יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יוחנן הורקנוס הראשון

יוחנן הורקנוס הראשון היה נכדו של מתתיהו החשמונאי. הוא שימש כנשיא יהודה וכהן גדול משנת ג' אלפים תרכ"ז ועד ג' אלפים תרנ"ז

דוד סופר כ"ה בחשון תש"ע - 12/11/2009 06:02

יוחנן היה בנו של שמעון בנו של מתתיהו החשמונאי כהן גדול. אביו, שמעון, ביסס את שלטון בית חשמונאי ונשאר האחרון מבני מתתיהו שנותרו בחיים. בזמן שלטונו של שמעון החליטה אסיפת העם על מינויו של שמעון לכהן גדול ולנשיא [הוא היה הראשון מבית חשמונאי שנשא בשתי משרות אלו], ושמשרה זו תעבור בירושה. שמעון ואחיו עשו רבות למען ביסוסה של המדינה היהודית העצמאית תוך כדי מלחמה במדינה הסלאוקית ובתושבי יהודה שאינם יהודים.


משנת ג' אלפים תקצ"ד, שנת פרוץ מרד החשמונאים, ועד שנת ג' אלפים תרכ"ז, שנת עלייתו של יוחנן לכיסאו של אביו, היו שנות מאבק צבאי בלתי פוסק, ובצידו בנייה והתחדשות. עוד בחיי אביו נשלח יוחנן עם אחיו יהודה להכות בצבא המדינה הסלאוקית אשר נשלח לכבוש את ארץ יהודה. המלך אנטיוכוס סידטס שלח שליחים אל אביו של יוחנן, שמעון, ודרש את החזרתם של כיבושיו [מצודת החקרא, גזר ויפו] לידי הסלאוקים. משסירב לכך שמעון, נשלח שר הצבא קנדביוס ועמו חיל גדול לכבוש את הערים הללו. ליד עקרון הביס צבאם של יוחנן ואחיו יהודה את צבאו של קנדביוס.


ניצחון זה על צבאו של קנדביוס לא הסיט את אנטיוכוס סידטס ממטרתו לפגוע בשלטון בית חשמונאי ביהודה. בעורמה יצר קשר עם חתנו של שמעון, תלמי בן חבוב, שליט יריחו, אשר פיתה את חמיו, שמעון, ושני בניו, יהודה ומתתיהו, אל משתה ביריחו עירו, ושם רצחם בחודש שבט בשנת ג' אלפים תרכ"ז. יוחנן שהה בעת הרצח עם צבאו בתל גזר. בהיוודע ליוחנן על מות אביו שמעון מיהר לירושלים. תלמי בן חבוב אשר חשש לחייו, שלח שליחים אל אנטיוכוס סידטס ודרש עזרה צבאית מפני נקמתו של יוחנן, אך עזרה זו בוששה מלבוא. משראה תלמי בן חבוב כי לא יזכה לסיוע, הוא התבצר במצודת דגון [דוק] בקרבת עירו יריחו [לרגלי הרי יהודה, במקום בו מצוי היום הכפר הערבי נועיימה].


 

מיכאלי
הקבר המיוחס כיום למתיתיהו הכהן, סמוך לקברי המכבים צלם
יוחנן, אשר הוכרז בינתיים כנשיא במקום אביו, הטיל מצור על מצודתו של תלמי בן חבוב. המצור נמשך זמן רב, שכן תלמי החזיק עמו במצודה את אמו של יוחנן ואת אחד מאחיו שנותרו בחיים, והיה מענה אותם מעל החומה בכל עת שחשש כי יוחנן יהדק את המצור. האם הגיבורה ציוותה על בנה יוחנן להמשיך במצור למרות איומי חתנה הרוצח. ואכן, בסופו של דבר רצח תלמי את אמו ואחיו של יוחנן, ונמלט לעיר פילדלפיה היא עמאן.


לאחר תקופה קצרה שלח אנטיוכוס סידטס את צבאו ליהודה במטרה לכובשה. יוחנן נאלץ להתבצר בירושלים מפני צבאו הרב של אנטיוכוס סידטס.

בתמורה למסירת בני ערובה, כסף והבטחת נאמנות סר אנטיוכוס סידטס מעל ירושלים בשנת ג' אלפים תרכ"ט. הכסף נחשב כפיצוי על תשלומי המיסים שנגבו באזורי הכיבוש החשמונאיים מחוץ ליהודה כדוגמת יפו. הבטחת הנאמנות של יוחנן לאנטיוכוס סידטס כללה את ניתוץ חומות ירושלים כסמל לערעור ריבונותה של יהודה והשתתפות הצבא החשמונאי במלחמותיו של המלך הסורי. אנטיוכוס סידטס הסכים לתנאים אלו שכן היה זקוק למימון ולכוח אדם במלחמה עם הפרתים במסופוטמיה. לאחר תום הקרבות עם אנטיוכוס התפנה יוחנן לענייני הפנים בעם היהודי, ובראש ובראשונה לביצור חומות היהדות שהתרופפו בימי המהומות האחרונות. בגמרא [מסכת סוטה] מוזכרות תקנות חשובות בשמו של יוחנן כהן גדול בענייני תרומות ומעשרות, איסור עבודה בחול המועד, ועוד.


במלחמה עם הפרתים נהרג אנטיוכוס סידטס בשנת ג' אלפים תרל"ב. ליורשיו כבר לא היה את הכוח לצאת למלחמת כיבוש כנגד יהודה, והעננה שעמדה מעל יוחנן בימיו - הוסרה. אז ניצל יוחנן את ההזדמנות והטביע, לראשונה בהיסטוריה, מטבעות ראשונים למדינה יהודית עצמאית. הפרוטה הראשונה נעשתה בשנת ג' אלפים תרל"ד.


מותו של אנטיוכוס סידטס הוביל את הממלכה הסלאוקית לסחרור. בתחילה עלה על מקומו אחיו, דמיטריוס ניקטור. לאחר מכן הוא נרצח ובמקומו עלה בנו של המתחזה אלכסנדר באלאס. במקביל, דרשה את השלטון קלאופטרה תיאה אשתו של דמיטריוס לא לפני שרצחה את בנה, סלאוקוס, אשר רצה לרשת את אביו.


למרות שיוחנן היה יכול לצאת לכיבושיו מיד עם הריגתו של אנטיוכוס סידטס, הוא יצא לכיבושיו רק בשנת ג' אלפים תרמ"ט. הוא החל בכיבושה של אדום, בעיקר את שתי עריהם המרכזיות - מרשה ואדורה, ובגיורם של האדומים. גיורם של העמים שנכבשו על ידי יוחנן, בניגוד לגירושם כפי שעשה אביו שמעון ליושבי יפו ותל גזר, נועד להוסיף כוח ועוצמה לממלכה החשמונאית. אך מעשה זה גרם לחולשה אצל יוחנן, שכן ההלכה היהודית מצווה להקשות על הבאים להתגייר, ובוודאי שלא לגייר בכוח הזרוע. וזה למעשה היה ההוכחה הראשונה לנטייתו של יוחנן לצדוקים. יתרה מזאת, מגיור זה יצא הורדוס האדומי שרצח את כל בית חשמונאי ועלה לשלטון ביהודה בתמיכת הרומיים.


לעומת זאת, הסורים ההלניסטים ששכנו בערי הארץ נותרו בדתם האלילית ובסכסוך דמים עם היהודים. יוחנן ניצל את חולשת הערים ההלניסטיות שלא נתמכו על ידי גורמים זרים מחוץ לתחומיהן. הדבר בלט בהשתלטות יוחנן על הערים ההלניסטיות המרכזיות בשנת ג' אלפים תרנ"ד. בשנה זו יוחנן כבש והחריב כליל את העיר שומרון - סמריה, לאחר מצור כבד שנמשך שנה תמימה. יוחנן השתלט על ארצם של השומרונים, והחריב את מקדשם שעל הר גרזים כדי לחזק את מרכזיותו של המקדש בירושלים. במלחמה זאת זכה יוחנן לרוח הקודש ולבת קול משמים. בהתקרב יום הכיפורים מסר יוחנן את ניהול המלחמה לשני בניו - אריסטובולוס ואנטיגונוס והוא שב לירושלים לעבוד את עבודת כהן הגדול בבית המקדש. קרבות אלו נערכו בעיצומו של יום הכיפורים, ויוחנן כהן גדול נכנס לקודש הקודשים ולפתע שמע בת קול המבשרת כי "ניצחו הילדים שהלכו לקרב". כמו כן כבש יוחנן את העיר מידבא אשר בעבר הירדן.

 
יוחנן החל להשתלט אף על חלקים נרחבים מצפון הארץ, לרבות את עמק יזרעאל והגליל התחתון. כוונתו בכיבוש צפון הארץ הייתה לשבור את ברית הערים ההלניסטיות שמנעה את התפשטות הממלכה החשמונאית צפונה ואת התאחדותה עם הגליל. מדיניות החוץ של יוחנן שאפה לארגן כוח נגדי לממלכה הסלאוקית, אויבתה העיקרית של הממלכה החשמונאית. לצורך כך פעל יוחנן בשני מישורים, מצד אחד - לאחד תחתיו את העמים השכנים, ומצד שני - לשתף פעולה עם אויבי הממלכה הסלאוקית הגדולים ביותר שהם מצרים ורומא.


עוד בראשית ימי נשיאותו, בשנת ג' אלפים תרכ"ז, חידש את הברית שכרתו קודמיו עם רומא. לצורך כך הוא שיגר לרומא שני שליחים חשובים מטעמו.

הללו, כדי להדק את הקשר, מסרו לרומאים מגן זהב במשקל רב, וזכו לחידוש הברית, כתעודת ביטוח מול הסלאוקים. במסגרת ברית זו, הבטיחו הרומאים להגן על נמלי יהודה. יוחנן חידש גם את הקשרים עם בית תלמי המצרי.


הבריתות עם הרומאים ועם התלמיים סייעו לחיזוק מעמדו של יוחנן ואף להצלחת מבצעיו הצבאיים והמדיניים. יוחנן נפטר בשנת ג' אלפים תרנ"ז והוא כבן שישים שנה. כמחצית מימי חייו, שלושים שנה, הוא שימש כנשיא. הוא הותיר אחריו חמשה בנים - יהודה אריסטובולוס הראשון, אנטיגונוס הראשון, אלכסנדר ינאי, אבשלום ובן נוסף ששמו לא נודע. לפני מותו מינה את אשתו לכהונת המושלת, ואת בנו אריסטובולוס לכהונה גדולה. אך לאחר מותו כלא אריסטובולוס את אמו ואת כל אחיו [פרט לאנטיגונוס, אשר אותו הוא מינה לשר צבאו], ולקח לידיו את שתי הכהונות. על יוחנן זה אמרו בגמרא - לעולם אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי יוחנן כהן גדול שמש בכהונה גדולה עשרות שנים ולבסוף נעשה צדוקי.