייב אדם להיות בשמחה משום שעצבות אמנם אינה עבירה ושמחה אינה מצווה אבל לטמטום הלב שעצבות יכולה להביא, לא תביא העבירה הגדולה ביותר.  עוד אמר כי "המרירות הנעלה ביותר יש לה נגיעה בעצבות, והשמחה הגסה ביותר מקורה בקדושה".

היה מצדד בתענית, אם זו תהיה מלווה בטבילות ובחיים של קדושה. ברם, אין להרבות בה משום שזו עצת היצר הרע "לבטל מלימוד ולהתפלל בכוח חלוש ובדעת מבולבלת". ענווה - חשובה שבמידות. את עצמו הוא מכנה "חוטא שבחוטאים ופושע שבפושעים".

בצוואתו הוא גוזר "שלא ידברו עלי שום שבח כלל וכל מי שרוצה לדבר בגנותי הריני נותן לו רשות". התבודדות - חשובה ביותר וצריכה להיות יום אחד בשבוע בחדר מיוחד בתענית ותשובה ותורה, ואם אפשר שיתבודד כל יום. עבודת ה' - שהאכילה והשתייה ויתר צרכי הגוף יהיו רק במה שחיוני לעבודת הבורא.

על מצבת קודשו נחרת, כי עשה בחייו פ"ד אלף בעלי תשובה. והסביר זאת נכדו האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין, כי בדורות ההם היה החטא תוצאה של בלבול המוחין, ומשהאיר רבי אהרן הגדול את הדור בדעתו, נתקנו מוחותיהם של יהודים רבים וממילא הם שבו בתשובה שלימה.