יום שני י"א בכסלו תש"פ 09/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

דפוס האחים שפירא - סלאוויטא

בית דפוס מפורסם ביותר היה בית הדפוס של האחים שפירא בעיירה סלאוויטה, בית דפוס זה עמד במרכזה של מחלוקת תורנית גדולה, סביבה סער באותה העת העולם התורני באירופה כולה

מוטי מרינגר ה' באדר תש"ע - 19/02/2010 06:01
עיירה קטנה ובלתי ידועה ברבים הייתה העיירה סלאוויטא האוקראינית, אוכלוסייתה הייתה דלה ומנתה אלפים בודדים ומתוכם כמה מאות תושבים היו יהודים. ברם התברכו יהודי סלאוויטא ברב ומורה הוראה משכמו ומעלה בנן של קדושים הגאון רבי משה שפירא זצ"ל בנו של מאור החסידות הרה"ק רבי פנחס שפירא מקוריץ זצ"ל.

רבי משה  ראה את מפעל חייו בהפצת תורת החסידות  ולשם כך ייסד בסלאוויטא בית דפוס יהודי שהפך למפורסם בבתי הדפוס היהודיים באותה התקופה. למרות שהמטרה לשמה הוקם בית הדפוס הייתה הדפסת ספרי חסידות, בכל זאת עסקו בבית הדפוס גם בהדפסת ספרי קודש יהודיים אחרים, עד שנודע בית דפוס זה בכל גלילות ישראל בשל מהדורות ש"ס תלמוד בבלי המפואר שיצאו ממכבש הדפוס בסלאוויטא. את בית הדפוס ניהל רבי משה ביד רמה אך עיקר המלאכה הוטלה על שני בניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס.

המהדורה הראשונה  של ש"ס סלאוויטא המפורסם הודפסה בין השנים תקס"א ותקס"ו. מהדורה זו נדפסה יחד עם הסכמותיהם של גדולי החסידות ביניהם הרה"ק רבי יעקב שמשון משיפיטבקא זצ"ל וסנגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל. שנים ספורות לאחר הדפסת מהדורה זו נמכרו כל הכרכים ואזלו מן המחסנים, הצלחה זו במכירת הש"ס אינה אירוע של מה בכך, מחיר הדפוס באותם הימים היה יקר ביותר ורק עשירי העם התירו לעצמם לרכוש סט שלם של ש"ס בהון רב ואילו רוב הלומדים נאלצו להסתפק בש"ס שהיה בבית הכנסת של העיירה ולא יכלו להרשות לעצמם קניית ש"ס משלהם.

בעקבות הביקוש הרב למהדורת ש"ס סלאוויטא מיהרו  האחים והדפיסו מהדרה שנייה ושלישית של הש"ס המפואר, הפעם כבר זכו האחים להסכמות נוספות על הדפסתם. המפורסמת שבהן היא הסכמתו של  האדמו"ר הראשון בשושלת חב"ד - רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל 'בעל התניא'. הגדילו לעשות האחים שפירא כאשר ייסדו מפעל לנייר על מנת לספק את צרכי בית הדפוס, וזאת על מנת שלא ייאלצו להיות תלויים במפעלים זרים ובהספקתם. תוך זמן קצר נמכרו גם כל הספרים שהודפסו במהדורות אלו והביקוש לש"ס סלאוויטא רק הלך וגבר גם מחוץ לגבולות אוקראינה. האחים שפירא לא חסכו בהוצאות כאשר הדפיסו את מהדורת הש"ס שלהם, ואכן התוצאה הייתה מרהיבת עין ומשובבת נפש, בדפוס נעים ויפה המרחיב דעתו של הלומד והמעיין בספר. למרות הזהות החסידית של מדפיסי סלאוויטא זכה הש"ס שבהוצאתם לתפוצה נרחבת גם בקהילות המתנגדים ששמחו על הש"ס המפואר.

מפני הוצאות הדפוס היקרות ועל מנת שלא יצאו נפסדים קיבלו האחים שפירא למהדורתם השלישית את הסכמות גדולי הרבנים המקנים להם זכות בלעדית לעשרים וחמש שנה על הדפסת הש"ס בבלי. בשנת ה'תקצ"ד החלו בבית הדפוס בסלאוויטא בהדפסת המהדורה הרביעית של הש"ס אך יחד עימם החלו המדפיסים הוילנאים בני משפחת ראם להדפיס מהדורת ש"ס בבלי חדשה משלהם. האחים שפירא מחו על העוול שנעשה להם ועל זכויותיהם שהופרו, אך מדפיסי וילנא טענו שעברו כ"ז שנה מאז הודפסה המהדורה הראשונה של האחים שפירא והזכות שניתנה למדפיסי סלאוויטא כבר נגמרה. אמנם הודו מדפיסי וילנא כי חלפו כ"א שנה בלבד מהדפסת המהדורה השלישית של ש"ס סלאוויטא אולם הזכות לכ"ה שנה נמנתה לטענתם מהדפסת המהדורה הראשונה.

המחלוקת סביב ש"ס סלאוויטא הפכה למחלוקת חוצה גבולות. גדולי ישראל באירופה כולה נדרשו לפסוק בעניין כאשר על הפרק שאלה מהותית של זכות יוצרים. בשלב מסוים הפכה המחלוקת לסמלה של המחלוקת הקדומה יותר בין החסידים למתנגדים ונראה היה שלא ימצא עמק השווה. המחלוקת הלכה והעצימה, רבנים רבים תמכו במדפיסים מסלאוויטא ואסרו לקנות את ש"ס וילנא, בין רבנים אלו נמנו הגאון רבי יעקב בורנשטיין זצ"ל וכמעט כל רבני פולין. מאידך גיסא גדולי ישראל אחרים נתנו את ברכתם לש"ס וילנא ביניהם הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל יחד עם בנו רבי שלמה איגר זצ"ל וחתנו החת"ם סופר זצ"ל.

לבסוף לאחר מחלוקת ארוכה ועזה הגיעו הצדדים לדין תורה ובוררות בעיר הורודונא שם נפסק כי מדפיסי וילנא יהיו רשאים להדפיס מהדורת ש"ס משלהם אך קודם לכן יהיו חייבים לקנות בכסף מלא את כל כרכי הש"ס שנותרו בבית מלאכתם של מדפיסי סלאוויטא וטרם נמכרו, וזאת על מנת שלא לגרום נזק לאחים שפירא בהוצאות שהוצאו כבר על הדפסת כרכים אלו.

בשנת ה'תקצ"ה פחות משנה לאחר המחלוקת הגדולה אירע בסלאוויטא אירוע קשה אשר גרם למאסרם של האחים שפירא ולבסוף לסגירת בית הדפוס. בבית הדפוס עבד באותם הימים פועל בשם אליעזר שמקצועו היה כורך ספרים, אליעזר זה נתן עינו בטיפה המרה והיה מתבסם ומשתכר לעיתים קרובות. הליכותיו הכעורות של אליעזר השפיעו גם על טיב עבודתו ועד מהרה הוא פוטר מעבודתו בבית הדפוס. אין ידוע האם היה אליעזר שיכור או פיכח בעת שעשה מה שעשה אך בוקר אחד נמצא אליעזר תלוי בבית המדרש לאחר שאיבד עצמו לדעת רח"ל. האחים שפירא מיהרו להסתיר את האירוע הנורא ואליעזר נקבר במהירות ובסודיות, אך בני משפחתו של אליעזר בחרו לעורר מהומה סביב מותו של בן משפחתם והם פנו לשלטונות בטענה כי האחים שפירא רצחו את אליעזר. כמניע למעשה טענו בני המשפחה כי אליעזר נרצח לאחר שאיים כי ילשין על האחים שפירא לשלטונות על כך שאין צנזורה ראויה על הספרים המודפסים בדפוס שלהם. אל בני המשפחה הצטרף המומר הצורר מיכאל בנדרסקי שר"י שבאמצעות קשריו עם מפקד המשטרה הוביל למעצרם המהיר של האחים שפירא. עוד הצטרפו אל כת המלשינים שני מומרים נוספים - גרינברג וליפסקי שר"י שהפיצו גם הם את דבר העלילה על הירצחו כביכול של אליעזר על ידי האחים שפירא.

דבר העלילה הלך והתפשט והגיע עד לאוזניו של הצאר ניקולאי הראשון שליטה של רוסיה כולה. הצאר החליט להשאיר את האחים במעצר עד לבירור עניינם בבית משפט ובינתיים הורה על סגירת כל בתי הדפוס בוואהלין וליטא עד להסדרת עניין הצנזורה.

אין לתאר במילים את הסבל הרב שעבר על האחים שפירא  בבית הכלא הרוסי, חקירות ועינויים היו  מנת חלקם מדי יום וגם לאחר שהוכחה חפותם באשמת הרצח נותרו השניים במעצר באשמת אי צנזור הספרים אותם הדפיסו. כמרים ומומרים רבים נרתמו למלחמה נגד האחים שפירא תוך כוונה ברורה לחסל את בית הדפוס ולמנוע את הפצת ספרי היהדות. באותה העת גם נאספו ספרים רבים שהיו כביכול חשודים בהתנגדות לנצרות והם הועלו על מוקד השריפה – אותיות פורחות באוויר וגווילין נשרפים. כשנתיים וחצי לאחר מעצרם של האחים ביום ט' בכסלו שנת ה'תקצ"ח, הלך לעולמו אביהם הישיש של האחים - רבי משה שפירא זצ"ל אשר לנוכח הסבל הרב ומצבם הקשה של בניו לא עמד עוד ליבו בצער הרב והוא השיב את נשמתו לבוראו.

עוד ארבע שנים התגלגלו האחים שפירא בחקירות  ועינויים עד שבשנת ה'תקצ"ט נפסק דינם של כל אחד מהם לאלף וחמש מאות מלקות. לא איחרו הצוררים מלבצע את פסק דינם האכזרי והאחים הועברו בין שתי שורות של חיילים חסונים כאשר כל אחד ואחד מהם מלקה את העובר לפניו בשבט שהיה בידו. גם בשעה קשה זו זכרו האחים את קונם וכאשר נפלה מעל ראשו של רבי פנחס כיפתו נעמד הוא על מקומו, למרות שבעומדו קיבל רבי פנחס מכות נמרצות מהחיילים שבשני צידיו, לא הסכים הוא להמשיך ולצעוד עד שהורמה כיפתו מן הארץ והונחה שוב על ראשו.

לאחר שהסתיים  ביצועו של פסק הדין האכזרי היו האחים שפירא במצב בריאותי קשה ביותר, כל גופם היה שבור ורצוץ מהמכות הקשות שהנחיתו עליהם חיילי הצאר באכזריות מרובה. במשך שבע עשרה השנים הבאות סבבו האחים בין בתי חולים שונים כשבין בית חולים למשנהו הם נלקחים שוב ושוב אל בית הכלא ורק בשנת ה'תרט"ז עת עלה לכס המלוכה הצאר אלכסנדר השני זכו האחים לחנינה והם שוחררו מבור כלאם.

לאחר שחרורם העבירו האחים שפירא את בית הדפוס אל העיר ז'יטומיר ושם המשיכו להדפיס ספרי חסידות להם היה ביקוש רב, אך גם כאן לא מצאו האחים את שלוותם ושוב פנו מומרים ומשכילים אל השלטונות בהלשנה כי הספרים המודפסים על ידי האחים שפירא הם ספרים חשוכים המרבים הבל בעם היהודי ומונעים את התפתחותו. שר ההשכלה הרוסי נזעק לשמע העלילה ומיהר לפעול. דלתות בית הדפוס נסגרו בחותם הממשלה ועל המדפיסים ממשפחת שפירא נאסר להדפיס עוד ספרים במדינת רוסיה כולה.

כיום נותרו  ספרים בודדים שהודפסו בדפוס האחים  שפירא בסלאוויטא, ובשל נדירותם, ספרים אלו שווים הון רב והם מצויים בעיקר בידי אספנים וחובבי יודאייקה.