יום שלישי ט' באדר ב תשפ"ד 19/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי נפתלי מאמסטרדם

רבי נפתלי שטוצין מאמסטרדם היה מגדולי בעלי המוסר ומתלמידיו המובהקים של מייסד תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר

דוד סופר ו' באדר תש"ע - 20/02/2010 18:02
רבי נפתלי שטוצין מאמסטרדם נולד לאביו רבי שלמה בשנת תקצ"ב בעיר סלנט. רבי נפתלי לא פעל להפצת המוסר והעמדת תלמידים למוסר כיתר תלמידי רבי ישראל סלנטר, אך הוא כשלעצמו היווה אישיות מוסרית מושלמת, היכולה לשמש סמל ודוגמא ליראה נאמנה. רבו, רבי ישראל סלנטר, הגדירו כ"צדיק", ואכן, ביטוי זה הולם את דמותו של רבי נפתלי, שכן הוא היה צדיק בכל מעשיו. 

פעם מצאו באמתחתו "קבלה"- להחזיר את כל עם ישראל למוטב. כששאלו אותו היאך הוא חושב לקיים קבלה זו למעשה, השיב רבי נפתלי שבדעתו לקיים את כל פסקי רבי יוסף קארו זצ"ל שבשולחן ערוך על כל פרטיהם ודקדוקיהם ולשמש בזה כ"שולחן ערוך חי", אשר כל מי שירצה לקיים את התורה, יוכל לראות בו דוגמא מוחשית של יהודי שלם וללמוד ממנו לחזור למוטב. 

בנערותו היה רבי נפתלי שקדן גדול ומשום כך זכה לתואר "נפתלי מתמיד". כשרבי ישראל סלנטר ייסד בשנת תר"ט את ישיבתו בקובנה, נמנה רבי נפתלי בין עשרת בחירי תלמידיו. רבי נפתלי קנה לו שליטה גדולי במכמני התורה ובכל מקום שהיו שואלים אותו בש"ס וארבעה חלקי השולחן ערוך, הוא היה מציין את הדף ואת הסימן. 

סדר לימודו היה בעמידה בלבד, ואף פעם לא שכב לישון. כשהייתה נופלת עליו תרדמה, הוא היה מנמנם כשעה קלה כשהוא נשען על הסטנדר, ומיד לאחר מכן היה ממשיך בלימודו. אף בשעה שהיה הולך בדרכים קיים את מצוות "ובלכתך בדרך", וכל כמה רגעים היה שואל את בן לוויתו אם המקום נקי. ידידו ורעו רבי יצחק בלזר אמר עליו, כי הוא יכול להגיש דין וחשבון לפני המקום על עוון ביטול תורה! משום שלא נמצא רגע כזה אצלו. 

קובנה במאה ה-19 []

אחרי שרבי נפתלי נשא אשה ובנה לו בית, הוא לא נאות לקבל על עצמו רבנות והשתוקק ליהנות מיגיע כפיו. הוא התיישב בקובנה ופתח לו מאפיית לחם ובכך מצא את מחייתו בדוחק רב. רבי נפתלי רצה לעבוד במאפיה כפועל ממש, אך רבי ישראל סלנטר מנע זאת ממנו. רבי נפתלי לא היה מרוצה שעיקר מעמסת הפרנסה מהמאפייה נופל על אשתו, והוא חיפש לעצמו עבודת רבנות כדי לסייע בפרנסת הבית. רבי ישראל סלנטר ניסה למצוא לו רבנות בעיר מוסקבה, כנראה להפיץ בעיר גדולה זו את שיטת המוסר, אך דבר זה לא יצא בסופו של דבר אל הפועל. 

בשנת תרכ"ז, התקבל רבי נפתלי לרב בעיר הלסינגפורס [הלסינקי] בירת פינלנד, ושימש שם עד שנת תרל"ה. אשתו וילדיו נשארו בקובנה, ומידי פעם בפעם נסעו אליו. בשנת תרל"ה חזר רבי נפתלי לקובנה, אל משפחתו אשר השאיר שם. עם הזמן, באו ילדיו לגיל השידוכים, ורבי נפתלי היה במצוקה כלכלית קשה. הוא פנה לרבי ישראל סלנטר בכדי שימצא לו מקור מחיה, והוא השיג לו תפקיד בתור מו"צ [מורה צדק] בפטרבורג יחד עם רבה של פטרבורג רבי יצחק בלזר - אף הוא מתלמידי רבי ישראל סלנטר. רבי יצחק בלזר נהג בו בכבוד גדול ואת כל השאלות החמורות הוא הביא לפתחו. 

לאחר מכן בשנת תר"מ שימש רבי נפתלי ברבנות בערים יאסווין ואלסקוט, אז פרש מרבנותו וחזר לקובנה. ביתו שבקובנה היווה בית מרכזי לאברכי הכולל ותלמידי ישיבת 'כנסת ישראל' -  סלבודקה, אשר היו באים אליו לשמוע מדברותיו ולשוחח עמו בדברי תורה ומוסר. 

בשנת תרס"ו אחר פטירת אשתו, עלה רבי נפתלי לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בבתי מחסה שבעיר העתיקה. לאחר זמן מה עבר לגור בחצר שטרוייס הנודעת. בבואו לירושלים הוא לא גילה לאיש את יום בואו כדי שלא יבואו להקביל את פניו כמנהג אנשי ירושלים. הוא הופיע בשערי ירושלים בלבוש פשוט ביותר. כשבאו לברכו בברכת "שלום עליך רבי" הפטיר ואמר: אינני רבי. 

בירושלים פתח רבי נפתלי בית מוסר, והיה דורש שיחות מוסריות. בירושלים גם נשא רבי נפתלי אשה בזיווג שני בכדי שתעזור לו בעת זקנותו. מיד לאחר החתונה נפלה אישה זו למשכב ורבי נפתלי הישיש טיפל בה במסירות רבה. הוא לא נמנע מלנקות את הבית, לתחזקו ולעשות את העבודות הקשות בטוב לב. 

את הדרך להתחזק בעבודת ה' הוא ראה על ידי עבודת המוסר, והוא קבע לו שעות קבועות ביום ללימוד המוסר. חלק עקרי וגדול בחייו הקדיש רבי נפתלי לעבוד על מידותיו, וכל שבוע הוא עבד על מידה אחרת - גאווה, כעס, קפדנות, שנאת חינם, כבוד, רחמנות, הטבה לבריות, גמילות חסדים, זריזות, בטלה, חמדת הממון, בטחון, צער, זהירות, מתינות, ועוד. 

דרכו בעבודתו על מידת הגאווה הייתה לדבר עם כל אדם בשפלות ובהכנעה, להימנע מכך שישמשו אותו, להשתדל שלא יקומו מפניו ולא לשבת במקומות הראשונים בבית הכנסת. באחד המקומות אשר בהם שימש כרב, סיפרו, שהקפיד להיכנס לבית הכנסת יחד עם ספר קודש תחת בית שחיו וזאת כדי שאת הכבוד שהקהל עושה לו בהיכנסו לבית הכנסת יתלה בספר ולא בו. עוד מסופר על ענוותנותו, שארע, ופעם אחת הציג את עצמו לפני אחד מהגדולים שבירושלים ואמר, דע לך, בתחילה הייתי אופה, אחר כך התאוויתי להיות רב, אך ראו כי אינני מוכשר לכך וסילקו אותי משם. 

טרם מותו ציווה רבי נפתלי כי לא יספידו אותו. תמהו הנוכחים, הן רבי יצחק בלזר אף ציווה כן על עצמו ורבי נפתלי אמר לו שלא ראוי לעשות כן. ענה רבי נפתלי שההבדל הוא פשוט, על רבי יצחק בלזר יש מה להספיד, עלי, הוסיף ואמר, אין... 

רבי נפתלי מאד הקפיד על דיבורים האסורים. מספרים, כי פעם אחת בא אליו יהודי לבקש היתר של מאה רבנים כדי להוסיף אשה על אשתו. בינתיים, סיפר היהודי הלה דיבות רעות על אשתו הנוכחית, הפסיקו רבי נפתלי ושאלו - האם כבר קיבלת היתר של מאה רבנים לספר לשון הרע... 

הר הזיתים []

בשנת תרע"ו ביום ו' לחודש אדר, בשנת השמונים וארבע לחייו, נסתלק רבי נפתלי לבית עולמו ונקבר אחר כבוד בהר הזיתים בשורה אחת עם גדולי ירושלים.