יום שלישי ט' באדר ב תשפ"ד 19/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

אסון המסוקים

עשרים וחמישה אמבולנסים, מהבהבים ומייבבים בסמוך לשתי שלדות המתכת הבוערות בלהב אש השמימה, אש הלוקחת עימה את חייהם של הבנים הצעירים, 73 במספר, יהי זכרם ברוך

נ. ליברמן כ"ח בשבט תש"ע - 12/02/2010 06:02
עשרים וחמישה אמבולנסים מאויישים, מהבהבים ומייבבים בסמוך לשתי שלדות המתכת הבוערות באש עצומה השמימה, שמלחכת בתאוותנות נוראה את גופותיהם של הבנים הצעירים, עשרות במספר, הלכודים באורח טראגי בתוך גושי המתכת הצבאיים. המחלצים, הרופאים והחובשים, מצויידים בכל העזרים הנדרשים, מצויים קרוב כל כך, מוכנים לסייע, אך עומדים דומם. יודעים היטב מה עובר שם בתוך הגיהנום עלי אַדְמות שאר יישוב וקיבוץ דפנה, ואינם יכולים לסייע במאום, רק מרכינים ראש בעת הישמע סדרות הפיצוצים העזים, כבתופת של ממש, ללא כל יכולת לחלץ את האחים ולכל הפחות להותיר להם שריד.

יום שלישי, שנכפל בו כי טוב, ובתאריך כ"ח בשבט ה'תשנ"ז, ה-4 בפברואר 1997, נראה כי נכפל בבכי רע. מושב שאר יישוב שבצפון. אסון התרסקות שני המטוסים.

Flash 90
כאן זה קרה. באים להשתתף
צלם
בשעות אחר הצהריים של יום שלישי, היום לפני 13 שנים, יצאו שני מסוקים של צה"ל מסוג יסעור, מטוסי תובלה אמריקניים הכבדים ביותר שברשות המדינה, למשימת העברה של חיילים מפלוגת הנח"ל (נוער חלוצי לוחם) ומפלוגות נוספות; גולני ושריון אל מוצבי 'דלעת' שבדרום לבנון, בגבולה הצפוני של מדינת ישראל למשימה מבצעית. מספר היושבים במסוקים היה שלושים ושלושה בכל מסוק, בנוסף לארבעה אנשי צוות בכל אחד מן המסוקים הכבדים. לא יותר. מספר הנוסעים במסוק הוגבל ל-שלושים ושלושה לוחמים בלבד, בנוסף לעוד ארבעה אנשי צוות האווויר, כבר כשני עשורים קודם לכן, לאחר האסון ההמוני הקודם, בשנת ה'תשל"ז, 1977, אסון הנ"ד, אשר בו נהרגו חמישים וארבעה לוחמי צה"ל, אסון שהתרחש בעת התרסקותו אל הקרקע של מסוק היסעור, אשר היה מעורב במספר רב של טרגדיות אוויריות לפני ואחרי כן.

המסוקים יצאו זה מאחורי זה משדה התעופה בבסיס מחניים שבצפון, ממזרח לחצור הגלילית וליד ראש פינה חמש דקות לאחר השעה חמש אחר הצהריים, לטיסה קצרה שאמורה היתה להסתיים עשר דקות לאחר מכן, במבצר הבופור, שמצפון מערב למטולה, אך הסתיימה רק חמש דקות מאוחר יותר, ולעולם לא נשלמה.

דקות ספורות לאחר ההמראה הגיעו שני המסוקים אל נקודת הגבול, וחגו מעל עמק החולה, מצפים לאישור לחציית הגבול. הכל התנהל כשורה, והמסוקים בצעו 'בדיקת אורות' על פי הנהלים, בה כובו האורות לקראת המעבר. כך, ראות לקויה נתנה יד לעלטה משהו, ואז התרחש האסון. שני המסוקים הכבדים התנגשו זה בזה, כאשר רוטור המטוס האחורי פוגע במסוק הקדמי, מסחרר את המסוק כולו וצונח אל הקרקע, מתרסק על עשרות החיילים והקצינים שבו אל אדמות קיבוץ דפנה בשטח פתוח. בינתיים, מנסה המסוק הקדמי לייצב את עצמו ולבצע נחיתת אונס, הוא מסתחרר באוויר, אך אינו מצליח לנחות כראוי ומתרסק אף הוא בחצר של צימר, שבאורח נס, היה ריק מאדם באותה השעה במושב 'שאר יישוב'.
כוחות ההצלה זורמים למקום מכל רחבי מחוז הצפון, רק כדי לחזות במו עיניהם במחזה הנורא, בו מוטלים שני המסוקים אל הארץ, ותחת שציפורי הברזל ינסקו מעלה, הן נעוצות בקרקע באורח טראגי, כששבעים ושלוש נשמות ישראל, לכודות בהן ועולות מתוכן בסערה השמימה.

מכלי הדלק והתחמושת שהיתה מאופסנת במסוק התובלה, למטרה של השמדה עצמית במקרה של נפילה בשטח אויב, מלבים את האש האדירה, שאינה מותירה אף סיכוי קלוש לחילוץ הלכודים שאולי שרדו את ההתרסקות. לכוחות ההצלה לא נותר לאחר מכן אלא למיין את חלקי הגופות על מנת להביאם לקבר ישראל.
Flash 90
אתר ההנצחה לנופלים [צלם]

אבל כבד אופף את העם היהודי בתבל, ובארץ ישראל בפרט, והאסון מוכתר לדיראון כ'אסון הכבד ביותר בתולדות התעופה האווירית העולמית' בכי ומספד. פרקי תהילים למכביר נאמרים לעילוי נשמת הנופלים ויום אבל לאומי מוכרז, כאשר הארה עצומה מתגלית לפתע, חוצה מגזרים ומטלטלת את הארץ על האתאיסטים שתקעו בה יתד וסדק: 'הכל כתוב', מתחילה השמועה להתגלגל. הכל מופיע, בהפטרה שנקראה בשבת האחרונה, שבת פרשת יתרו, הפטרה הלקוחה מהנביא ישעיהו, בה מופיע אזכור ממשי לאסון, רצוף בשמות ובמספרים רלוונטיים לו: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס  וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ." (ישעיהו, פרק ז', פסוקים ג', ד')
היו שהעמיקו לדרוש בנושא ומצאו הקשרים נוספים למספר 73, מספר ההרוגים, בצירופי גימוטריא של הפסוקים ובמספר המשפחות שהתגוררו באותה עת ביישוב 'שאר ישוב'. (73)

האסון הנורא, הכבד ביותר שארע לחיל האוויר הישראלי, ואחד הכבדים ביותר בתעופה האווירית העולמית (עד חמש שנים לאחר מכן בשנת ה'תשס"ב- 2002, בה הופל מסוק צבאי רוסי מעל צ'צ'ניה, ובו נספו 127 קורבנות הוכר ככבד ביותר שהתרחש אי פעם), מקבל ממד רוחני. אין מקרה, ולא לחינם נקטפו הבנים, כי יש מישהו שם למעלה, אשר סובב את הכל, ואיפשר לעיני בשר ודם לגלות טפח קטן בעת הסתר פנים נוראי שכזה, שוטף את העם היהודי גל של אמונה בכתובים וביוצרם, מוכיח שוב, ולא עבור אלו הבטוחים כבר, כי הכל מצוי בתורת ה'. הכל.

לחקר האסון, שלא היה אלא אחד משרשרת האסונות האוויריים שבם מעורים היו מסוקי ה'יסעור', אך גבה את מספר הקרבנות הרב ביותר: שבעים ושלושה בנים, מונתה וועדת חקירה מיוחדת על ידי שר הבטחון יצחק מרדכי בראשותו של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף דוד עברי, אשר מסקנותיה, שהוגשו כחודש וחצי לאחר תום ימי ה'שלושים'  על הנופלים, (כחודשיים וחצי לאחר האסון) הובילו לשורה של הדחות בצה"ל מתפקידים פיקודיים, תליית האשמה בטעות אנוש ובאי מילוי אחר הוראות הבטיחות, ולחקיקת תקנות בטיחות חדשות, כתקנה האוסרת על תובלת תחמושת והרכבת חומר הנפץ להשמדה עצמית במסוק בעת העברת כוחות חיילים ותקנות נוספות.

למרות החיפושים הנואשים, ה'קופסה השחורה' של המסוקים לא נמצאה, ועד היום נותרו רגעי החיים האחרונים של המסוקים ויושביהם בגדר הנסתר.
בארץ נבנו במקומות רבים אנדרטות לזכר הנופלים. האנדרטה הרשמית נחנכה אך לפני כשנתיים, בשנת ה'תשס"ח (2008) סמוך למקום האסון, ליד בית העלמין של קיבוץ דפנה שבגליל העליון. במחנה בית ליד הוקמה אנדרטה לזכר חיילי הנח"ל, מקורבנות התאונה, בשכונת הדר גנים שבפתח תקווה הוקם אתר הנצחה, וכן בשדרות הנשיא בחיפה. בשמורת הר מירון הוקם אתר הנצחה לחייל דרוזי שהיה בכח, ליד קיבוץ נגבה הוקמה 'גבעת תום ותומר', שינה גן בוטני לעצי ארץ ישראל ובית הכנסת ברחובות נקרא לזכרו של אחד החיילים שנספה באסון: גיל שרעבי.

אילנה שקולניק
אתר ההנצחה לנופלים בשאר ישוב [צלם]

בצדו הדרום- מזרחי של המושב 'שאר ישוב', בו התרחשה התאונה, ניטעה 'חורשת הנופלים', בה נטועים שבעים ושלושה עצים כמניין הנספים באסון, ולזכרם.

כל שנה, עם קריאת ההפטרה, מתייחד עם ישראל עם זכר בניו הנופלים, בתפילה חמה לגאולה שלימה ולתחיית המתים במהרה בימינו. אמן.
ת.נ.צ.ב.ה