יום שישי י"ט בשבט תשפ"ב 21/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הסבא מנובהרדוק

רבי יוסף יוזל הורוביץ, ה"סבא מנובהרדוק", היה אחד מגדולי תנועת המוסר, תלמידו של רבי ישראל סלנטר - אבי תנועת המוסר, ומייסד ישיבות נובהרדוק

דוד סופר י"ז בכסלו תש"ע - 04/12/2009 06:01

רבי יוסף יוזל הורוביץ נולד בשנת תר"ח בעיר קרטביאן שבליטא לאביו רבי שלמה זלמן זיו רבה של העיירה. בנערותו גילה רבי יוסף יוזל כישרונות מיוחדים. בשנת תרכ"ו, בהיותו בגיל שמונה עשרה התחתן עם בת העיירה שוויקשנה, בתקופה שבין ארוסיו לנישואיו נפטר חמיו ורבי יוסף יוזל נאלץ לקחת את עול פרנסת המשפחה על שכמו. רבי יוסף יוזל החל להתעסק במסחר והיה נוסע לרגל עיסוקיו לעיר קליפדה [ממל]. שם, בקליפדה, הוא פגש באבי תנועת המוסר - רבי ישראל ליפקין מסלנט שהיה לרבו.

רבי יוסף יוזל עזב את כל עיסוקיו והתמסר כל כולו ללימוד המוסר בהדרכת רבו החדש. הוא הצטרף לכולל שהקים רבי ישראל בעיר קובנה, וניצל אל כל זמנו ללא הפסקה. לאחר מכן הסתגר רבי יוסף יוזל בעיירה סלבודקה הסמוכה לקובנה למשך שנה ותשעה חודשים. במשך זמן זה לא הותר לאיש להיכנס אליו. לקראת סוף תקופה זו החל רבי יוסף יוזל להיפגש עם רבי שמחה זיסל זיו - "הסבא מקלם", והחל לדון עימו בענייני מוסר ויראת שמיים. אך בשיטות עבודת הבורא ודרך החיים הם נחלקו מהיסוד. רבי שמחה זיסל הצליח בסופו של דבר לשכנע את רבי יוסף יוזל שכיום אסור להסתגר לבד ולהתעלות במעלות ה', אלא חייבים להשפיע על העולם כולו.


בעקבות שינוי דעתו, החל רבי יוסף יוזל לערוך מסעות בקהילות היהודיות הגדולות והקים בתי מדרש ללימוד הגמרא והמוסר לפי שיטתו הידועה כ"שיטת נובהרדוק". את הסיוע הכספי קיבל רבי יוסף יוזל מקרן הנדיב עובדיה לחמן מברלין.


בשנת תרנ"ו, בהיותו בגיל ארבעים ושמונה, החליט רבי יוסף יוזל שבכדי להשפיע באמת על בני דורו יש לפתוח ישיבה, אשר תהיה מרכז רוחני לכל פעילותו להפצת מוסר והשכלה יהודית לבני העם. מיקום הישיבה נקבע בעיר נובהרדוק, ועל שמה הישיבה נקראת "ישיבת נובהרדוק", כמו כן שיטתו החינוכית של רבי יוסף יוזל נשאה שם זה.


שיטתו החינוכית של רבי יוסף יוזל הייתה להדגיש את שפלותו של האדם. האדם אינו אלא זירת מאבקי כח בין ה"שכל" [יצר הטוב] ל"רצון" [יצר הרע], כאשר מעמדו וכוחו של השכל חלש יותר, והרצון לעולם לא מושג במלואו, וככל אשר משיגים יותר ברצון כך גובר תאבונו של האדם להמשיך ולמלא את סיפוקיו. התרופה לבעיית ה"רצון" היא, לבטל את הרצון באופן מוחלט וחד. וזאת על ידי פעולות השפלה בפומבי שהידועות שבהן הן הליכה בלבוש רושל ובקשת מחטים בבית מרקחת...  נובהרדוק רחשה בוז להבלי עולם הזה ודרשה מתלמידיה לבטל את תודעת הרכשנות. כל תלמיד בישיבה ניהל פנקס אישי ובו הוא רשם את הצלחותיו וכישלונותיו.


מספר התלמידים הראשונים בישיבת נובהרדוק עמד על כעשרה, אך עד מהרה הגדילה הישיבה את עצמה ומנתה כחמישים בחורים. בשנה הראשונה לייסוד הישיבה, התעורר פולמוס קשה נגד תנועת המוסר, ומתנגדיה אף דרשו מרב העיר רבי יחיאל מיכל אפשטיין בעל ה"ערוך השולחן" לסגור את הישיבה, אך הוא מצידו הביע תמיכה גלויה בישיבה ושלל את טענות המתנגדים מכל וכל. לאחר כשלוש שנים, בשנת תרנ"ט, מנתה הישיבה כבר כמאתיים בחורים.


בשנת תרס"ח נפטר רבה של העיר נובהרדוק - רבי יחיאל מיכל אפשטיין, ונתעוררה מחלוקת קשה על זהות יורשו של רב העיר. כדי לא לבטל את תלמידי הישיבה מלימודם, העביר רבי יוסף יוזל חלק גדול מהישיבה לעיר ז'יטל. לאחר ששככה המחלוקת חזרה הישיבה לנובהרדוק.


בשנת תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה ונובהרדוק נכבשה על ידי הגרמנים. מכורח מציאות זו העביר רבי יוסף יוזל את ישיבתו לאזורים הפנימיים יותר של רוסיה עד שהגיעה לעיר הומל שהייתה רחוקה משדה הקרב. לאחר כארבע שנים, בשנת תרע"ט, עבר רבי יוסף יוזל יחד עם חלק מהפליטים לקייב בכדי לחזק את הפליטים ששהו שם. בקייב התנאים הסניטרים היו קשים במיוחד, ורבים וטובים מבני הישיבה נספו במגיפה. רבי יוסף יוזל ניסה לעזור לחולים בכל כוחו אך נדבק בעצמו במחלה ונפטר בגיל שבעים ושתיים בקייב ביום י"ז לחודש כסלו שנת תר"פ.


במשך חייו של רבי יוסף יוזל הוא דאג לייסד עוד ועוד ישיבות בשיטת נובהרדוק, ואף לאחר מותו, המשיכו תלמידיו בדרכו זו. במשך השנים היו לשיטת נובהרדוק עשרות ישיבות ברחבי אירופה.


אחת המידות שרבי יוסף יוזל התפרסם בגינה היא מידת הביטחון, עד כדי כך שאפילו החפץ חיים התפעל ממנו. מסופר שרבי יוסף יוזל שמר אצלו שאריות של נר ישן בגין מעשה שהיה. לילה אחד בימי התבודדותו נגמר לו הנר. לא היה כל סיכוי שדווקא עכשיו במקומו שבאמצע היער יבוא אדם ועוד עם נר מיותר, אך חזקה עליו מידת הביטחון ויצא החוצה כדי למצוא מזור. והנה, לאחר רגעים ספורים ניגש אליו איש זר ומביא לו נר. חזר רבי יוסף יוזל למקום התבודדותו והמשיך ללמוד. את שאריות הנר שמר למזכרת וכהוכחה ליעילות מידת הביטחון. במשך כעשרים ושתיים שנים שמר רבי יוסף יוזל על נר זה, עד השריפה שפרצה בנוהברדוק שאכלה את ביתו של רבי יוסף יוזל ובכלל זה את הנר. בני ביתו מאד הצטערו על הפסד זה, אך רבי יוסף יוזל הרגיעם כי מידת הביטחון אינה זקוקה להוכחות...


עוד מסופר עליו, כי פעם אחת באמצע שעשה הבדלה במוצאי שבת פרצו החיילים לביתו בחמת זעם. עדי ראיה שנכחו במקום מעידים כי רבי יוסף יוזל לא נע ולא זע כמלוא הנימה, ואפילו טיפה אחת של יין לא נשפכה מגביעו. רבי יוסף יוזל הכיר בעצמו כבעל ביטחון ואף לא נמנע מלחתום את שמו בראשי תיבות ב"ב שפירושו - בעל בטחון. רבי יוסף יוזל השאיר אחריו ברכה את הספר "מדרגת האדם" שני חלקים בהם הוא מבאר את שיטתו.