יום שני י"א בכסלו תש"פ 09/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

בית הקברות היהודי של וורשה

בית הקברות היהודי של וורשה הקיים זה מאתים שנה מכיל בקרבו למעלה ממאתיים אלף קברים יהודיים, החל ברבנים ידועים ומפורסמים ועד לקברי אחים אלמוניים של קדושי גטו וורשה הי"ד

מוטי מרינגר כ"ה בכסלו תש"ע - 12/12/2009 18:02
אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים בעולם הוא בית  הקברות היהודי של וורשה השוכן ברחוב  אוקופובה שברובע וולה בעיר וורשה בירת פולין. בית הקברות אוקופובה אינו בית הקברות הראשון של יהודי וורשה ומאחורי חומות העיר העתיקה ישנו בית קברות יהודי הקיים עוד מימי הביניים. לאורך השנים בעקבות נטיותיהם האנטישמיות של השלטונות בעיר נמנע מהיהודים לייסד בית קברות בתוככי העיר וורשה והם נאלצו לקבור את מתיהם מחוץ לוורשה בערים הסמוכות כסוכטשוב וגרודזינסק בהם התקיימו קהילות יהודיות להן היה בתי קברות. באמצע המאה הי"ח לספירת הנוצרים ביקשו היהודים מהמלך רשות להקים בוורשה בית קברות יהודי ברובע טארגוואק, הרשות ניתנה ובית קברות יהודי נוסד ברובע טארגוואק של וורשה.
Menachem Ginosar
בית קברות לעשירים. מצבות יקרות ומסוגננות. משמאל: אהל קברו של הגאון בעל ה'חמדת שלמה' רבה של ורשה    [צלם]

ראשית המאה הי"ט הייתה רצופת תהפוכות ביבשת אירופה, נפוליון וצבאותיו כבשו חלקים נכבדים מאירופה וביניהם גם את העיר וורשה בה שלטו עד לאותה עת הפרוסים. לאחר כיבוש פולין נתן נפוליון לפולנים עצמאות ופולין הפכה למדינת עצמאית בת חסות של צרפת. היהודים ככלל נחלקו בעמדתם לגבי נפוליון ומטרותיו, וידועה מחלוקתם של גדולי ישראל בעניין זה. יהודי וורשה נקטו בעת המלחמה בדעה התומכת בנפוליון ולאחר שוורשה נכבשה באו אלו על שכרם, ובין השאר הותר ליהודים לייסד בית קברות חדש ממערב לעיר וורשה היכן שעבר מאוחר יותר רחוב אוקופובה.

ויקיפדיה העברית
קברו של ממציא שפת ה'אספרנטו' מר אליעזר זמנהוף  צלם
הקבורה היהודית  הראשונה בבית הקברות אוקופובה הייתה  ליהודי בשם נחום מהעיירה סמיאטיץ'. יהודי זה נקבר ביום כ"ה בכסלו שנת ה'תקס"ז, אך סביר להניח כי גם אם מצבת קברו קיימת כיום הרי שלא ניתן יהיה לזהותה בשבילי בית הקברות המלאים צמחייה סבוכה. בית הקברות נחלק לחלקות נפרדות לגברים ונשים ובחלקת הנשים נערכה הקבורה הראשונה ביום י' בטבת של אותה שנה.

בית הקברות באוקופובה נחשב לבית קברות אמיד למדי ורק יהודים בעלי ממון ועמדה זכו להיקבר בבית קברות זה, העניים שבקהילה נקברו בבית הקברות שברובע טארגוואק. למרות יוקרתו של בית הקברות הוא הלך והתמלא במהירות עד שבמלחמת העולם הראשונה כבר לא נותרו בו חלקות פנויות ונוצר הצורך להרחיבו.

בית הקברות אוקופובה נוהל על ידי החברה קדישא היהודית של וורשה. את החלק היהודי שבקבורה הותירה הממשלה הפולנית בידיהם של אנשי החברה קדישא, אך על החלק ההיגייני של הקבורה הוצב פיקוח ממשלתי שהשגיח כי הקבורה נעשית לפי כללי התברואה אותם קבע משרד הבריאות הפולני. הממשל הפולני גם פיקח על תחזוקת בית הקברות ובניית המצבות לפי נהלים שנקבעו.

במשך שנים רבות היה בית הקברות כולל בתוכו קברים בלבד. לאורך השנים נאספו כספים לצורך בניית בית הלוויות ובית כנסת בו נערכו תפילות בעת הצורך. כיון שבבית הקברות היו קבורים בעיקר עשירים לא היה כל קושי בגיוס כספים לטובת העניין ובית הקברות התפתח במהירות. עם השנים והתרחבות העיר הפך מיקומו של בית הקברות למרכז העיר. סביב בית הקברות נבנו חפירים וחומות, ועל מנת שלא לפגוע בגישה אליו הוקם גשר שיאפשר הגעה לבית הקברות מרחוב גנשה (כיום רחוב אנילביץ').

בבית הקברות ישנן חלקות נוספות שאינן אורתודוקסיות. חלקות אלו נפרדות מהחלקה האורתודוכסית כפי שדורשת ההלכה ובהן נקברו יהודים של"ע לא שמרו תורה ומצוות וחלקם אף התבוללו בין העמים רח"ל. בין קבריהם של היהודים החרדים לבין אלו שאינם ניתן להבחין גם על פי סוג המצבה וסגנונה. בעוד החרדים לדבר ה' ידעו והכירו כי הקבר הוא אך דירת ארעי בה ימתין גופו של הנפטר ליום הדין הגדול והנורא בו יקיצו ישני עפר, ועל כן עשו מצבות פשוטות מאבן זולה. אותם של"ע התבוללו ראו בקבר את סוף דרכו של האדם והשקיעו בבנין מצבה מפוארת של קבע מאבן יקרה על קברו של המת.

לפי תקנות  העירייה של וורשה הותר לכתוב על הקברים את הכיתוב בשפה העברית ומאוחר יותר בלחץ המודרניים נוספו השפות פולנית או רוסית או גרמנית, בנוסף נאסר לצייר דמויות על המצבות כפי המסורת היהודית האוסרת לנהוג כך. למרות הפיקוח לאכיפת התקנות ניתן לראות בין מצבות הקברים בחריגים שונים שלא עומדים בתקנות השונות.
Menachem Ginosar
יער של מצבות     [צלם]

ויכוחים רבים התעוררו לאורך השנים סביב צביונו של בית הקברות ובייחוד סביב בקשתן של משפחות רבות שהתבוללו וביקשו לערוך בבית הקברות לוויות בעלות סממנים נוצריים ואחרים. למעשה נאכפה התקנה שאסרה הצבת ארון המת ועוד מנהגים דומים בבית הלוויות שבבית הקברות, ומי שחפץ לקיים לוויות לא יהודיות נאלץ לקיים את כל אותם סממנים לא יהודיים בביתו או מחוץ לשערי בית הקברות. הויכוח סביב צביונו של בית הקברות הוביל מספר פעמים לכדי תגרת ידיים של ממש בעיקר כאשר נפגשו באותה שעה שני לוויות של יהודי חרדי ויהודי מתבולל.

בבית הקברות אוקפובה קבורים רבנים רבים גדולי ישראל, ביניהם כמה מהרבנים הראשיים של וורשה, בהם הגאון בעל ה'חמדת שלמה'. האדמור"ים רבי שמואל וינברג מסלאנים,  רבי גרשון העניך ליינר מראדזין זצ"ל – בעל ה'תכלת', רבי ישראל טאוב ממודזיץ' ועוד. הגאונים הגדולים רבי נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל – הנצי"ב מוולוז'ין, רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק זצ"ל, רבי אריה לייב צינץ זצ"ל – המהרא"ל צינץ ועוד גדולי עולם רבים. מעל קבריהם של רבנים רבים נבנו אוהלים המכבדים את קבריהם וחלקם קיימים עד היום. בבית הקברות אוקופובה מצויים גם מספר קברי אחים ובהם קדושי גטו וורשה שנרצחו על ידי הנאצים ימ"ש במהלך מלחמת העולם השנייה.

כיום קיימים בבית הקברות כמאתיים אלף קברים  ומצבו הכללי של בית הקברות קשה, צמחייה עבותה צמחה בין הקברים ושבילי בית הקברות לא תמיד ראויים למעבר, חלק קטן מבית הקברות פעיל עד היום ומשמש את הקהילה היהודית הקטנה הקיימת היום בוורשה.
Menachem Ginosar
אהלי אדמורי"ם     [צלם]

בית הקברות היהודי של וורשה שרד שני מלחמות עולם ועדיין עומד על תילו, ייתן הקב"ה ועד מהרה יהפך בית הקברות עת יקיצו וירננו שוכני עפר בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
 
  1. 1. אי דיוקים בכתבה על ביה"ק בוורשה
    חיים 12/12/2009 19:25
    בביה"ק בוורשה יש 600 אלף קברים ולא רק 200 אלף. כמו"כ לא רק יהודים אמידים זכו להקבר בו אלא המונים המונים. וכי תחשבו שבאותם שנים היו כל כך הרבה יהודים אמידים? וחוץ מזה, הכתבה לוקה בחסר ביותר, והיא לא משקפת כלל את ביה"ק הענק הזה, אשר גדולי עולם, ארזי הלבנון, אמו"רים צדיקים וקדושים טמונים בו.