יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי שמואל אונגר

מגדולי רבני הונגריה וסלובקיה היה רבה של נייטרא - הגאון רבי שמואל דוד אונגר זצ"ל. ביד רמה הנהיג רבי שמואל את קהילתו ותלמידיו בימי האימה באירופה, ובחירוף נפש המשיך בלימוד התורה הקדושה גם בעמק הבכא

ב.וולך ט' באדר תש"ע - 23/02/2010 06:03
שלהי שנת תרצ"ז. מתח שורר בקהילות היהודיות ברחבי אירופה. קולות הזוועה של חיות הטרף הצמאות לדם יהודי נשמעים מעל גבי הבמות השונות. תוכניות שטניות מתפרסמות לפני ההמונים ומתקבלות על ידיהם באהדה. העם היהודי נרעד ומביט בבעתה בנשר הגרמני המאיים. 

בי' באלול של אותה השנה התכנסו במריאנבד גדולי הדור ואיתם נציגי הקהילות החרדיות בעם היהודי בכנסיה הגדולה השלישית של 'אגודת ישראל'. אדמור"ים חסידיים, רבנים ליטאים, ראשי ישיבות ועסקנים, צירים מעשרים ושתים ארצות החברות בארגון הגג היהודי - 'אגודת ישראל', כולם הגיעו להתחזק, לעורר נקודות הזקוקות לשיפור ולהתקין תקנות שונות לחיזוק חומות הדת. כולם חשו שימים קשים ממשמשים ובאים ורצו לאסוף כוחות לקראת העתיד הלוט בערפל.

הגאון רבי אלחנן וסרמן  

המתח באוויר ניתן היה למישוש ממש. כל אחד מהנוכחים כבר ראה בעיניו את האנטישמיות הגואה בסביבה, בכל מקום כבר ארע מקרה כל שהוא של התפרעות נגד יהודים. האולם הענק של בית המרפא העירוני היה מלא מפה לפה במשתתפי הכנסיה הממתינים לדברי החיזוק וההתעוררות של הגאון רבי אלחנן וסרמן ראש ישיבת 'אהל תורה' בברנוביץ שאמור היה לפתוח את המעמד בדבריו. 

רבי אלחנן קם ובדמעות זעק מקירות ליבו: "אבינו שבשמיים, עשה למען שמך הגדול והנורא שנקרא עלינו". יותר לא יכל רבי אלחנן לדבר וצנח על כיסאו ממרר בבכי. ואז קם רבי שמואל דוד אונגר, הגאון מנייטרא, ופנה לעבר הדוכן פותח בפרקי תהילים. 

"למה ה' תעמוד ברחוק", נשמע קולו האדיר ממלא את חלל האולם בפסוקי פרק י' בתהילים, "תעלים לעיתות בצרה..." והקול מילא את חלל האולם, את חללו של עולם. בין המתכנסים לא נשארה עין אחת יבשה, הדמעות רחצו את הרצפה והלבבות התכבסו והטהרו. "יארוב במסתר כאריה... במשכו ברשתו... שבור זרוע רשע..." עלה קולו של הרב מנייטרא ונדמה היה שיחד איתו עולה קולו של כל העם היהודי ומתחטא לפני בורא עולם: "...פדה אלקים את ישראל מכל צרותיו".

האלפים שהיו באולם שזעקו את פסוקי התהילים יחד עם רבי שמואל דוד אונגר, ולאחר שסיים הרב מנייטרא את פרקי התהילים שנקבעו על ידי מארגני הכנסיה הורגשה תחושת הזדככות ואוירת הקלה מלאה את האוויר. תפילתו של רבי שמואל דוד נתנה למועקה הגדולה שצברו הלבבות בתקופה האחרונה פורקן. "לו רק כדי לשמוע ולהצטרף לתפילתו של הגאון מנייטרא הגענו", אמרו רבים מעדי המעמד, "היה זה די עבורנו".

רבי שמואל דוד אונגר נולד בשנת תרמ"ו בעיר פישצ'אן שבסלובקיה לאביו רבי יוסף משה רב העיר. כבר בילדותו ניכרו עליו יראת השמיים הנדירה והרגש העצום הממלאים אותו. בקיץ תר"נ ביקר במרחצאות העיר האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא זצ"ל וראה את הילד בן הארבע שקוע בתפילה. פנה לסובבים אותו ואמר: "ראו נא תפילתו של ילד זה, מתפילה זו בלבד אפשר לראות שיגדל ויהיה לצדיק אמת".

גדל הנער ואיתו גדלו כישרונותיו המיוחדים, חריפותו והבנתו החודרת בכל עניין. כוחות מיוחדים אלו השקיע בלימוד וכך עלה והתגדל בישיבתו המפורסמת של רבי שמואל רוזנברג באונסדורף. כאשר הגיע לרבו לבקש ברכה והדרכה ערב חתונתו לא דיבר איתו רבו על לימוד, לא על מידות או שאר דברים החשובים בבניית הבית אלא ביקש ממנו רק דבר אחד: "בני, לעולם אל תסרב לעבור לפני התיבה ולהתפלל בציבור כאשר תתבקש".

הנוכחים התפלאו על הבקשה - הוראה, בימים גדולים אלו, ערב נישואין. "את בקשתי אסביר", אמר הרב מאונסדורף. "לרבי שמואל דוד כוחות תפילה מיוחדים. ובכל פעם ששומע אני את תפילותיו מרגיש אני התעוררות מיוחדת. ובטוח אני שעם שמיעת תפילתו, כל יהודי באשר הוא, זוכה להתעוררות ולכן רצוי שיעבור לפני הציבור בתפילה כמה שיותר – כדי שיזכו יהודים רבים להתעוררות זו ויתקדש שמו יתברך בעולם".

לא רק תפילתו הייתה מעוררת. גם גישתו לכל אחד גרמה לקרבה מיוחדת ועוררה לבבות רבים. כבר בגיל עשרים ואחת קבל רבי שמואל דוד כתב רבנות מקהילה יהודית קטנה בקרומפך שבסלובקיה. בואו לכהן ברבנות העיר גרמה למהפך אדיר בקרב בעלי הבתים שבקהילה. הוא ייסד ישיבה חדשה בעיר וקידם את ילדי הקהילה בתורה וביראת שמיים. 

לאחר חמש שנות רבנות בקרומפך עבר רבי שמואל דוד לכהן בטירנוי, קהילה גדולה ומפורסמת יותר, בה היה באפשרותו להגדיל את ישיבתו ואת השפעתו, ואכן השקעתו ניכרה ובעלי הבתים בקהילה נקשרו אליו ולכל מילה שאמר הייתה השפעה רבה. 

בחמש עשרה שנות רבנותו בטירנוי התפרסם רבי שמואל דוד ברחבי המדינה ותלמידים רבים באו ללמוד תורה מפיו ולשבת בישיבתו. הוא הפך להיות בעל השפעה גם בענייני שתדלנות מול השלטונות והיה שותף למלחמת הקודש על עצמאות הקהילות בהונגריה ובסלובקיה ואף עמד מול המשכילים שניסו להחדיר את השפעותיהם בעולם היהודי ונלחם בהם ובהשפעותיהם ההרסניות.

בשנת תרצ"א פנתה קהילת נייטרא לרבי שמואל דוד בבקשה שיבוא ויכהן בה כבוד. לבו של רבי שמואל דוד נמשך אחרי הצעה זו. קהילת נייטרא הייתה קהילה גדולה ומכובדת ורבי שמואל דוד הרגיש ששם תגדל השפעתו עוד יותר ויהיו לו אפיקים נוספים לגדול בהם. לא את כבודו ביקש אלא את כבוד הקדוש ברוך הוא שמשם יוכל להגדילו ולהאדירו. 

קהילת טירנוי לא הסכימה להיפרד מרבה והדברים התגלגלו עד כדי כך שהוקם בית דין מיוחד שיכריע בין הקהילות מי תזכה בכבוד הרב. ובית הדין הכריע לטובת נייטרא. 

פרדה כואבת ורווית דמעות נערכה עם צאת הרב וישיבתו מטירנוי וקבלת פנים מאושרת הוכנה לכבודם בנייטרא. ואכן, כמו שחשב כך היה. בנייטרא נפתחו לפניו אפיקים רבים לפעילות ולהשפעה. מנייטרא הגיע לכנסיה הגדולה ובה נבחר כחבר ב'מועצת גדולי התורה העולמית'. בנייטרא גדלה עוד יותר ישיבתו ופרחה, ורבים מבחורי אירופה הגיעו ללמוד בה. בנייטרא גדלה השפעתו מעבר לגבולות המדינה והוא היה לאחד מגדולי הדור. 

אך שנותיו בעיר לא ארכו. שמי אירופה התקדרו ומלחמת העולם השניה פרצה בכל עוזה. אנשי הקהילה הפצירו ברבם הגדול שיברח ואף הכינו עבורו דרך המלטות למקום מבטחים אך הרב לא הסכים. ביחד עם חתנו המפורסם רבי מיכאל דוב ויסמנדל ביקש רבי שמואל דוד להציל כמה שיותר יהודים מתוך התופת. הם הכינו תוכניות רבות והשקיעו מאמצים כבירים, כוחות ושלמונים, אך הגזרה נגזרה ותוכניותיהם ברובם לא צלחו. 

רבי מיכאל דוב ויסמנדל[]

בניסן תש"ב החל גירוש יהודי נייטרא להשמדה. אנשי הקהילה נשלחו במשלוחים קטנים ורבם ביקש את נפשו ללכת איתם אך נס גדול התרחש והגרמנים הכירו בו כרבה של המדינה, כך הוענקה לו חסות זמנית וישיבתו נותרה איתו.  

ישיבת נייטרא המשיכה בלימודיה גם כשעלה עשן המשריפות מכל רחבי אירופה והתפזרו הישיבות כולן. היתה זו הישיבה האחרונה שנותרה לפליטה ובה מצאו מחסה יהודים רבים אשר קדשו שם שמיים בלימודם, אבל היתה זו פליטה זמנית. בשלהי שנת תש"ד, כאשר רצו הגרמנים לסיים את השמדת יהודי הונגריה, הגיע תורו של מבצר התורה האחרון ומאות תלמידי ישיבת נייטרא נשלחו לאושביץ.  

ברגע האחרון נמלט רבי שמואל דוד מנייטרא יחד עם בנו ואחד מתלמידיו ומצא מסתור ביערות הסמוכים. חודשים מספר נדד רבי שמואל דוד בין היערות וההרים בסביבות נייטרא עד שחלה את חוליו ובליל ט' אדר תש"ה נפטר.  

בנו ותלמידו כרו את קברו באדמת היער ולאחר המלחמה העבירו את עצמותיו סמוך לקברי אבותיו בפישצ'אן.

לאחר המלחמה, נשא כ"ק האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' מצאנז - קלויזנבורג (שאיבד את זוגתו וילדיו בשואה) בזיווג שני את בתו של הרב דנייטרא.