יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי חיים חזקיה מדיני – ה'שדי חמד'

רבי חיים חזקיה מדיני נודע בזכות סדרת ספריו "שדי חמד" המהווה אינצקלופדיה תורנית בעלת מאות ערכים כאשר בכל ערך הוא מביא מקורות מעשרות ספרי האחרונים

אבי לזר כ"ד בכסלו תש"ע - 11/12/2009 06:06
הגאון רבי חיים חזקיה מדיני נולד בירושלים בשנת תקצ"ב לאביו רבי רפאל אליהו מדיני, שהיה תלמיד חכם, דרשן ושד"ר [שלוחא דרבנן. בעיקר לאסיפת כספים] של הכוללים בירושלים. את חינוכו התורני קיבל הרב מדיני מאביו, מאחיו [רבי שמואל מדיני] ומרבניה הגדולים של ירושלים באותה התקופה - רבי יצחק קובו, רבי יוסף ניסים בורלא ואחרים.

לאחר נישואיו המשיך הרב מדיני לעסוק בתורה, כשהוא סמוך על שולחן אביו. בשנת תרי"ג, בהיותו בגיל עשרים ואחת, נפטר אביו בבגדאד בעת שליחותו שם. משענתו הכלכלית נשברה ובלית ברירה נשלח הרב מדיני לקושטא, בירת האימפריה העות'מאנית ומקום תורה חשוב, כדי להסתייע בקרובי משפחתו שדרו שם.

לאחר שהות קצרה באיזמיר השתקע הרב מדיני באיסטנבול, ובשלוש עשרה השנים הבאות עסק בהוראה, שימש כדיין ונתפרסם כתלמיד חכם. ביקורו של יהודי עשיר מחצי האי קרים הביא לתפנית במהלך חייו - הרב מדיני הוזמן לשמש כרבה של קהילת קאראסו באזאר.

הקהילה היהודית בקאראסו באזאר הייתה הגדולה ביותר בצי האי קרים, שהיה בשליטה רוסית צארית, ועם הזמן נעשה הרב מדיני לדמות הרבנית הדומיננטית ביותר באזור. מצבה הרוחני של קהילה זו היה בכי רע שעה שהרב מדיני בא לתחומה והוא עמד על כך מיד עם בואו. במשך למעלה משלושים שנות פעילותו בקהילה זו הוא עסק בתיקון מצבה הרוחני והמוסרי, בביטול מנהגים חסרי יסוד הלכתי ובקרובם למנהג ספרד. כמו כן ייסד הרב מדיני ישיבה בעיר, שהפכה למוסד חינוכי רחב מימדים.

בזמנו הפנוי עסק הרב מדיני בכתיבת חיבוריו ההלכתיים, שכמה מהם נדפסו. הרב מדיני ותלמידיו - רבי ניסים צאחציר, רבי רפאל לבוק ורבי אברהם ניסים אשכנזי עסקו גם בתרגום של ספרי דת וחינוך לשפה ה"תאתארית" המקומית ובהוצאתם לאור.

שנה לאחר בואו נפטר בנו יחידו. שלוש בנותיו נישאו לבעלי מלאכה מקומיים שהיו מתלמידיו. בשנת תר"ל, בהיותו בגיל שלושים ושמונה, עלה הרב מדיני לארץ ישראל לרגל, ושב לקרים להמשיך בפעילותו, כשהוא מסתייע רבות, בעיקר מהבחינה הכלכלית, בגבירים ממשפחת פסח.

מיקומו של חצי האי קרים, נידח ככל שיהיה, היה בעל חשיבות רבה. בעיר אודסה שהייתה סמוכה לה מבחינה גיאוגראפית, ישבו עשרות אלפי יהודים, והיא הייתה מרכז תרבותי ראשון במעלה, ובה נשבו רוחות ההשכלה, הסוציאליזם והלאומיות. מטבע הדברים, הגיעה השפעתן של אותן רוחות חדשות אל היהודים שישבו בתחומו של הרב מדיני, והיה עליו להתמודד עם תוצאותיהן. 

בשנת תרנ"ט, בהיותו בגיל שישים ושבע, עזב הרב מדיני את משרתו ושב לארץ ישראל כדי להתבשם באווירתה בשארית חייו. הרב מדיני, ששמו כבר הלך לפניו והתפרסם כאחד מגדולי הדור, ישב בירושלים זמן קצר ואחר כך עבר לחברון, שבה שאף להשלים את חיבוריו.

לאחר כשנתיים, עם פטירתו של רב העיר חברון, הרב רחמים יוסף פראנקו, קיבל עליו הרב מדיני, כמעט באונס, את הרבנות בעיר. יהדי חברון [ספרדים, ואשכנזים - שהיו חסידי חב"ד ברובם] מנו באותה העת כאלף וחמש מאות נפש. הרב מדיני הקדיש רבות מזמנו להסדרת ענייני החינוך התורני בעיר זו. כמו כן הוא ייסד בחברון ישיבה שהוצאותיה מומנו רובם ככולם מכספו הוא. ישיבה זו כונתה בשם "שדי חמד", על שם חיבורו המונומנטאלי, ובה הורה תורה והלכה בקביעות.
צפון חברון במחצית השנייה של המאה ה19 []

בשנת תרס"ד היה הרב מדיני מעורב בפרשת ניסיון הקמת בית ספר, שיהווה תחליף פשרני לתלמוד תורה בעיר, וסייע בהשגת פשרה. באותה העת היה הרב מדיני כבר חולה והוא נפטר בגיל שבעים ושלוש ביום כ"ד לחודש כסלו שנת תרס"ה.

הרב מדיני התפרסם בכל תפוצות ישראל בזכות חיבורו "שדי חמד". חיבור זה משמש כעין אינצקלופדיה על מאות ערכים מהתלמוד, כאשר בכל ערך מביא הוא עשרות חקירות ומחלוקות מהאחרונים. סדרת הספרים המגלים בקיאות כה מדהימה, מעוררים התפעלות על המחבר עד כי  קשה להאמין שעבודת הכתיבה והליקוט נעשו ללא שום אמצעים טכנולוגיים. אך כח שקידתו ובנוסף לכך - כח זכרונו יכלו לו והם שעמדו לו להצלחתו.

הרב מדיני העיד על עצמו כי הוא נולד ללא כישרונות מיוחדים, אך בסייעתא דשמיא נפתחו לפניו אוצרות החכמה בגין מעשה שהיה. לאחר חתונתו הוא שאף להתקבל לכולל מצויין בעירו. בני החבורה התנגדו לקבלתו שכן הוא היה בעל כישרונות בינוניים בלבד. ראש הכולל, שראה את טוהר ליבו של הרב, החליט אף על פי כן לקבלו. בני החבורה, שדעתם לא התקבלה, החליטו להדיחו מהכולל בכל מחיר ויהיה מה. כאשר ראש הכולל נסע לחוץ לארץ, הם שיחדו את הגויה המנקה של בית הכנסת, שתעליל על הרב מדיני כאילו הוא חטא בה. הגויה, שידעה כי הרב מדיני חף מכל פשע, לא רצתה לשתף עמם פעולה. משהתרבה מתן השוחד, נענתה הגויה להצעה שפלה זו - ותהום כל העיר. בני החבורה באו לאשת ראש הכולל וביקשו להוציא את הרב מדיני מהכולל. היא ענתה להם כי אין זה בסמכותה וכי עליהם להמתין לבעלה שיבוא מחוץ לארץ. כשחזר הראש כולל מחוץ לארץ ושמע את המעשה, הוא לא האמין לזאת, ואף פיטר את הגויה ממשרתה בגין עדות שקר... לאחר תקופה, כשכסף השלמונים התדלדל מקופתה של הגויה, היא נגשה בצר לה אל הרב מדיני וביקשה ממנו כי ימליץ עליה אצל הראש כולל ובתמורה לכך היא תפרסם ברבים כי הוא נקי מכל חטא. הרב הסתפק כעת מה עליו לעשות. מצד אחד שמו ינוקה, אך מצד שני יהיה חילול ה' גדול מאד כשיוודע כי יהודים העלילו עלילת שווא קשה כל כך על יהודי בשביל דבר כה פעוט. לאחר לבטים ארוכים אמר לה הרב מדיני כי הוא מוכן לשכנע את ראש הכולל שיחזירה לעבודתה, אך בתנאי שלא תנקה את שמו - וכך הווה.

מעניין לציין, כי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"חפץ חיים", מביא בספרו "משנה ברורה" [סימן תרי"ח ביאור הלכה ד"ה "חולה"] את החיבור שדי חמד, וזהו דבר נדיר ביותר שהוא מצטט מחברים בני זמנו. כמו כן הרב מדיני בספרו מביא בכמה מקומות את המשנה ברורה.

בספר "שדי חמד" ישנן התכתבויות רבות של הרב מדיני עם כל גדולי ישראל מכל תפוצות תבל. חלק מגדולי ישראל ערערו על שם הספר שכן במילתו הראשונה יש משמעות לשם ה' ולכן כתבו "שדה חמד" עם ה' כתחליף ל-י'. הרב מדיני הוכיח כי אין בכתיבת שם זה שום חשש הלכתי ואת הוכחותיו העלה על הכתב בקונטרס "באר בשדי" המסונף ל"שדי חמד".