מאמר
האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ' מרדומסק זצ"ל
חכם הרזים היה האדמו"ר רבי שלמה מרדומסק זצ"ל - ה'תפארת שלמה'. בחכמתו המופלאה הנהיג רבי שלמה את אלפי חסידיו שנהרו אל חצרו מכל רחבי פולין
עוד בהיותו ילד ניכר ר' שלמה בגאונותו, אביו שהכיר בכך דאג לחינוכו ושלח אותו ללמוד אצל טובי הרבנים, רבותיו המובהקים היו ר' משה אהרן מקוטנא זצ"ל ור' אברהם מפיוטרקוב זצ"ל (הברית אברהם), כבר באותם ימים כשהיה נער רך בשנים הרבה ר' שלמה לעסוק בתורת הקבלה, וספרי קבלה רבים היו שגורים על לשונו, באותם ימים נחשף ר' שלמה לדרך החסידות והחל נוסע לחצרות האדמו"רים, רבו המובהק בדרך החסידות היה ר' מאיר מאפטא זצ"ל אבל ר' שלמה היה נוסע אף לאדמו"רים נוספים דוגמת ר' בער מראדושיץ זצ"ל ור' יחזקאל מקוזמיר זצ"ל ור' פישלי מסטריקוב זצ"ל.
בימי בחרותו נודע ר' שלמה ברחבי פולין כעילוי ובקי, עד שר' בונים מפשיסחא זצ"ל התבטא עליו פעם "כי חכמת שלמה המלך מפעמת בר' שלמה מרדומסק".
בשנת תקצ"ד התמנה ר' שלמה לכהן כרב בעיר רדומסק, מיד עם התיישבותו ברדומסק הפכה העיר למרכז חסידי חשוב, כאשר חסידים מכל רחבי פולין נמשכו לאורו, ר' שלמה לא היה מתקרב להמונים הפשוטים שהיו מבקשים ברכות על גשמיות, אלא היה תר אחרי אנשי מעלה ויחידי סגולה הבקיאים בתורת החסידות, למרות הנהגתו זו אלפים שיחרו לפתחו לעצה וברכה, פיקחותו וניגוניו הנאים משכו את חסידיו למרות ריחוקו מהם.
ר' שלמה היה מפורסם בפיקחותו ובתשובותיו הקולעות בכל דבר ועניין, הוא גם היה ידוע בהבחנתו הדקה וראיית הנולד, מספרים כי לאחר שנעשה לאדמו"ר הגיע לחדרו גביר גדול לבקש ברכה, אותו גביר כמידת עשירותו כך הייתה מידת קמצנותו, למרות קמצנותו חש הגביר מחויב לתת לר' שלמה פדיון לפי רוב עושרו, ולכן למרות הקושי שבדבר, הוציא מארנקו סכום הגון והניחו לפני ר' שלמה, ר' שלמה שהכיר את מידת קמצנותו של הגביר ברכו, אך סרב לקחת את הכסף וצווה עליו לקחתו בחזרה, הגביר השיב את הכסף לארנקו והלך, לאחר לכתו של הגביר שאלו המשמשים בקודש את ר' שלמה מדוע סרב לקחת את הכסף, הלא המצב בחצר קשה והוא זקוק לכסף זה ומדוע ויתר עליו, אמר ר' שלמה למשמשיו אם הייתם רואים כיצד צהלו פניו של הגביר כאשר סירבתי לקחת את הכסף גם אתם הייתם מסרבים.
ר' שלמה היה אומר כי ארבע סברות חשב והתברר לו כי הוא טעה בהם:
1. הוא סבר שמוכרי ספרים הינם למדנים והתברר לו שרובם ככולם בורים.
2. הוא סבר שאנשי חברה קדישא הינם בעלי תשובה והוא ראה שכולם שותים לשכרה.
3.הוא סבר שהבלנים נקיים, כיון שהם תמיד במרחץ והוא נוכח לדעת שהם מזוהמים.
4. והטעות הגדולה ביותר שהוא סבר שהשמשים של הצדיקים הם יראי שמים, אך הוא הגיע למסקנה כי הם רחוקים מכך.
ר' שלמה היה גם מפורסם בזיכרונו העצום, הוא זכר בעל פה מילה במילה ספרים שלמים והיה מצטט קטעים ארוכים מהמקורות בתשובות לשואלים.
ר' שלמה נפטר ביום כ"ט באדר שנת תרכ"ו, הוא הותיר אחריו שלושה בנים מפורסמים בצדיקותם, רבי אריה לייב, רבי צבי מאיר ורבי אברהם יששכר (החסד לאברהם). גם תלמידים רבים היו לר' שלמה מהם מפורסם הרופא בעל התשובה ר' חיים דוד ברנהארד מפיוטרקוב.
דברי תורתו של ר' שלמה יצאו לאור בספר "תפארת שלמה".
ה"חסד לאברהם" בנו של ר' שלמה מראדומסק[] |