יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא המכונה גם בשם "רבי" או "רבינו הקדוש" היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה. כמו כן הוא חתם את תקופת התנאים

דוד סופר ט"ו בכסלו תש"ע - 02/12/2009 06:00
רבי יהודה הנשיא נולד לאביו רבן שמעון בן גמליאל בסביבות שנת ג' אלפים תת"פ.

מעניינת היא העובדה כי כמו המעשה שאירע למשה רבינו, מוסר התורה שבכתב, שאירע נס בלידתו וניצל דווקא על ידי בתיה בתו של פרעה גוזר הגזירות. אף לרבי יהודה הנשיא, מוסר התורה שבעל פה, אירע נס בלידתו וניצל דווקא על ידי אשתו של מלך רומי - אסורוס שגזר גזירות על עם ישראל. בזמן שנולד רבי יהודה הנשיא הייתה גזירה של מלכות רומי על עם ישראל שלא ימולו את הבנים, ומי שימול את בנו יומת. רבן שמעון בן גמליאל, אביו של רבי יהודה הנשיא, נכנס למקום סתר בחדרי חדרים ומל את בנו. שמע על כך השר של אותו העיר והלשין עליו אצל המלך. ציווה המלך להביא אליו את רבן שמעון בן גמליאל ובנו כדי להיווכח באמיתות ההלשנה. כשהגיעו רבן שמעון, אשתו ובנם הנולד אל המלך, יצאה המלכה מחדרה וראתה את הרבנית שהייתה חברתה. לשאלתה מה היא עושה כאן, ענתה הרבנית כי היא ממתינה למשפט בגין עוברה על צו המלך שלא למול את הבנים. לקחה המלכה את הרבנית לחדר צדדי ואמרה לה כי אף לה יש ילד קטן בן כמה ימים ואפשר להחליף אותו בבנה. [בן זה היה אנטונינוס, לימים חברו של רבי יהודה הנשיא]. לאחר ההחלפה, בכה אנטונינוס בנה של המלכה והרבנית הניקתו. לאחר מכן נקראו רבן שמעון ואשתו לחדר המלך ונשאלו מדוע עברו על גזירתו. ענה רבן שמעון למלך שיקח נא את הילד ויבדוק האם הוא מהול. בדק המלך את הילד וראה כי הוא ערל גמור... כעס המלך על שר העיר שרימה אותו ובחינם הטריח את רבן שמעון אליו. שר העיר קיבל את עונשו והומת בתליה, ורבן שמעון קיבל את פיצויו בביטול הגזירה.

שר העיר עצמו העיד כי ראה כיצד מלים את הילד ואמר שאין זה כי אם אלוקיהם של היהודים עושה להם ניסים. חז"ל מספרים כי בזכות החלב שינק אנטונינוס מאמו של רבי יהודה הנשיא, נכנסה בו רוח טהרה והתגייר על ידי רבי יהודה הנשיא ולמד ממנו תורה והיו חברים כל ימי חייהם.

לידתו של רבי יהודה הנשיא הייתה בתקופה קשה מאד לעם ישראל. היה זה בזמן שמד גדול, זמן חורבן העיר ביתר. בזמן זה רבן גמליאל הנשיא נפטר, כמה מראשי הדור ההוא מתו או נהרגו במיתות שונות ואכזריות, ועם ישראל התפזר בגלויות קשות. דווקא אז הוצרך העם היהודי למלאך מושיע וכביר כח. אז נולד לרבן שמעון בן גמליאל בן בכור שנקרא "יהודה", וכמו נבואה נזרקה בהוריו, שכן הוא היה נשמת העם היהודי.

בילדותו למד רבי יהודה הנשיא תורה מפי אביו רבן שמעון בן גמליאל ומרבי יעקב בן קורשאי. אך את דרך החידוד קיבל רבי יהודה הנשיא מרבי מאיר, בגין ראיה רגעית ומשנית. שבת אחת ישב רבי יהודה הנשיא בחברת תלמידיו בסעודת מצוה. באמצע הסעודה החלו המסובים למחוא כפיים - דבר השנוי במחלוקת אם מותר לעשותו בשבת. שמע רבי מאיר את מחיאות הכפיים ויצא למחות בהם, הוא הגיע לחלון חדרם של הסועדים ודפק עליו. תלמידיו של רבי יהודה הנשיא יצאו החוצה כדי לסלק את המוחה ובתוך כדי כך הציץ רבי יהודה הנשיא בחלון ובדיוק אז נשמט הצעיף של רבי מאיר ונחשף צווארו. בגין ראיה זו, של הצוואר בלבד ולזמן מועט, תלה רבי יהודה הנשיא את חריפותו!!!.

רבי יהודה הנשיא זכה לתואר "רבינו הקדוש" ולא רק בשל יחוסו הרם והנישא שהתייחס למשפחת הנשיאים בעם ישראל, אלא משום שמעולם לא הניח ידו מתחת לאבנטו. המפעל העיקרי והחשוב ביותר של רבי יהודה הנשיא הוא ללא ספק עריכת המשנה אשר מהווה את התשתית לתורה שבעל פה. על המשניות שערך רבי יהודה הנשיא חיברו האמוראים את הגמרא, ועל הגמרא ערכו הראשונים והאחרונים את פירושיהם ועל פי פירושיהם פסקו הפוסקים את ההלכה למעשה.

מפעל זה של עריכת המשניות ריכז בתוכו תחומי עניין שונים. נוצר צורך, הן בשל ריבוי המחלוקות, הן בשל נחיצות השעה [לעיתים ימי חירום וזעם], והן בשל חשש שנושאים חשובים והתדיינות עליהם יאבדו, לכך הוחלט לרכז את החומר, לסדרו, לערכו ולחותמו. המשנה הינה אוסף מסודר של דיונים שנערכו בסנהדרין בתחומי עניין שונים והפסיקה הסופית בהם. אם כי לעיתים קרובות נותרו ויכוחים בסיכום "פתוח" ללא הכרעתו של רבי יהודה הנשיא.

קודקס המשנה מחולק לנושאי-אב, כשכל אחד נקרא "סדר". ששה סדרים יש למשנה: סדר זרעים - הדן במצוות התלויות בארץ ישראל. סדר מועד - הדן בשבתות חגים וצומות. סדר נשים - הדן בענייני משפחה כקידושין וגירושין. סדר נזיקין - הדן בענייני משפט כגניבה אבידה ונזיקין. סדר קדשים - הדן בהלכות הקרבנות ובית המקדש. וסדר טהרות - הדן בענייני טומאה וטהרה. כל "סדר" מתחלק לנושאי-משנה הנקראים "מסכתות". כמו מסכת "ראש השנה" או "שבת" בסדר מועד, מסכת "גיטין" או "קידושין" בסדר נשים. כל מסכת מתחלקת לפרקים וכל פרק מתחלק לכמה משניות. מפעל חתימת המשנה מציין פרק חשוב במיסוד עבודת רבי יהודה הנשיא והסנהדרין.
Alter Kacyzne
  לומדים משנה[צלם]

אחד מהדברים שרבי יהודה הנשיא נודע בהם הינו עושרו האגדי. עושרו זה בא לו, מנישואיו עם משפחת בן אלעשה העשירה, אך בעיקר מעצם הירושה הנשיאותית. משפחתו המיוחסת לבית הלל נודעה בעשירותה הרבה. במשך דורות צברה המשפחה רכוש קרקעי רב, והחזיקה מטעי זיתים וכרמי ענבים לרוב באזור לוד. בעמק הירדן גידל רבי יהודה הנשיא את פרי האפרסמון הידוע והיקר, אשר ממנו הפיקו בשמים ומרקחות רפואה. מסופר כי האפרסמון של רבי יהודה הועמד בשורה אחת עם האפרסמון של קיסר רומי, עד כדי כך שהגמרא אומרת שאין מברכים ברכת "עצי בשמים" אלא על האפרסמון של בית רבי ושל בית הקיסר.

עוד מסופר על כמה ירקות שלא פסקו מלעטר את שולחנו של רבי הן בימות החמה והן בימות הגשמים. כן החזיק רבי יהודה הנשיא בעדרי בהמות לרוב. מסופר כי שומר האורוות של רבי יהודה הנשיא התעשר מזבל בהמותיו עד כדי כך שהיה יותר עשיר ממלך פרס שנודע ברבים בעוצמתו הכלכלית.

רבי יהודה הנשיא היה בדורו גם גדול הדור בתורה וגם עשיר גדול בממון. ועליו נאמר כי "מימות משה רבינו ועד רבי לא מצאנו תורה וגדולה במקום אחד". מעושרו הגדול של רבי יהודה הנשיא הוא לא נהנה כלום, ובשעת פטירתו הרים את עשר אצבעותיו למעלה ואמר שיגע בהם בתורה כל ימי חייו ולא נהנה אפילו מאצבע קטנה שלו. אך הוא גם לא אגר ממון רב ללא תכלית, אלא היה מחלק זאת לצדקה ובפרט בשנים שחונות. מסופר על רבי יהודה הנשיא שהוא כלכל יבם שהיו לו שתיים עשרה יבמות ולמעלה משלושים ילדים!!!.

ענוותנותו של רבי יהודה הנשיא, גרמה לו לכבד את העשירים, וזאת כדי שאת הכבוד הרב שרחשו לרבי יהודה הנשיא הוא יתלה בממונו הרב ולא בתורתו הגדולה. ועליו אמרו "משנפטר רבי בטלה הענווה".

בשעת פטירתו, הוא קרא לבניו ולחכמי ישראל והנחה אותם כיצד יתנהגו בעתיד. הוא הזהירם כי יקפידו על כבוד אמם האלמנה [למעשה היא הייתה רק אמם החורגת], שנר יהיה דלוק במקומו, ששולחנו יהיה ערוך במקומו ושמטתו תהיה מוצעת. טעמם של אלו הדברים הוא מפני שכל ליל שבת היה רבי יהודה בא מגן-עדן לביתו כשהוא לבוש בבגדי חמודות ומקדש על הכוס ופוטר את בני ביתו בקידוש שעשה הוא. עד שהפסיק ממנהג זה מפני מעשה שאירע. ליל שבת אחת דפקה שכנה על הדלת והמשרתת בבית רבי יהודה הנשיא אמרה לה שתשתוק כיון שרבי יהודה הנשיא נמצא כאן עכשיו. כיון ששמע רבי יהודה הנשיא את דברי המשרתת, חדל מלבוא לביתו, כדי שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים שלא באו לביתם ויחשבו שהם פחותים בדרגתם ממנו.

עוד ציווה רבי יהודה הנשיא לבניו את המינויים. רבן שמעון בנו יהיה אחראי על ההוראה בסנהדרין, רבן גמליאל בנו יהיה לנשיא וחנינא בר חמא יהיה אב בית דין. פטירתו של רבי יהודה, עורך המשנה ונשיא בישראל, התקבל בצורה קשה בעם ישראל. המוני תלמידיו לא האמינו לבשורת איוב זו, עד כדי כך שהכריזו "כל האומר רבי נפטר - ידקר בחרב".

רבי יהודה הנשיא נקבר בבית שערים אשר בעמק יזרעאל, מקום אשר אליו העביר את המרכז הנשיאותי ואת מושב הסנהדרין בשלהי ימיו.